ישעיהו 38‏:1‏-22

  • מחלתו של חזקיהו והחלמתו ‏(‏1–22‏)‏

    • שיר הודיה ‏(‏10–20‏)‏

לח  בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ וְעָמַד לָמוּת.‏ בָּא אֵלָיו הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ וְאָמַר לוֹ,‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ’‏תֵּן הַנְחָיוֹת לִבְנֵי בֵּיתְךָ,‏ כִּי תָּמוּת;‏ לֹא תַּחְלִים’‏”‏.‏  אָז הֵסֵב חִזְקִיָּהוּ אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וְהֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה:‏  ‏”‏אָנָּא,‏ יְהֹוָה,‏ זְכֹר נָא כֵּיצַד הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בְּנֶאֱמָנוּת וּבְלֵב שָׁלֵם,‏ וְאֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי”‏.‏ וְחִזְקִיָּהוּ הֵחֵל לִבְכּוֹת בֶּכִי גָּדוֹל.‏  אָז הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏חֲזֹר וֶאֱמֹר לְחִזְקִיָּהוּ,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ:‏ ”‏שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ.‏ רָאִיתִי אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ.‏ הִנְנִי מוֹסִיף עַל חַיֶּיךָ* חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה,‏  וְאַצִּיל אוֹתְךָ וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר,‏ וְאָגֵן עַל הָעִיר הַזֹּאת.‏  זֶה הָאוֹת מֵאֵת יְהֹוָה לְכָךְ שֶׁיְּהֹוָה יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר:‏  הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹרֵד בְּמַדְרֵגוֹת* אָחָז עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת אֲחוֹרַנִּית”‏’‏”‏.‏ וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁבָה אֲחוֹרַנִּית עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶן כְּבָר יָרְדָה.‏  מִכְתָּב* מֵאֵת חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כַּאֲשֶׁר חָלָה וְהֶחְלִים מִמַּחֲלָתוֹ.‏ 10  אֲנִי אָמַרְתִּי:‏ ”‏בְּאֶמְצַע חַיַּיעָלַי לְהִכָּנֵס בְּשַׁעֲרֵי הַשְּׁאוֹל.‏* יִלָּקְחוּ מִמֶּנִּי שְׁנוֹתַי הַנּוֹתָרוֹת”‏.‏ 11  אָמַרְתִּי:‏ ”‏לֹא אֶרְאֶה אֶת יָהּ,‏* יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.‏ לֹא אַבִּיט עוֹד בִּבְנֵי הָאָדָםבִּהְיוֹתִי עִם יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַכֹּל חָדֵל.‏ 12  מִשְׁכָּנִי נֶעֱקַר וְהוּסַר מִמֶּנִּיכְּאֹהֶל רוֹעֶה.‏ גּוֹלַלְתִּי אֶת חַיַּי כְּאוֹרֵג;‏הוּא גּוֹזֵר אוֹתִי כְּאֶת חוּטֵי הַשְּׁתִי.‏ מֵאוֹר הַיּוֹם וְעַד רֶדֶת הַלַּיְלָה אַתָּה מוֹסִיף לַהֲבִיאֵנִי אֶל קִצִּי.‏ 13  אֲנִי מַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי עַד הַבֹּקֶר.‏ כְּאַרְיֵה,‏ מַמְשִׁיךְ הוּא לִשְׁבֹּר אֶת כָּל עַצְמוֹתַי;‏מֵאוֹר הַיּוֹם וְעַד רֶדֶת הַלַּיְלָה אַתָּה מוֹסִיף לַהֲבִיאֵנִי אֶל קִצִּי.‏ 14  כְּסִיס אוֹ כְּקִיכְלִי,‏* אֲנִי מוֹסִיף לְצַפְצֵף;‏אֲנִי מוֹסִיף לַהֲמוֹת כְּיוֹנָה.‏ עֵינַי מַבִּיטוֹת בִּתְשִׁישׁוּת לַמָּרוֹם:‏ ‏’‏יְהֹוָה,‏ מְצוּקָתִי גְּדוֹלָה;‏הֱיֵה לִי לְמִשְׁעָן!‏’‏* 15  מָה אוּכַל לוֹמַר?‏ הוּא דִּבֵּר אֵלַי וּפָעַל.‏ אֶתְהַלֵּךְ בְּשִׁפְלוּת רוּחַ* כָּל שְׁנוֹתַיבְּמַר נַפְשִׁי.‏* 16  ‏’‏יְהֹוָה,‏ בְּאֶמְצָעוּת דְּבָרִים אֵלֶּה* חַי כָּל אָדָם,‏וּבָהֶם חַיֵּי רוּחִי.‏ אַתָּה תַּבְרִיאֵנִי וְתִשְׁמֹר עַל חַיַּי.‏ 17  הִנֵּה בִּמְקוֹם שָׁלוֹם,‏ הָיָה לִי מַר עַד מְאוֹד;‏אַךְ בְּשֶׁל חִבָּתְךָ כְּלַפַּי,‏*הִצַּלְתָּ אוֹתִי מִבּוֹר הַהַשְׁמָדָה.‏ הִשְׁלַכְתָּ מֵאֲחוֹרֵי גֵּוְךָ אֶת כָּל חֲטָאַי.‏* 18  כִּי הַשְּׁאוֹל* אֵינָהּ יְכוֹלָה לְפָאֶרְךָ,‏הַמָּוֶת אֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֶּלְךָ.‏ הַיּוֹרְדִים אֶל הַבּוֹר אֵינָם יְכוֹלִים לְקַוּוֹת לְנֶאֱמָנוּתְךָ.‏ 19  הַחַי,‏ הַחַי יָכוֹל לְהַלֶּלְךָ,‏כָּמוֹנִי הַיּוֹם.‏ אָב יָכוֹל לְהַעֲנִיק לְבָנָיו יֶדַע עַל נֶאֱמָנוּתְךָ.‏ 20  יְהֹוָה,‏ הוֹשִׁיעֵנִי,‏וּנְנַגֵּן אֶת שִׁירַי בִּכְלֵי מֵיתָרכָּל יְמֵי חַיֵּינוּ בְּבֵית יְהֹוָה’‏”‏.‏ 21  וִישַׁעְיָהוּ אָמַר:‏ ”‏הָבִיאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וּמִרְחוּ אוֹתָהּ עַל הַשְּׁחִין,‏ לְמַעַן יַחְלִים”‏.‏ 22  קֹדֶם לָכֵן שָׁאַל חִזְקִיָּהוּ:‏ ”‏מַהוּ הָאוֹת שֶׁאֶעֱלֶה אֶל בֵּית יְהֹוָה?‏”‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ימיך”‏.‏
ייתכן שמדרגות אלה שימשו למדידת זמן,‏ בדומה לשעון שמש.‏
או ”‏חיבור;‏ יצירה”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
צורה מקוצרת של השם יהוה.‏
או אולי ”‏כעגור”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עָרְבֵנִי”‏,‏ היה הערבות שלי.‏
או ”‏בקדרות”‏.‏
או ”‏בשל מצוקתי המרה”‏.‏
כלומר,‏ דבריו ומעשיו של אלוהים.‏
או ”‏כלפי נפשי”‏.‏
או ”‏הסרת מנגד עיניך את כל חטאיי”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏