ישעיהו 57‏:1‏-21

  • הצדיק והנאמן אובדים ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • חשיפת זנותה הרוחנית של ישראל ‏(‏3–13‏)‏

  • נחמה לנדכאים ‏(‏14–21‏)‏

    • הרשעים הם כים גועש ‏(‏20‏)‏

    • אין שלום לרשעים ‏(‏21‏)‏

נז  הַצַּדִּיק אָבַד,‏אַךְ אִישׁ אֵינוֹ נוֹתֵן לְכָךְ אֶת לִבּוֹ.‏ אַנְשֵׁי חֶסֶד* נִלְקָחִים,‏*וְאִישׁ אֵינוֹ מַבְחִין שֶׁהַצַּדִּיק נִלְקַחבְּשֶׁל* הָאָסוֹן.‏   הוּא נִכְנָס אֶל הַשָּׁלוֹם.‏ הֵם נָחִים עַל מִשְׁכָּבָם,‏* כָּל הַהוֹלְכִים בְּיֹשֶׁר.‏   ‏”‏אַךְ אַתֶּם,‏ קִרְבוּ הֵנָּה,‏בְּנֵי מְכַשֵּׁפָה,‏יַלְדֵי מְנָאֵף וְזוֹנָה:‏   לְמִי אַתֶּם לוֹעֲגִים?‏ עַל מִי אַתֶּם פּוֹעֲרִים פִּיכֶם וְחוֹרְצִים לָשׁוֹן?‏ הַאֵינְכֶם יַלְדֵי פֶּשַׁע,‏יַלְדֵי מִרְמָה,‏   הַבּוֹעֲרִים בִּתְשׁוּקָה בֵּין הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים,‏תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן,‏שׁוֹחֲטֵי הַיְּלָדִים בַּנְּחָלִים,‏*תַּחַת נְקִיקֵי הַסְּלָעִים?‏   עִם חַלּוּקֵי הַנַּחַל חֶלְקֵךְ.‏ כֵּן,‏ הֵם גּוֹרָלֵךְ.‏ אֲפִלּוּ לָהֶם אַתְּ שׁוֹפֶכֶת נְסָכִים וּמַעֲלָה מְנָחוֹת.‏ הַאִם אֵלֶּה יִהְיוּ לִרְצוֹנִי?‏*   עַל הַר גָּבוֹהַּ וְנִשָּׂא הֵכַנְתְּ אֶת מִשְׁכָּבֵךְ,‏וּלְשָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זֶבַח.‏   מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה* הִצַּבְתְּ אֶת זִכְרוֹנֵךְ.‏* אוֹתִי עָזַבְתְּ וְהִתְעַרְטַלְתְּ;‏עָלִית וְהִרְחַבְתְּ אֶת מִשְׁכָּבֵךְ.‏ וְכָרַתְּ בְּרִית עִמָּם.‏ אָהַבְתְּ לַחְלֹק אֶת מִשְׁכָּבָם,‏וְהִתְבּוֹנַנְתְּ בְּאֵיבַר הַזַּכְרוּת.‏*   יָרַדְתְּ אֶל מֶלֶךְ* עִם שֶׁמֶןוְעִם שֶׁפַע בְּשָׂמִים.‏ שָׁלַחְתְּ צִירַיִךְ עַד לְמֵרָחוֹק,‏עַד כִּי יָרַדְתְּ אֶל הַשְּׁאוֹל.‏* 10  יָגַעְתְּ בְּלֶכְתֵּךְ בִּדְרָכַיִךְ הָרַבּוֹת,‏אַךְ לֹא אָמַרְתְּ,‏ ’‏אֵין בְּכָךְ שׁוּם תּוֹעֶלֶת!‏’‏ מָצָאת כּוֹחַ מְחֻדָּשׁ.‏ עַל כֵּן אֵינֵךְ אוֹמֶרֶת נוֹאָשׁ.‏* 11  מִפְּנֵי מִי פָּחַדְתְּ וְיָרֵאתכָּךְ שֶׁהִתְחַלְתְּ לְשַׁקֵּר?‏ אוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ.‏ לֹא שַׂמְתְּ דָּבָר עַל לִבֵּךְ.‏ הַאִם לֹא הֶחְרַשְׁתִּי וְהִתְעַלַּמְתִּי?‏* לָכֵן אוֹתִי לֹא יָרֵאת.‏ 12  אֲנִי אֲסַפֵּר אֶת ’‏צִדְקָתֵךְ’‏ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ,‏וְהֵם לֹא יוֹעִילוּ לָךְ.‏ 13  כַּאֲשֶׁר תִּזְעֲקִי לְעֶזְרָה,‏אֹסֶף אֱלִילַיִךְ לֹא יַצִּילֵךְ.‏ אֶת כֻּלָּם תִּשָּׂא רוּחַ,‏הֶבֶל פֶּה יְפַזֵּר אוֹתָם,‏אַךְ הַחוֹסֶה בִּי יִנְחַל אֶת הָאָרֶץוְיִירַשׁ אֶת הַר קָדְשִׁי.‏ 14  וְיֵאָמֵר,‏ ’‏סִלְלוּ,‏ סִלְלוּ דֶּרֶךְ!‏ הָכִינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ!‏ הָסִירוּ כָּל מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי’‏”‏.‏ 15  כִּי כָּךְ אוֹמֵר הָרָם וְהַנִּשָּׂא,‏הַחַי* לָעַד וַאֲשֶׁר קָדוֹשׁ שְׁמוֹ:‏ ‏”‏בַּמָּרוֹם וּבַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ אֲנִי שׁוֹכֵן,‏אַךְ גַּם עִם הַנִּדְכָּאִים וְשִׁפְלֵי הָרוּחַ,‏כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת רוּחַ הַשְּׁפָלִיםוּלְהַחֲיוֹת אֶת לֵב הַנִּדְכָּאִים.‏ 16  כִּי לֹא לְעוֹלָם אֶתְנַגֵּד לָהֶםוְלֹא לָנֶצַח אֶזְעַם;‏כִּי רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם תֵּחָלֵשׁ מִפָּנַי,‏גַּם הַיְּצוּרִים הַנּוֹשְׁמִים* אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.‏ 17  זָעַמְתִּי עַל עֲווֹן רְדִיפָתוֹ אַחַר בֶּצַע,‏וְלָכֵן הִכֵּיתִי אוֹתוֹ,‏ הִסְתַּרְתִּי פָּנַי וְזָעַמְתִּי.‏ אַךְ הוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת כְּמוֹרֵד,‏ וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.‏ 18  אֶת דְּרָכָיו רָאִיתִי,‏אַךְ אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתוֹ וְאַנְחֶה אוֹתוֹוְאָשִׁיב נֶחָמָה* לוֹ וְלַאֲבֵלָיו”‏.‏ 19  ‏”‏אֲנִי בּוֹרֵא אֶת פְּרִי הַשְּׂפָתַיִם.‏ שָׁלוֹם מְמֻשָּׁךְ יִנָּתֵן לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏‏”‏וַאֲנִי אֲרַפְּאֵהוּ”‏.‏ 20  ‏”‏אַךְ הָרְשָׁעִים הֵם כְּיָם גּוֹעֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁקֹט,‏וּמֵימָיו מוֹסִיפִים לְהַעֲלוֹת אַצּוֹת וְטִיט.‏ 21  אֵין שָׁלוֹם”‏,‏ אוֹמֵר אֱלֹהַי,‏ ”‏לָרְשָׁעִים”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏אנשים נאמנים”‏.‏
כלומר,‏ מתים.‏
או אולי ”‏ונמלט מפני”‏.‏
כלומר,‏ בקבר.‏
או ”‏בעמקים”‏.‏
או ”‏האם באלה אתנחם?‏”‏
כנראה מדובר בסמל אלילי.‏
ככל הנראה הכוונה לפולחן אלילי.‏
כלומר,‏ אחד מן העמודים שעליהם נשען המשקוף.‏
ייתכן שזהו שם או תואר המיוחס למלך של ממלכה זרה,‏ או שמדובר באליל.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא חלית”‏,‏ לא נחלשת.‏
או ”‏והסתרתי דברים?‏”‏
או ”‏השוכן”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נשמות”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏ואפצה אותו בנחמה”‏.‏