ישעיהו 40:1-31
מ ”נַחֲמוּ, נַחֲמוּ אֶת עַמִּי”, אוֹמֵר אֱלֹהֵיכֶם.
2 ”דַּבְּרוּ עַל לֵב* יְרוּשָׁלַיִםוְהַכְרִיזוּ בְּפָנֶיהָ שֶׁמָּלְאוּ יְמֵי עַבְדוּתָהּ,*שֶׁשֻּׁלַּם עֲווֹנָהּ.
מִיַּד יְהֹוָה קִבְּלָה גְּמוּל מָלֵא* עַל כָּל חֲטָאֶיהָ”.
3 קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר:
”פַּנּוּ* אֶת דֶּרֶךְ יְהֹוָה!
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה דֶּרֶךְ רָאשִׁית לֶאֱלֹהֵינוּ.
4 כָּל גַּיְא יִנָּשֵׂא,וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפְּלוּ.
הַמַּהֲמוֹרוֹת יִהְיוּ לְמִישׁוֹר,וְהַחַתְחַתִּים יִהְיוּ לְבִקְעָה.
5 כְּבוֹד יְהֹוָה יִתְגַּלֶּה,וְכָל בָּשָׂר* יִרְאוּ אוֹתוֹ* יַחְדָּו,כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר”.
6 הַקְשִׁיבוּ! אֶחָד אוֹמֵר: ”קְרָא!”
וְאַחֵר שׁוֹאֵל: ”מָה אֶקְרָא?”
”כָּל הַבָּשָׂר* חָצִיר,וְכָל חַסְדּוֹ כְּפֶרַח הַשָּׂדֶה.
7 מִתְיַבֵּשׁ הֶחָצִיר,נוֹבֵל הַפֶּרַח,כִּי רוּחַ* יְהֹוָה נוֹשֶׁבֶת עָלָיו.
אָכֵן הָעָם אֵינָם אֶלָּא חָצִיר.
8 מִתְיַבֵּשׁ הֶחָצִיר,נוֹבֵל הַפֶּרַח,אַךְ דְּבַר אֱלֹהֵינוּ עוֹמֵד לְעוֹלָם”.
9 עֲלִי לָךְ אֶל הַר גָּבוֹהַּ,הַמְּבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לְצִיּוֹן.
הָרִימִי קוֹלֵךְ בְּחָזְקָה,הַמְּבַשֶּׂרֶת בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לִירוּשָׁלַיִם.
הָרִימִי קוֹלֵךְ, אַל תִּירְאִי.
הוֹדִיעִי לְעָרֵי יְהוּדָה: ”הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם”.
10 הִנֵּה אֲדֹנָי יְהֹוָה יָבוֹא בְּעָצְמָה,וּזְרוֹעוֹ תִּמְשֹׁל עֲבוּרוֹ.
הִנֵּה גְּמוּלוֹ אִתּוֹ,וְהַשָּׂכָר אֲשֶׁר הוּא מְשַׁלֵּם נִמְצָא לְפָנָיו.
11 כְּרוֹעֶה יְטַפֵּל בְּעֶדְרוֹ.*
בִּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים,וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא אוֹתָם.
הוּא יוֹבִיל בַּעֲדִינוּת אֶת הַכְּבָשׂוֹת הַמֵּינִיקוֹת.
12 מִי מָדַד אֶת הַמַּיִם בְּשֶׁקַע כַּף יָדוֹוְחִשֵּׁב אֶת מִדּוֹת הַשָּׁמַיִם בְּזֶרֶת?*
מִי אָסַף בְּשָׁלִישׁ* אֶת עֲפַר הָאָרֶץאוֹ שָׁקַל אֶת הֶהָרִים בְּמִשְׁקָלוְאֶת הַגְּבָעוֹת בְּמֹאזְנַיִם?
13 מִי חִשֵּׁב אֶת מִדּוֹתֶיהָ שֶׁל* רוּחַ יְהֹוָה,וּמִי יָכוֹל לְלַמְּדוֹ כְּיוֹעֲצוֹ?
14 עִם מִי הוּא נוֹעַץ כְּדֵי לִרְכֹּשׁ הֲבָנָה,אוֹ מִי מְלַמְּדוֹ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט,*אוֹ מְלַמְּדוֹ יֶדַע,אוֹ מַרְאֶה לוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַתְּבוּנָה הָאֲמִתִּית?
15 הִנֵּה הָאֻמּוֹת הֵן כְּטִפָּה מִדְּלִי,וּלְשִׁכְבַת אָבָק עַל הַמֹּאזְנַיִם הֵן נֶחְשָׁבוֹת.
הִנֵּה אֶת הָאִיִּים מֵרִים הוּא כְּאָבָק דַּק.
16 אֵין דַּי אֲפִלּוּ בַּלְּבָנוֹן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לְהַבְעִיר אֵשׁ,*וְאֵין דַּי בְּחַיּוֹתָיו כְּדֵי לְהַעֲלוֹת עוֹלָה.
17 כָּל הָאֻמּוֹת הֵן כְּאַיִן לְנֶגְדּוֹ;לְאֶפֶס הוּא מַחְשִׁיבָן, לְתֹהוּ.*
18 לְמִי תּוּכְלוּ לְהַשְׁווֹת אֶת אֱלֹהִים?
אֵיזוֹ דְּמוּת תּוּכְלוּ לְהַצִּיב לְעֻמָּתוֹ?
19 הֶחָרָשׁ יוֹצֵק אֱלִיל,*הַצּוֹרֵף מְצַפֶּה אוֹתוֹ בְּזָהָב,וְהוּא מְעַצֵּב שַׁרְשְׁרָאוֹת כֶּסֶף.
20 הוּא בּוֹחֵר עֵץ לִתְרוּמָתוֹ,עֵץ אֲשֶׁר לֹא יִרְקַב.
הוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ חָרָשׁ מְיֻמָּןכְּדֵי לְהָכִין פֶּסֶל אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט.
21 הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים?
הַאִם לֹא שְׁמַעְתֶּם?
הַאִם לֹא סֻפַּר לָכֶם מִן הַהַתְחָלָה?
הַאִם לֹא הֵבַנְתֶּם מִיְּסוֹדוֹת הָאָרֶץ?
22 הוּא שׁוֹכֵן מֵעַל חוּג* הָאָרֶץ,וְיוֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים.
הוּא פּוֹרֵשׂ אֶת הַשָּׁמַיִם כְּבַד דַּק,וּמוֹתֵחַ אוֹתָם כְּאֹהֶל לָשֶׁבֶת בּוֹ.
23 הוּא הוֹפֵךְ מוֹשְׁלִים לְאַיִןוְעוֹשֶׂה אֶת שׁוֹפְטֵי* הָאָרֶץ לְתֹהוּ.*
24 הֵם לֹא נִטְּעוּ לְגַמְרֵי,לֹא נִזְרְעוּ לְגַמְרֵי,גִּבְעוֹלָם לֹא הִשְׁתָּרֵשׁ לְגַמְרֵי בָּאָרֶץ,וְנוֹשְׁפִים עֲלֵיהֶם וְהֵם מִתְיַבְּשִׁים,וְהָרוּחַ נוֹשֵׂאת אוֹתָם כְּקַשׁ.
25 ”לְמִי תּוּכְלוּ לְדַמּוֹת אוֹתִי וְאֶשְׁוֶה לוֹ?” אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ.
26 ”שְׂאוּ אֶל הַמָּרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ.
מִי בָּרָא אֶת אֵלֶּה?
הַמּוֹצִיא לְפִי מִסְפָּר אֶת צְבָאָם;לְכֻלָּם קוֹרֵא הוּא בְּשֵׁם.
בְּשֶׁל עָצְמָתוֹ הָאַדִּירָה* וְכוֹחוֹ מְעוֹרֵר הַיִּרְאָה,אַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ נֶעֱדָר.
27 לָמָּה אַתָּה אוֹמֵר, יַעֲקֹב, וְלָמָּה אַתָּה מַכְרִיז, יִשְׂרָאֵל,’נִסְתֶּרֶת דַּרְכִּי מִיְּהֹוָה,וְאֵינֶנִּי מְקַבֵּל צֶדֶק מֵאֱלֹהַי’?
28 הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ? הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ?
יְהֹוָה, בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ, הוּא אֱלֹהִים לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
הוּא אֵינוֹ מִתְעַיֵּף וְאֵינוֹ מִתְיַגֵּעַ.
אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ.*
29 נוֹתֵן לְעָיֵף כּוֹחַוְעָצְמָה רַבָּה לְחַסְרֵי כּוֹחַ.*
30 נְעָרִים יִתְעַיְּפוּ וְיִתְיַגְּעוּ,וּבַחוּרִים יִכָּשְׁלוּ וְיִפְּלוּ,
31 אַךְ קוֹוֵי יְהֹוָה יַחְלִיפוּ כּוֹחַ.
יַמְרִיאוּ בִּכְנָפַיִם כְּעֵיטִים.
יָרוּצוּ וְלֹא יִתְיַגְּעוּ;יֵלְכוּ וְלֹא יִתְעַיְּפוּ”.
הערות שוליים
^ או ”אמרו דברי נחמה”.
^ או ”עבודות הכפייה שלה”. נה״מ, ”צבאה”.
^ או ”קיבלה כפליים”.
^ או ”הכינו”.
^ או ”כל האנשים”.
^ כלומר, את כבודו.
^ או ”כל האנשים”.
^ או ”נשימת”.
^ או ”ירעה את עדרו”.
^ שליש של יחידת מידה ששיעורה אינו ברור כיום.
^ כלומר, המרחק שבין קצה האצבע הקטנה לקצה האגודל כשהן זקופות.
^ או אולי ”מי יכול להבין את”.
^ או ”הצדק”.
^ או ”כדי לספק עצי בעירה”.
^ או ”לדבר חסר ממשות”.
^ או ”צלם יצוק”.
^ או ”עיגול; כדור”.
^ או ”שליטי”.
^ או ”לדבר חסר ממשות”.
^ או ”הדינמית; הפעילה”. נה״מ, ”מרוב אונים”.
^ או ”תבונתו נשגבת מבינה”.
^ או ”לחסרי המרץ”. נה״מ, ”לאין אונים [חסרי עוצמה דינמית; פעילה]”.