מיכה 2:1-13
ב ”הוֹי לְחוֹרְשֵׁי הָרָעָה,הַזּוֹמְמִים רָעָה עַל מִשְׁכָּבָם!
בְּאוֹר הַבֹּקֶר הֵם מְבַצְּעִים זֹאת,כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדָם לִפְעֹל.
2 הֵם חוֹמְדִים שָׂדוֹת וְגוֹזְלִים אוֹתָם;וּבָתִּים, וְלוֹקְחִים אוֹתָם;הֵם עוֹשְׁקִים מִגֶּבֶר אֶת בֵּיתוֹ,מֵאִישׁ אֶת נַחֲלָתוֹ.
3 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
’הִנְנִי זוֹמֵם נֶגֶד הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת אָסוֹן אֲשֶׁר לֹא תִּמָּלְטוּ מִמֶּנּוּ.*
וְלֹא תֵּלְכוּ עוֹד בִּיהִירוּת, כִּי עֵת אָסוֹן הִיא.
4 בַּיּוֹם הַהוּא יִשְּׂאוּ עֲלֵיכֶם מָשָׁלוִיקוֹנְנוּ עֲלֵיכֶם מָרוֹת.
הֵם יֹאמְרוּ: ”נִשְׁמַדְנוּ כָּלִיל!
הוּא הֶעֱבִיר אֶת חֵלֶק עַמִּי לִידֵי אֲחֵרִים — אֵיךְ הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי!
לַלֹּא נֶאֱמָנִים הוּא מְחַלֵּק אֶת שְׂדוֹתֵינוּ”.
5 לָכֵן לֹא יִהְיֶה לְךָ אִישׁ שֶׁיִּמְתַּח אֶת חֶבֶל הַמִּדָּה,שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ בִּקְהַל יְהֹוָה.
6 ”חִדְלוּ לְהַטִּיף!” הֵם מַטִּיפִים,”אַל לָהֶם לְהַטִּיף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;כְּלִמָּה לֹא תַּשִּׂיגֵנוּ!”
7 הַאִם נֶאֱמָר, בֵּית יַעֲקֹב:
”הֲקָצְרָה רוּחַ יְהֹוָה?
הַאִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו?”
הַאֵין דְּבָרַי מֵיטִיבִים עִם הַהוֹלְכִים בְּיֹשֶׁר?
8 אַךְ לָאַחֲרוֹנָה עַמִּי שֶׁלִּי קָם כְּאוֹיֵב.
בְּגָלוּי אַתֶּם מַפְשִׁיטִים אֶת הַקִּשּׁוּט הַמְּפֹאָר עִם* הַבֶּגֶדמִן הָעוֹבְרִים בְּבִטְחָה, כַּאֲנָשִׁים הַשָּׁבִים מִמִּלְחָמָה.
9 אֶת נְשֵׁי עַמִּי אַתֶּם מְגָרְשִׁים מִבָּתֵּיהֶן הַנְּעִימִים;מִיַּלְדֵיהֶן אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הֲדָרִי לְעוֹלָם.
10 קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי אֵין זֶה מְקוֹם מְנוּחָה.
בְּשֶׁל טֻמְאָה יֶשְׁנוֹ הֶרֶס, הֶרֶס מַכְאִיב.
11 לוּ הָלַךְ אִישׁ אַחֲרֵי רוּחַ וְשֶׁקֶר וְאָמַר אֶת דְּבַר הַכָּזָב הַזֶּה:
”אַטִּיף לְךָ עַל יַיִן וְעַל שֵׁכָר”,
הָיָה הוּא בְּהֶחְלֵט הַמַּטִּיף הָרָאוּי לָעָם הַזֶּה!
12 אָכֵן אֶאֱסֹף אֶת כֻּלְּךָ, יַעֲקֹב;לָבֶטַח אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו.
בְּאַחְדוּת אָשִׂים אוֹתָם, כְּצֹאן בַּמִּכְלָאָה,כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ מִרְעֵהוּ;הַמָּקוֹם יִהְיֶה הוֹמֶה מֵאָדָם’.
13 הַפּוֹרֵץ יֵלֵךְ לִפְנֵיהֶם;הֵם יִפְרְצוּ וְיַעַבְרוּ בַּשַּׁעַר וְיֵצְאוּ דַּרְכּוֹ.
מַלְכָּם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם,וִיהֹוָה בְּרֹאשָׁם”.
