ירמיהו 51‏:1‏-64

  • נבואה נגד בבל ‏(‏1–64‏)‏

    • בבל תיפול פתאום בידי המדים ‏(‏8–12‏)‏

    • ספר מושלך אל תוך הפרת ‏(‏59–64‏)‏

נא  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏הִנְנִי מֵעִיר רוּחַ הַרְסָנִיתנֶגֶד בָּבֶל וְיוֹשְׁבֵי לֵב קָמַי.‏*   אֶשְׁלַח זוֹרִים לְבָבֶל,‏וְהֵם יִזְרוּהָ וִירוֹקְנוּ אֶת אַרְצָהּ;‏הֵם יָבוֹאוּ נֶגְדָּהּ מִכָּל עֵבֶר בְּיוֹם הָרָעָה.‏   אַל יִדְרֹךְ הַקַּשָּׁת אֶת קַשְׁתּוֹ.‏ וְאַל יַעֲמֹד אִישׁ בְּשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשָּׂיו.‏ אַל תַּחְמְלוּ עַל בַּחוּרֶיהָ.‏ הַקְדִּישׁוּ אֶת כָּל צְבָאָהּ לְהַשְׁמָדָה.‏   וְהֵם יִפְּלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים,‏מְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ.‏   כִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה לֹא הִתְאַלְמְנוּ מֵאֱלֹהֵיהֶם,‏ מִיְּהֹוָה צְבָאוֹת.‏ אַךְ אַרְצָם* מְלֵאָה אַשְׁמָה בְּעֵינָיו שֶׁל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.‏   נוּסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶלוּמַלְּטוּ אֶת נַפְשְׁכֶם.‏* אַל תֹּאבְדוּ בְּשֶׁל עֲווֹנָהּ.‏ כִּי זוֹ הָעֵת לְנִקְמַת יְהֹוָה.‏ הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ כִּגְמוּלָהּ עַל מַעֲשֶׂיהָ.‏   כּוֹס זָהָב הָיְתָה בָּבֶל בְּיַד יְהֹוָה;‏הִיא שִׁכְּרָה אֶת כָּל הָאָרֶץ.‏ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ הָאֻמּוֹת;‏עַל כֵּן נִתְקְפוּ הָאֻמּוֹת שִׁגָּעוֹן.‏   פִּתְאוֹם נָפְלָה בָּבֶל וְנִשְׁבְּרָה.‏ קוֹנְנוּ עָלֶיהָ!‏ קְחוּ צֹרִי לְמַכְאוֹבָהּ;‏ אוּלַי תֵּרָפֵא”‏.‏   ‏”‏נִסִּינוּ לְרַפֵּא אֶת בָּבֶל,‏ אַךְ לֹא נִתָּן הָיָה לְרַפְּאָהּ.‏ עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ,‏ אִישׁ אִישׁ לְאַרְצוֹ.‏ כִּי הִגִּיעַ אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ;‏גָּבוֹהַּ הוּא כַּעֲנָנִים.‏ 10  יְהֹוָה עָשָׂה צֶדֶק עֲבוּרֵנוּ.‏ בּוֹאוּ,‏ נְסַפֵּר בְּצִיּוֹן עַל מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ”‏.‏ 11  ‏”‏מָרְקוּ אֶת הַחִצִּים;‏ שְׂאוּ אֶת הַמָּגִנִּים הָעֲגֻלִּים.‏* הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי,‏כִּי בְּדַעְתּוֹ לְהַשְׁחִית אֶת בָּבֶל.‏ כִּי זוֹ נִקְמַת יְהֹוָה,‏ הַנְּקָמָה עַל הֵיכָלוֹ.‏ 12  הָרִימוּ אוֹת* נֶגֶד חוֹמוֹת בָּבֶל.‏ חַזְּקוּ אֶת הַמִּשְׁמָר,‏ הַצִּיבוּ אֶת הַשּׁוֹמְרִים.‏ הָכִינוּ אֶת הָאוֹרְבִים.‏ כִּי רָקַם יְהֹוָה אֶת תָּכְנִית הַפְּעֻלָּה,‏וְגַם יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ נֶגֶד יוֹשְׁבֵי בָּבֶל”‏.‏ 13  ‏”‏הַשּׁוֹכֶנֶת עַל מַיִם רַבִּים,‏עִם אוֹצָרוֹת רַבִּים,‏בָּא קִצֵּךְ,‏ הַגְּבוּל לַעֲשִׂיַּת רְוָחַיִךְ.‏* 14  נִשְׁבַּע יְהֹוָה צְבָאוֹת בּוֹ עַצְמוֹ,‏*‏’‏אֲמַלֵּא אוֹתָךְ בַּאֲנָשִׁים,‏ רַבִּים כְּאַרְבֶּה,‏וְהֵם יָרִיעוּ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן’‏.‏ 15  הוּא עוֹשֵׂה הָאָרֶץ בְּכוֹחוֹ,‏זֶה אֲשֶׁר כּוֹנֵן אֶת הַתֵּבֵל* בְּחָכְמָתוֹוַאֲשֶׁר בִּתְבוּנָתוֹ מָתַח אֶת הַשָּׁמַיִם.‏ 16  בְּהַשְׁמִיעוֹ אֶת קוֹלוֹ,‏הוֹמִים הַמַּיִם בַּשָּׁמַיִם,‏וְהוּא מַעֲלֶה עֲנָנִים* מִקְּצוֹת הָאָרֶץ.‏ הוּא עוֹשֶׂה בְּרָקִים* לַמָּטָר,‏וּמוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו.‏* 17  כָּל אָדָם פּוֹעֵל בְּנִבְעָרוּת וּלְלֹא יֶדַע.‏ כָּל צוֹרֵף יֵבוֹשׁ בִּגְלַל הַפֶּסֶל;‏כִּי צֶלֶם הַמַּתֶּכֶת* שֶׁלּוֹ הוּא שֶׁקֶר,‏וְאֵין רוּחַ* בָּהֶם.‏ 18  הֵם אַשְׁלָיָה,‏* מַעֲשֵׂה תַּעֲתוּעִים.‏ בְּיוֹם פְּקֻדָּתָם* יֹאבְדוּ.‏ 19  חֵלֶק יַעֲקֹב אֵינוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏כִּי הוּא יוֹצֵר הַכֹּל,‏וְגַם שֵׁבֶט* נַחֲלָתוֹ.‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ”‏.‏ 20  ‏”‏אַתָּה לִי אַלַּת מִלְחָמָה,‏ כְּלִי נֶשֶׁק לַקְּרָב,‏כִּי בְּאֶמְצָעוּתְךָ אֲנַפֵּץ אֻמּוֹת.‏ בְּךָ אַשְׁחִית מַמְלָכוֹת.‏ 21  בְּךָ אֲנַפֵּץ אֶת הַסּוּס וְאֶת רוֹכְבוֹ.‏ בְּךָ אֲנַפֵּץ אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה וְאֶת רוֹכְבָהּ.‏ 22  בְּךָ אֲנַפֵּץ אִישׁ וְאִשָּׁה.‏ בְּךָ אֲנַפֵּץ זָקֵן וְנַעַר.‏ בְּךָ אֲנַפֵּץ בָּחוּר וּבַחוּרָה.‏ 23  בְּךָ אֲנַפֵּץ רוֹעֶה וְעֶדְרוֹ.‏ בְּךָ אֲנַפֵּץ אִכָּר וְצִמְדּוֹ.‏* בְּךָ אֲנַפֵּץ מוֹשְׁלִים וּסְגָנִים.‏ 24  וַאֲשַׁלֵּם לְבָבֶל וּלְכָל יוֹשְׁבֵי כַּשְׂדִּיםעַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּצִיּוֹן לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 25  ‏”‏הִנְנִי נֶגְדְּךָ,‏ הָהָר הַמַּשְׁחִית”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏”‏הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ.‏ אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגְדְּךָ וַאֲגַלְגֵּל אוֹתְךָ מַטָּה מִן הַסְּלָעִיםוְאֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְהַר שָׂרוּף”‏.‏ 26  ‏”‏וְלֹא יִקְּחוּ מִמְּךָ אֶבֶן פִּנָּה אוֹ אֶבֶן יְסוֹד,‏כִּי תִּהְיֶה שׁוֹמֵם לְעוֹלָם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 27  ‏”‏הָרִימוּ אוֹת* בָּאָרֶץ.‏ תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת.‏ מַנּוּ* אֶת הָאֻמּוֹת נֶגְדָּהּ.‏ קִרְאוּ נֶגְדָּהּ לְמַמְלְכוֹת אֲרָרַט,‏ מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז.‏ הַפְקִידוּ נֶגְדָּהּ קְצִין גִּיּוּס.‏ הַעֲלוּ אֶת הַסּוּסִים כְּאַרְבֶּה סוֹמֵר.‏ 28  מַנּוּ* אֶת הָאֻמּוֹת נֶגְדָּהּ,‏אֶת מַלְכֵי מָדַי,‏ אֶת מוֹשְׁלֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָוְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁהֵם מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶן.‏ 29  וְהָאָרֶץ תִּרְעַשׁ וְתִרְעַד,‏כִּי יִתְקַיְּמוּ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד בָּבֶלכְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְדָבָר מַזְוִיעַ,‏ לְלֹא יוֹשֵׁב.‏ 30  לוֹחֲמֵי בָּבֶל חָדְלוּ לְהִלָּחֵם.‏ הֵם יוֹשְׁבִים בִּמְצוּדוֹתֵיהֶם.‏ כָּשַׁל כּוֹחָם.‏ הֵם נִהְיוּ כְּנָשִׁים.‏ בָּתֶּיהָ הֻצְּתוּ בָּאֵשׁ.‏ נִשְׁבְּרוּ בְּרִיחֶיהָ.‏ 31  שָׁלִיחַ אֶחָד רָץ לִקְרַאת שָׁלִיחַ אַחֵר,‏וּמוֹדִיעַ אֶחָד לִקְרַאת מוֹדִיעַ אַחֵר,‏לְדַוֵּחַ לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִכָּל עֵבֶר,‏ 32  שֶׁנִּתְפְּסוּ נְקֻדּוֹת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדוֹת,‏שֶׁסִּירוֹת הַגֹּמֶא* נִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁוְשֶׁהַחַיָּלִים מְבֹהָלִים”‏.‏ 33  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ‏”‏בַּת בָּבֶל הִיא כְּגֹרֶן.‏ הִגִּיעָה הָעֵת לִדְרֹךְ אוֹתָהּ וּלְשַׁטְּחָהּ.‏ עוֹד מְעַט וְתָבוֹא אֵלֶיהָ עֵת הַקָּצִיר”‏.‏ 34  ‏”‏אָכַל אוֹתִי נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל;‏זָרַע בִּי מְהוּמָה.‏ הִצִּיגַנִי כִּכְלִי רֵיק.‏ בְּלָעַנִי כְּנָחָשׁ גָּדוֹל;‏מִלֵּא בִּטְנוֹ בְּמַעֲדַנַּי.‏ הוּא הֵדִיחַ אוֹתִי.‏* 35  ‏’‏מִי יִתֵּן וְהָאַלִּימוּת כְּלַפַּי וּכְלַפֵּי גּוּפִי תָּבוֹא עַל בָּבֶל!‏’‏ אוֹמֶרֶת יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן.‏ ‏’‏וְיָבוֹא דָּמִי עַל יוֹשְׁבֵי כַּשְׂדִּים!‏’‏ אוֹמֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם”‏.‏ 36  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ,‏וְאֶנְקֹם אֶת נִקְמָתֵךְ.‏ אֶעֱשֶׂה אֶת יַמָּהּ חָרֵב וְאֶת בְּאֵרוֹתֶיהָ אֲיַבֵּשׁ.‏ 37  וּבָבֶל תִּהְיֶה לְגַלֵּי אֲבָנִים,‏מְאוּרַת תַּנִּים,‏לְדָבָר מַזְוִיעַ וּלְדָבָר אֲשֶׁר יִשְׁרְקוּ לְעֶבְרוֹ,‏לְלֹא יוֹשֵׁב.‏ 38  כֻּלָּם יִשְׁאֲגוּ יַחְדָּו כִּכְפִירִים.‏* הֵם יִנְהֲמוּ כְּגוּרֵי אֲרָיוֹת”‏.‏ 39  ‏”‏בִּהְיוֹתָם מְשֻׁלְהָבִים,‏ אֶעֱרֹךְ אֶת הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלָּהֶם וַאֲשַׁכְּרֵם,‏לְמַעַן יַעַלְזוּ;‏וְאָז הֵם יִישְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם,‏אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֹא יָקִיצוּ”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 40  ‏”‏אוֹרִידֵם כִּכְבָשִׂים לַטֶּבַח,‏כְּאֵילִים עִם הַתְּיָשִׁים”‏.‏ 41  ‏”‏אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ,‏*אֵיךְ נִתְפְּסָה תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ!‏ אֵיךְ נִהְיְתָה בָּבֶל דָּבָר מַזְוִיעַ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת!‏ 42  עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם.‏ בַּהֲמוֹן גַּלָּיו הִיא כֻּסְּתָה.‏ 43  עָרֶיהָ נִהְיוּ דָּבָר מַזְוִיעַ,‏ אֶרֶץ צְחִיחָה וַעֲרָבָה.‏ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֵשֵׁב בָּהּ אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהּ בֶּן אָדָם.‏ 44  אַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֶל בֵּל בְּבָבֶל,‏וְאוֹצִיא מִפִּיו אֶת מָה שֶׁבָּלַע.‏ לֹא עוֹד יִנְהֲרוּ אֵלָיו אֻמּוֹת,‏וְחוֹמַת בָּבֶל תִּפֹּל.‏ 45  צְאוּ מִתּוֹכָהּ,‏ עַמִּי!‏ מַלְּטוּ אֶת נַפְשְׁכֶם* מִכַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה!‏ 46  אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְאַל תִּירְאוּ בְּשֶׁל הַדִּוּוּחַ אֲשֶׁר יֻשְׁמַע בָּאָרֶץ.‏ בְּשָׁנָה אַחַת יָבוֹא הַדִּוּוּחַ,‏וּבַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן דִּוּוּחַ נוֹסָף,‏עַל אַלִּימוּת בָּאָרֶץ וְעַל מוֹשֵׁל נֶגֶד מוֹשֵׁל.‏ 47  לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִיםוְאַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֶל פִּסְלֵי בָּבֶל.‏ כָּל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ,‏וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְּתוֹכָהּ.‏ 48  הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶםיָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה עַל בָּבֶל,‏כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹאוּ אֵלֶיהָ הַמַּשְׁמִידִים”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 49  ‏”‏לֹא רַק אֶת חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל הִפִּילָה בָּבֶל;‏בְּבָבֶל נָפְלוּ גַּם חַלְלֵי כָּל הָאָרֶץ.‏ 50  הַנִּמְלָטִים מִן הַחֶרֶב,‏ הַמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת,‏ אַל תַּעַמְדוּ!‏ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת יְהֹוָה,‏וְתַעֲלֶה יְרוּשָׁלַיִם עַל לְבַבְכֶם”‏.‏ 51  ‏”‏בֻּיַּשְׁנוּ,‏ כִּי שָׁמַעְנוּ חֵרוּפִים.‏ כִּסְּתָה כְּלִמָּה אֶת פָּנֵינוּ,‏כִּי בָּאוּ זָרִים נֶגֶד הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל בֵּית יְהֹוָה”‏.‏ 52  ‏”‏לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏‏”‏וְאַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֶל פְּסָלֶיהָ,‏וּבְכָל רַחֲבֵי אַרְצָהּ יֵאָנְקוּ הַפְּצוּעִים”‏.‏ 53  ‏”‏גַּם אִם תַּעֲלֶה בָּבֶל אֶל הַשָּׁמַיִם,‏גַּם אִם תְּבַצֵּר אֶת מָעֻזֶּיהָ הַנִּשָּׂאִים,‏מִמֶּנִּי יָבוֹאוּ מַשְׁמִידֶיהָ”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 54  ‏”‏הַקְשִׁיבוּ!‏ זְעָקָה נִשְׁמַעַת מִבָּבֶל,‏קוֹל שֶׁבֶר* גָּדוֹל מֵאֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים,‏ 55  כִּי מַשְׁמִיד יְהֹוָה אֶת בָּבֶל,‏הוּא יַשְׁתִּיק אֶת קוֹלָהּ הַגָּדוֹל,‏וְגַלֵּיהֶם יֶהֱמוּ כְּמַיִם רַבִּים.‏ שְׁאוֹן קוֹלָם יִשָּׁמַע.‏ 56  כִּי הַמַּשְׁמִיד יָבוֹא עַל בָּבֶל;‏לוֹחֲמֶיהָ יִלָּכְדוּ,‏קַשְׁתוֹתֵיהֶם יִשָּׁבְרוּ,‏כִּי יְהֹוָה הוּא אֱלֹהֵי תַּגְמוּל.‏ הוּא אָכֵן יְשַׁלֵּם.‏ 57  אֲשַׁכֵּר אֶת שָׂרֶיהָ וְאֶת חֲכָמֶיהָ,‏אֶת מוֹשְׁלֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְלוֹחֲמֶיהָ,‏וְהֵם יִישְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם,‏אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֹא יָקִיצוּ”‏,‏ מַכְרִיז הַמֶּלֶךְ,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.‏ 58  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ‏”‏חוֹמַת בָּבֶל,‏ אַף כִּי רְחָבָה הִיא,‏ תִּתְמוֹטֵט כָּלִיל,‏וּשְׁעָרֶיהָ,‏ אַף כִּי גְּבוֹהִים הֵם,‏ יֻצְּתוּ בָּאֵשׁ.‏ הָעַמִּים יִיגְעוּ לָרִיק;‏הַלְּאֻמִּים יַלְאוּ אֶת עַצְמָם רַק כְּדֵי לְהָזִין אֶת הָאֵשׁ”‏.‏ 59  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל שְׂרָיָה בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ עִם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל בָּבֶל בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְמַלְכוּתוֹ;‏ שְׂרָיָה הָיָה הַמְּמֻנֶּה עַל מֶשֶׁק הַבַּיִת.‏* 60  יִרְמְיָהוּ כָּתַב בְּסֵפֶר אֶחָד אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל בָּבֶל,‏ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתוּבִים נֶגֶד בָּבֶל.‏ 61  וְיִרְמְיָהוּ אָמַר אֶל שְׂרָיָה:‏ ”‏בְּבוֹאֲךָ אֶל בָּבֶל וּבִרְאוֹתְךָ אוֹתָהּ,‏ הַקְרֵא אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏ 62  וְאָז אֱמֹר,‏ ’‏יְהֹוָה,‏ אַתָּה דִּבַּרְתָּ נֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שֶׁהוּא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁאֵר בּוֹ יוֹשֵׁב,‏ מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה,‏ וְשֶׁהִיא תִּהְיֶה שׁוֹמֵמָה לְעוֹלָם’‏.‏ 63  וְכַאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לְהַקְרִיא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה,‏ קְשֹׁר אֵלָיו אֶבֶן וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ אֶל אֶמְצַע הַפְּרָת.‏ 64  וְאָז אֱמֹר,‏ ’‏כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָּקוּם עוֹד בְּשֶׁל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנוֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ;‏ וְהֵם יִתְעַיְּפוּ’‏”‏.‏ עַד כָּאן דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.‏

הערות שוליים

נראה כי ”‏לֵב קָמַי”‏ הוא שם מוצפן לכשדים.‏
כלומר,‏ ארצם של הכשדים.‏
או ”‏חייכם”‏.‏
או אולי ”‏מלאו את אשפות החיצים”‏.‏
או ”‏נס”‏,‏ עמוד המשמש לסימן.‏
נה״מ,‏ ”‏אַמַּת [‏מידת]‏ בִּצְעֵךְ”‏.‏
או ”‏בנפשו”‏.‏
או ”‏הארץ הפורייה”‏.‏
או ”‏אדים”‏.‏
או אולי ”‏עושה תעלות סכורות”‏.‏
או ”‏ממחסניו”‏.‏
או ”‏הצלם היצוק”‏.‏
או ”‏נשימה”‏.‏
או ”‏הבל”‏.‏
או ”‏דינם”‏.‏
או ”‏מטה;‏ מוט”‏.‏
או ”‏ואת צמד בהמותיו”‏.‏
או ”‏נס”‏,‏ עמוד המשמש לסימן.‏
נה״מ,‏ ”‏קדשו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏קדשו”‏.‏
או ”‏הפפירוס”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נבוכדראצר”‏,‏ כתיב נוסף של שמו.‏
או ”‏הסירני בשטיפה במים”‏.‏
או ”‏כפירי אריות”‏,‏ אריות צעירים בעלי רעמה.‏
נראה כי זהו שם מוצפן לבבל.‏
או ”‏חייכם”‏.‏
או ”‏אסון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שר מנוחה”‏,‏ שר מקום המנוחה.‏