מלאכי 2‏:1‏-17

  • הכוהנים מתרשלים בהוראת העם ‏(‏1–9‏)‏

    • שפתי הכוהנים צריכות לנצור ידע ‏(‏7‏)‏

  • העם אשם בגירושין לא מוצדקים ‏(‏10–17‏)‏

    • ‏”‏’‏אני שונא גירושין’‏,‏ אומר יהוה”‏ ‏(‏16‏)‏

ב  ‏”‏וְכָעֵת,‏ הַכֹּהֲנִים,‏ לָכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת.‏  אִם תְּסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב וְלָשִׂים זֹאת עַל לִבְּכֶם כְּדֵי לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ”‏אֲשַׁלֵּחַ בָּכֶם אֶת הַקְּלָלָה,‏ וְאֶהֱפֹךְ אֶת בִּרְכוֹתֵיכֶם לִקְלָלוֹת.‏ כֵּן,‏ הָפַכְתִּי אֶת הַבְּרָכוֹת לִקְלָלוֹת,‏ כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים זֹאת עַל לִבְּכֶם”‏.‏  ‏”‏הִנְנִי מַשְׁחִית* בִּגְלַלְכֶם אֶת זַרְעֲכֶם הַזָּרוּעַ,‏ וַאֲפַזֵּר צוֹאָה עַל פְּנֵיכֶם,‏ אֶת צוֹאַת חַגֵּיכֶם;‏ וְתִנָּשְׂאוּ אֵלֶיהָ.‏*  וְתֵדְעוּ כִּי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת כְּדֵי שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם בְּרִיתִי עִם לֵוִי”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏”‏בְּרִיתִי אִתּוֹ הָיְתָה בְּרִית חַיִּים וְשָׁלוֹם,‏ אֲשֶׁר אוֹתָם נָתַתִּי לוֹ,‏ יַחַד עִם יִרְאָה.‏* הוּא יָרֵא אוֹתִי,‏ כֵּן,‏ הוּא הִתְמַלֵּא יִרְאַת כָּבוֹד מִפְּנֵי שְׁמִי.‏  תּוֹרַת* אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיו,‏ וְעַוְלָה לֹא נִמְצְאָה בִּשְׂפָתָיו.‏ בְּשָׁלוֹם וּבְיֹשֶׁר הָלַךְ אִתִּי,‏ וְהֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן.‏  כִּי שִׂפְתֵי כֹּהֵן צְרִיכוֹת לִנְצֹר יֶדַע,‏ וְתוֹרָה* יְבַקְּשׁוּ מִפִּיו,‏ כִּי שְׁלִיחַ יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא.‏  ‏”‏אַךְ אַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ.‏ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה.‏* הִשְׁחַתֶּם אֶת בְּרִית לֵוִי”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏”‏לָכֵן אֲנִי אֶהֱפֹךְ אֶתְכֶם לְנִבְזִים וּשְׁפָלִים לִפְנֵי כָּל הָעָם,‏ כִּי לֹא שְׁמַרְתֶּם אֶת דְּרָכַי וּנְשָׂאתֶם פָּנִים בַּתּוֹרָה”‏.‏* 10  ‏”‏הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ?‏ הֲלֹא אֵל אֶחָד בָּרָא אוֹתָנוּ?‏ אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ אָנוּ בּוֹגְדִים זֶה בָּזֶה וּמְחַלְּלִים כָּךְ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ?‏ 11  בָּגְדָה יְהוּדָה,‏ וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלַיִם;‏ כִּי חִלֵּל יְהוּדָה אֶת קְדֻשַּׁת* יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר הוּא* אוֹהֵב,‏ וְנָשָׂא לְאִשָּׁה בַּת שֶׁל אֵל זָר.‏ 12  יַכְרִית יְהֹוָה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב אֶת כָּל הָעוֹשֶׂה זֹאת,‏ יְהֵא אֲשֶׁר יְהֵא הָאָדָם,‏* אַף כִּי מַגִּישׁ הוּא מִנְחָה לִיהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏ 13  ‏”‏וְעוֹד דָּבָר* אַתֶּם עוֹשִׂים,‏ אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ מִתְכַּסֶּה מִזְבַּח יְהֹוָה בִּדְמָעוֹת וּבֶכִי וַאֲנָקָה,‏ עַד כִּי אֵין הוּא מוֹסִיף לָשִׂים לֵב לְמִנְחַתְכֶם אוֹ לְהַבִּיט בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּא מִיַּדְכֶם.‏ 14  וְאַתֶּם אוֹמְרִים,‏ ’‏עַל שׁוּם מָה?‏’‏ מִשּׁוּם שֶׁיְּהֹוָה הָיָה עֵד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ,‏ אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּ בָּהּ,‏ אַף כִּי הִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתְךָ.‏* 15  אַךְ הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה כֵּן,‏ כִּי הָיָה לוֹ מָה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הָרוּחַ.‏ וּמָה אוֹתוֹ אֶחָד חִפֵּשׂ?‏ אֶת זֶרַע* אֱלֹהִים.‏ עַל כֵּן הִשָּׁמְרוּ בְּרוּחֲכֶם,‏ וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד.‏ 16  כִּי אֲנִי שׂוֹנֵא* גֵּרוּשִׁין”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ”‏וְאֶת הַמְּכַסֶּה אֶת בִּגְדּוֹ בְּאַלִּימוּת”‏,‏* אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ ”‏וְהִשָּׁמְרוּ בְּרוּחֲכֶם,‏ וְאַל תִּבְגְּדוּ.‏ 17  ‏”‏הוֹגַעְתֶּם אֶת יְהֹוָה בְּדִבְרֵיכֶם.‏ אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים,‏ ’‏אֵיךְ הוֹגַעְנוּ אוֹתוֹ?‏’‏ עֲשִׂיתֶם זֹאת בְּאָמְרְכֶם,‏ ’‏כָּל עוֹשֵׂה רַע טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ וּבוֹ הוּא חָפֵץ’‏,‏* אוֹ בְּאָמְרְכֶם,‏ ’‏הֵיכָן אֱלֹהֵי הַצֶּדֶק?‏’‏”‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏גוער”‏.‏
כלומר,‏ אל המקום שבו הושלכה צואת הקורבנות.‏
או ”‏הערצה;‏ יראת כבוד”‏.‏
או ”‏הדרכת”‏.‏
או ”‏והדרכה”‏.‏
או אולי ”‏בהדרכתכם”‏.‏
או ”‏בקיום התורה”‏.‏
או אולי ”‏את מקדש”‏.‏
כלומר,‏ אלוהים.‏
נה״מ,‏ ”‏עֵר ועונֶה”‏,‏ את מי שער ואת מי שעונה.‏
נה״מ,‏ ”‏שנית”‏,‏ דבר שני.‏
או ”‏אשתך החוקית”‏.‏
או ”‏צאצאי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שָׂנֵא”‏,‏ הוא שונא.‏
או ”‏ואת הנוהג באלימות”‏.‏
או ”‏מוצא הנאה”‏.‏