ישעיהו 48‏:1‏-22

  • יהוה גוער בישראל ומטהר אותו ‏(‏1–11‏)‏

  • יהוה יפעל נגד בבל ‏(‏12–16א‏)‏

  • אלוהים מלמדנו לתועלתנו ‏(‏16ב–19‏)‏

  • ‏”‏צאו מבבל!‏”‏ ‏(‏20–22‏)‏

מח  שִׁמְעוּ זֹאת,‏ בֵּית יַעֲקֹב,‏הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵלוַאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֵּי יְהוּדָה,‏*הַנִּשְׁבָּעִים בְּשֵׁם יְהֹוָהוְהַקּוֹרְאִים אֶל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏אַךְ לֹא בֶּאֱמֶת וְלֹא בִּצְדָקָה.‏   כִּי הֵם נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר הַקֹּדֶשׁוּמְבַקְּשִׁים אֶת תְּמִיכַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏אֲשֶׁר יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.‏   ‏”‏אֶת הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים* אָמַרְתִּי לָכֶם לִפְנֵי זְמַן רַב.‏ מִפִּי הֵם יָצְאוּ,‏וְהִשְׁמַעְתִּי אוֹתָם.‏ פִּתְאוֹם פָּעַלְתִּי,‏ וְהֵם בָּאוּ.‏   מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַעְתִּי כַּמָּה עַקְשָׁן אַתָּה‏— שֶׁעָרְפְּךָ גִּיד בַּרְזֶל וּמִצְחֲךָ נְחֹשֶׁת —‏   אָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי זְמַן רַב.‏ לִפְנֵי בּוֹא הַדָּבָר,‏ הִשְׁמַעְתִּיו לְךָ,‏פֶּן תֹּאמַר,‏ ’‏הָאֱלִיל שֶׁלִּי עָשָׂה זֹאת;‏הַפֶּסֶל וְצֶלֶם הַמַּתֶּכֶת* שֶׁלִּי צִוּוּ זֹאת’‏.‏   שָׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ אֶת כָּל זֹאת.‏ הַאִם לֹא תַּכְרִיזוּ עַל כָּךְ?‏ מֵעַתָּה אֲנִי מַשְׁמִיעַ לְךָ דְּבָרִים חֲדָשִׁים,‏סוֹדוֹת נְצוּרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.‏   רַק כָּעֵת הֵם נִבְרָאִים,‏ וְלֹא מִזְּמַן,‏דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם לִפְנֵי הַיּוֹם,‏פֶּן תֹּאמַר,‏ ’‏הִנֵּה הֵם כְּבָר יְדוּעִים לִי’‏.‏   לֹא,‏ לֹא שָׁמַעְתָּ,‏ לֹא יָדַעְתָּ,‏וּבֶעָבָר לֹא נִפְתְּחוּ אָזְנֶיךָ.‏ כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בּוֹגְדָנִי עַד מְאוֹד,‏וּפוֹשֵׁעַ* נִקְרֵאתָ מִלֵּדָה.‏   אַךְ לְמַעַן שְׁמִי אֲרַסֵּן אֶת כַּעֲסִי;‏לְמַעַן תְּהִלָּתִי אֲרַסֵּן אֶת עַצְמִי כְּלַפֶּיךָ,‏וְלֹא אַכְרִית אוֹתְךָ.‏ 10  הִנֵּה צָרַפְתִּי אוֹתְךָ,‏ אַךְ לֹא כְּכֶסֶף.‏ בָּחַנְתִּי* אוֹתְךָ בְּכוּר הַסֵּבֶל.‏ 11  לְמַעֲנִי,‏ לְמַעֲנִי אֶפְעַל,‏כִּי אֵיךְ אוּכַל לְהַרְשׁוֹת שֶׁאֲחֻלַּל?‏ אֶת כְּבוֹדִי אֵינִי נוֹתֵן לְאַחֵר.‏* 12  הַקְשֵׁב לִי,‏ יַעֲקֹב,‏ וְיִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר לוֹ קָרָאתִי.‏ אֲנִי אוֹתוֹ אֶחָד.‏ אֲנִי הָרִאשׁוֹן;‏ אֲנִי גַּם הָאַחֲרוֹן.‏ 13  יָדִי שֶׁלִּי הִנִּיחָה אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ,‏וִימִינִי פָּרְשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם.‏ בְּקָרְאִי אֲלֵיהֶם,‏ עוֹמְדִים הֵם יַחְדָּו.‏ 14  הִקָּבְצוּ כֻּלְּכֶם וְהַקְשִׁיבוּ.‏ מִי בָּהֶם הוֹדִיעַ עַל דְּבָרִים אֵלֶּה?‏ יְהֹוָה אָהַב אוֹתוֹ.‏ הוּא יַעֲשֶׂה אֶת חֶפְצוֹ נֶגֶד בָּבֶל,‏וּזְרוֹעוֹ תָּבוֹא נֶגֶד הַכַּשְׂדִּים.‏ 15  אֲנִי,‏ אֲנִי דִּבַּרְתִּי,‏ וַאֲנִי קָרָאתִי לוֹ.‏ הֵבֵאתִי אוֹתוֹ,‏ וְדַרְכּוֹ תַּצְלִיחַ.‏ 16  קִרְבוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ זֹאת.‏ מִן הַהַתְחָלָה לֹא דִּבַּרְתִּי בַּסֵּתֶר.‏ מִן הָעֵת שֶׁקָּרָה הַדָּבָר הָיִיתִי שָׁם”‏.‏ וְכָעֵת אֲדֹנָי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי,‏ וְרוּחוֹ.‏* 17  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ גּוֹאַלְךָ,‏ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:‏ ‏”‏אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏מְלַמֶּדְךָ לְתוֹעַלְתְּךָ,‏*מַדְרִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָלֶיךָ לָלֶכֶת.‏ 18  אִם רַק תַּקְשִׁיב לְמִצְווֹתַי,‏ יִהְיֶה כְּנָהָר שְׁלוֹמְךָוְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם!‏ 19  זַרְעֲךָ* יִהְיֶה רַב כַּחוֹלוְצֶאֱצָאֶיךָ כְּגַרְגִּירָיו.‏ שְׁמָם לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד מִלְּפָנַי”‏.‏ 20  צְאוּ מִבָּבֶל!‏ בִּרְחוּ מִן הַכַּשְׂדִּים!‏ הוֹדִיעוּ זֹאת בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה!‏ הַכְרִיזוּ זֹאת!‏ הַשְׁמִיעוּ זֹאת עַד קְצוֹת הָאָרֶץ.‏ אִמְרוּ:‏ ”‏גָּאַל יְהֹוָה אֶת עַבְדּוֹ יַעֲקֹב.‏ 21  הֵם לֹא צָמְאוּ כַּאֲשֶׁר הוֹלִיכָם בִּמְקוֹמוֹת חֲרֵבִים.‏ הוּא גָּרַם לְמַיִם לִזְרֹם מִן הַצּוּר עֲבוּרָם;‏בִּקֵּעַ צוּר וְגָרַם לְמַיִם לִפְרֹץ הַחוּצָה”‏.‏ 22  ‏”‏אֵין שָׁלוֹם”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ”‏לָרְשָׁעִים”‏.‏

הערות שוליים

או אולי ”‏ואשר נולדו מיהודה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏הראשונות”‏.‏
או ”‏והצלם היצוק”‏.‏
או ”‏וחוטא”‏.‏
או ”‏ניסיתי”‏.‏ או אולי ”‏בחרתי”‏.‏
או ”‏את כבודי איני חולק עם אחר”‏.‏
או ”‏יחד עם רוחו”‏.‏
או ”‏לטובתך”‏.‏
או ”‏צאצאיך”‏.‏