ישעיהו 42:1-25
מב הִנֵּה עַבְדִּי, אֲשֶׁר אֲנִי תּוֹמֵךְ בּוֹ!
בְּחִירִי, אֲשֶׁר רָצוּי הוּא בְּעֵינַי!*
שַׂמְתִּי אֶת רוּחִי בּוֹ;הוּא יָבִיא צֶדֶק לָאֻמּוֹת.
2 לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא קוֹלוֹ,וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בָּרְחוֹב.
3 קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבֹּר,וּפְתִילָה עֲמוּמָה לֹא יְכַבֶּה.
בְּנֶאֱמָנוּת יָבִיא צֶדֶק.
4 לֹא יִדְעַךְ* וְלֹא יְרֻצַּץ עַד אֲשֶׁר יְכוֹנֵן צֶדֶק בָּאָרֶץ;וְהָאִיִּים יוֹסִיפוּ לְיַחֵל לְתוֹרָתוֹ.*
5 כָּךְ אוֹמֵר הָאֵל הָאֲמִתִּי, יְהֹוָה,בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאַדִּיר אֲשֶׁר מוֹתֵחַ אוֹתָם,הַפּוֹרֵשׂ* אֶת הָאָרֶץ וְאֶת תּוֹצַרְתָּהּ,הַנּוֹתֵן נְשִׁימָה* לָעָם אֲשֶׁר עָלֶיהָוְרוּחַ לַהוֹלְכִים עָלֶיהָ:
6 ”אֲנִי, יְהֹוָה, קָרָאתִי לְךָ בִּצְדָקָה;הֶחְזַקְתִּי בְּיָדְךָ.
אֶנְצֹר אוֹתְךָ וְאֶתֵּן אוֹתְךָ לִבְרִית לָעָםוּלְאוֹר הָאֻמּוֹת,
7 לְמַעַן תִּפְקַח עֵינַיִם עִוְּרוֹת,תּוֹצִיא אֶת הָאָסִיר מִן הַצִּינוֹקוְאֶת הַיּוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ מִבֵּית הַכֶּלֶא.
8 אֲנִי יְהֹוָה. זֶהוּ שְׁמִי;אֶת כְּבוֹדִי אֵינִי נוֹתֵן לְאַחֵר,*וְאֶת תְּהִלָּתִי אֵינִי נוֹתֵן לִפְסָלִים.
9 הִנֵּה הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים בָּאוּ;כָּעֵת אֲנִי מַכְרִיז עַל דְּבָרִים חֲדָשִׁים.
בְּטֶרֶם צוֹמְחִים הֵם, אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עֲלֵיהֶם”.
10 שִׁירוּ לִיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ,תְּהִלָּתוֹ מִקְּצוֹת הָאָרֶץ,יוֹרְדֵי הַיָּם* וְכָל מְלוֹאוֹ,אִיִּים וְיוֹשְׁבֵיהֶם.
11 יִשְּׂאוּ קוֹלָם הַמִּדְבָּר וְעָרָיו,הַיִּשּׁוּבִים אֲשֶׁר בָּהֶם שׁוֹכֶנֶת קֵדָר.
יָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה יוֹשְׁבֵי הַסֶּלַע;יִצְעֲקוּ מֵרֹאשׁ הֶהָרִים.
12 יִתְּנוּ לִיהֹוָה כָּבוֹדוְיַכְרִיזוּ תְּהִלָּתוֹ בָּאִיִּים.
13 יְהֹוָה יֵצֵא כְּגִבּוֹר.
יְעוֹרֵר קִנְאָתוֹ כְּאִישׁ מִלְחָמָה.
יִצְעַק וְאַף יַשְׁמִיעַ קְרִיאַת מִלְחָמָה;יִהְיֶה חָזָק מֵאוֹיְבָיו.
14 ”הֶחֱשֵׁיתִי זְמַן רַב.
הֶחְרַשְׁתִּי וְהִתְאַפַּקְתִּי.
כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת,אֵאָנַח, אֶתְנַשֵּׁף וְאֶתְנַשֵּׁם יַחְדָּו.
15 אַחְרִיב הָרִים וּגְבָעוֹתוְאֶת כָּל צִמְחִיָּתָם אֲיַבֵּשׁ.
אֶהֱפֹךְ נְהָרוֹת לְאִיִּים*וַאֲיַבֵּשׁ אֲגַמִּים.*
16 אוֹלִיךְ אֶת הָעִוְּרִים בְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם אֵינָם מַכִּירִיםוְאַצְעִידֵם בִּנְתִיבִים בִּלְתִּי יְדוּעִים.
אֶהֱפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לִפְנֵיהֶם לְאוֹרוְאֶת אַדְמַת הַחַתְחַתִּים לְמִישׁוֹר.
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶעֱשֶׂה עֲבוּרָם, וְלֹא אֶעֱזֹב אוֹתָם”.
17 הֵם יֵאָלְצוּ לָסֶגֶת לְאָחוֹר וְיֵבוֹשׁוּ עַד מְאוֹד,הַבּוֹטְחִים בִּפְסָלִים,הָאוֹמְרִים לְצַלְמֵי מַתֶּכֶת:* ”אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ”.
18 הַחֵרְשִׁים, הַקְשִׁיבוּ;הָעִוְּרִים, הַבִּיטוּ וּרְאוּ.
19 מִי עִוֵּר מִלְּבַד עַבְדִּי,וְכֹה חֵרֵשׁ כַּשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ?
מִי כֹּה עִוֵּר כְּמוֹ זֶה אֲשֶׁר קִבֵּל גְּמוּל,וְכֹה עִוֵּר כְּעֶבֶד יְהֹוָה?
20 אַתָּה רוֹאֶה דְּבָרִים רַבִּים, אַךְ אֵינְךָ עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר.
אַתָּה פּוֹקֵחַ אָזְנֶיךָ, אַךְ אֵינְךָ מַקְשִׁיב.
21 לְמַעַן צִדְקָתוֹחָפֵץ* יְהֹוָה לְפָאֵר אֶת הַתּוֹרָה* וּלְהַאֲדִירָהּ.
22 אַךְ זֶהוּ עַם בָּזוּז וְשָׁדוּד;כֻּלָּם לְכוּדִים בַּחֹרִים וּמִתְחַבְּאִים בְּבָתֵּי הַכֶּלֶא.
הֵם נִבְזְזוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם מַצִּיל,וְנִשְׁדְּדוּ וְאִישׁ לֹא אָמַר: ”הָשֵׁב אוֹתָם!”
23 מִי בָּכֶם יִשְׁמַע זֹאת?
מִי יָשִׂים לֵב וְיַקְשִׁיב לְמַעַן הַזְּמַן שֶׁיָּבוֹא?
24 מִי נָתַן אֶת יַעֲקֹב לְבִזָּהוְאֶת יִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים?
הַאִם לֹא יְהֹוָה, זֶה אֲשֶׁר חָטָאנוּ לוֹ?
הֵם סֵרְבוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו,וּמֵאֲנוּ לְהִשָּׁמַע לְתוֹרָתוֹ.*
25 לָכֵן הוּא הוֹסִיף לִשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה,אֶת כַּעֲסוֹ וְאֶת זַעַם הַמִּלְחָמָה.
הִיא כִּלְּתָה אֶת הַכֹּל סְבִיבוֹ, אַךְ הוּא* לֹא שָׂם לֵב.
הִיא בָּעֲרָה נֶגְדּוֹ, אַךְ הוּא סֵרֵב לָתֵת לְכָךְ לִבּוֹ.
הערות שוליים
^ או ”לנפשי”.
^ או ”יתעמעם”.
^ או ”להדרכתו”.
^ נה״מ, ”רוקע”.
^ או ”את כבודי איני חולק עם אחר”.
^ או ”היורדים אל הים”.
^ או ”לרצועות חוף”.
^ או ”אגמים אשר בהם קני סוף”.
^ או ”לצלמים יצוקים”.
^ או ”שמח”.
^ או ”את ההדרכה”.
^ או ”להדרכתו”.
^ כלומר, ישראל.
