ירמיהו 7:1-34
ז זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:
2 ”עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהֹוָה וְהַכְרֵז שָׁם אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה, ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה, כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִיהֹוָה.
3 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וּמַעֲשֵׂיכֶם, וְאַרְשֶׁה לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁכֹּן בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
4 אַל תִּבְטְחוּ בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר וְתֹאמְרוּ, ’הֵיכַל יְהֹוָה, הֵיכַל יְהֹוָה, הֵיכַל יְהֹוָה הוּא!’*
5 כִּי אִם בֶּאֱמֶת תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעֲשֵׂיכֶם; אִם בֶּאֱמֶת תַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט* בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ;
6 אִם לֹא תַּעַשְׁקוּ תּוֹשָׁבִים זָרִים, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת; אִם דָּם נָקִי לֹא תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאִם אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵּלְכוּ לְרָעַתְכֶם שֶׁלָּכֶם;
7 אָז אַרְשֶׁה לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לִשְׁכֹּן בַּמָּקוֹם הַזֶּה, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים”’”.*
8 ”אַךְ אַתֶּם בּוֹטְחִים לָכֶם בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר — הַדָּבָר לֹא יוֹעִיל לָכֶם כְּלָל.
9 הֲתוּכְלוּ לִגְנֹב, לִרְצֹחַ, לִנְאֹף, לְהִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר, לְהַקְטִיר* לַבַּעַל וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא הִכַּרְתֶּם,
10 וְאָז לָבוֹא וְלַעֲמֹד לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וְלוֹמַר, ’נִנָּצֵל’, חֵרֶף עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?
11 הַאִם מְעָרַת שׁוֹדְדִים נִהְיָה בְּעֵינֵיכֶם הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו? הִנֵּה רָאִיתִי זֹאת בְּעַצְמִי”, אוֹמֵר יְהֹוָה.
12 ”’אוּלָם לְכוּ כָּעֵת אֶל מְקוֹמִי בְּשִׁילֹה, אֲשֶׁר שָׁם שִׁכַּנְתִּי אֶת שְׁמִי בָּרִאשׁוֹנָה, וּרְאוּ מָה עָשִׂיתִי לוֹ בְּשֶׁל רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
13 אַךְ הִמְשַׁכְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וְאַף כִּי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם שׁוּב וָשׁוּב,* לֹא הִקְשַׁבְתֶּם. הוֹסַפְתִּי לִקְרֹא אֲלֵיכֶם, אַךְ לֹא עֲנִיתֶם.
14 כָּךְ אֶעֱשֶׂה לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, אֲשֶׁר אַתֶּם בּוֹטְחִים בּוֹ, וְלַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי לְשִׁילֹה.
15 אַשְׁלִיךְ אֶתְכֶם מֵעַל פָּנַי, כְּפִי שֶׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם, אֶת כָּל צֶאֱצָאֵי אֶפְרַיִם’.
16 ”וְאַתָּה, אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה. אַל תִּזְעַק וְאַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם תְּפִלָּה וְאַל תִּתְחַנֵּן אֵלַי בַּעֲדָם, כִּי לֹא אַקְשִׁיב לְךָ.
17 הַאֵינְךָ רוֹאֶה מָה הֵם עוֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם?
18 הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים, הָאָבוֹת מַבְעִירִים אֶת הָאֵשׁ, וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק כְּדֵי לְהָכִין זִבְחֵי עוּגוֹת לְמַלְכַּת הַשָּׁמַיִם,* וְהֵם נוֹסְכִים נְסָכִים לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּדֵי לְהַכְעִיסֵנִי.
19 ’אַךְ הַאִם בִּי הֵם פּוֹגְעִים?’* מַכְרִיז יְהֹוָה. ’הַאִם לֹא בְּעַצְמָם, לְבוּשָׁתָם שֶׁלָּהֶם?’
20 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’הִנֵּה כַּעֲסִי וַחֲמָתִי יִשָּׁפְכוּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה, עַל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וְעַל פְּרִי הָאֲדָמָה; הִיא תִּבְעַר וְלֹא תִּכְבֶּה’.
21 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’הוֹסִיפוּ נָא אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם לְיֶתֶר זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בְּעַצְמְכֶם.
22 כִּי בַּיּוֹם שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא דִּבַּרְתִּי אִתָּם אוֹ צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם בַּאֲשֶׁר לְעוֹלוֹת וּזְבָחִים.
23 אַךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם: ”שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי, וְאֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעַם. לְכוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיכֶם, לְמַעַן יִיטַב לָכֶם”’.
24 אַךְ הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, אֶלָּא הָלְכוּ בְּעַקְשָׁנוּת בִּמְזִמּוֹתֵיהֶם* שֶׁלָּהֶם וְאַחַר לִבָּם הָרַע, וְהָלְכוּ אָחוֹרָה וְלֹא קָדִימָה,
25 מִן הַיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. לָכֵן הִמְשַׁכְתִּי לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם יוֹם, שׁוּב וָשׁוּב.*
26 אַךְ הֵם סֵרְבוּ לְהַקְשִׁיב לִי, וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, אֶלָּא הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם* וְעָשׂוּ דְּבָרִים גְּרוּעִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם!
27 ”אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אַךְ הֵם לֹא יַקְשִׁיבוּ לְךָ; אַתָּה תִּקְרָא אֲלֵיהֶם, אַךְ הֵם לֹא יַעֲנוּ לְךָ.
28 וְאַתָּה תֹּאמַר לָהֶם, ’זוֹ הָאֻמָּה אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיהָ וְסֵרְבָה לְקַבֵּל מוּסָר. אָבְדָה הַנֶּאֱמָנוּת וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ מֻזְכֶּרֶת בְּפִיהֶם’.*
29 ”גִּזְזִי אֶת שְׂעָרֵךְ הָאָרֹךְ* וְהַשְׁלִיכִי אוֹתוֹ, וּשְׂאִי קִינָה עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת, כִּי מָאַס יְהֹוָה בַּדּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת זַעֲמוֹ, וְהוּא יִנְטֹשׁ אוֹתוֹ.
30 ’כִּי עָשׂוּ בְּנֵי יְהוּדָה אֶת הָרַע בְּעֵינַי’, מַכְרִיז יְהֹוָה. ’הֵם הִצִּיבוּ אֶת אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, כְּדֵי לְטַמְּאוֹ.
31 הֵם בָּנוּ אֶת בָּמוֹת הַתֹּפֶת, אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם,* כְּדֵי לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְאַף לֹא עָלָה עַל לִבִּי’.*
32 ”’לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וְהוּא לֹא יִקָּרֵא עוֹד תֹּפֶת אוֹ גֵּיא בֶּן הִנֹּם,* כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה. וְיִקְבְּרוּ בְּתֹפֶת עַד אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה עוֹד מָקוֹם.
33 וְנִבְלוֹת הָעָם הַזֶּה יִהְיוּ לְמַאֲכָל לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְבַהֲמוֹת הָאָרֶץ, וְאִישׁ לֹא יַבְהִילֵם וִיגָרְשֵׁם.
34 וְאַשְׁבִּית קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, כִּי הָאָרֶץ תֻּחְרַב’”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”המה”, הם, כלומר כל הבניינים שבמתחם ההיכל.
^ או ”צדק”.
^ או ”מעולם ועד עולם”.
^ או ”לזבוח”.
^ נה״מ, ”השכם ודבר”.
^ כינויה של אלה שבני ישראל הלא נאמנים סגדו לה. ייתכן שהייתה אלת פריון.
^ או ”האם אותי הם מכעיסים?”
^ או ”בעצתם”.
^ נה״מ, ”השכם ושלוח”.
^ או ”היו עקשנים”.
^ נה״מ, ”ונכרתה מפיהם”.
^ או ”שער נזרך”, שערך המוקדש.
^ או ”לא עלה במחשבותיי”.
