מלכים א׳‏ 1‏:1‏-53

  • דוד ואבישג ‏(‏1–4‏)‏

  • אדוניה חומד את כס המלוכה ‏(‏5–10‏)‏

  • נתן ובת־שבע נוקטים פעולה ‏(‏11–27‏)‏

  • דוד מצווה ששלמה יימשח למלך ‏(‏28–40‏)‏

  • אדוניה נמלט אל המזבח ‏(‏41–53‏)‏

א  וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הָיָה זָקֵן וּבָא בַּיָּמִים,‏ וְאַף שֶׁכִּסּוּהוּ בִּבְגָדִים,‏ לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְחַמֵּם.‏  לָכֵן עֲבָדָיו אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏תִּמָּצֵא נָא לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בַּחוּרָה בְּתוּלָה,‏ וְהִיא תְּשָׁרֵת אֶת הַמֶּלֶךְ וּתְטַפֵּל בּוֹ.‏ הִיא תִּשְׁכַּב בְּחֵיקְךָ וְכָךְ יִתְחַמֵּם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ”‏.‏  הֵם חִפְּשׂוּ בַּחוּרָה יָפָה בְּכָל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל וּמָצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ.‏  הַבַּחוּרָה הָיְתָה יָפָה עַד מְאוֹד,‏ וְהִיא הֵחֵלָּה לְטַפֵּל בַּמֶּלֶךְ וּלְשָׁרְתוֹ,‏ אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע אוֹתָהּ.‏*  בֵּינְתַיִם רוֹמֵם אֲדֹנִיָּה בֶּן חַגִּית אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר:‏ ”‏אֲנִי אֶהְיֶה הַמֶּלֶךְ!‏”‏ הוּא עָשָׂה לוֹ מֶרְכָּבָה וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ שֶׁיָּרוּצוּ לְפָנָיו.‏  אַךְ אָבִיו אַף פַּעַם לֹא גָּעַר בּוֹ* וְלֹא אָמַר לוֹ:‏ ”‏מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת?‏”‏ וְהוּא גַּם הָיָה יְפֵה תֹּאַר עַד מְאוֹד,‏ וְאִמּוֹ יָלְדָה אוֹתוֹ אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.‏  הוּא נוֹעַץ בְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וּבְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן,‏ וְהֵם הִצִּיעוּ לַאֲדֹנִיָּה אֶת עֶזְרָתָם וּתְמִיכָתָם.‏  אַךְ צָדוֹק הַכֹּהֵן,‏ בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע,‏ נָתָן הַנָּבִיא,‏ שִׁמְעִי,‏ רֵעִי וְגִבּוֹרֵי דָּוִד לֹא תָּמְכוּ בַּאֲדֹנִיָּהוּ.‏  לְבַסּוֹף עָרַךְ אֲדֹנִיָּהוּ זֶבַח שֶׁל צֹאן,‏ בָּקָר וּבַעֲלֵי חַיִּים מְפֻטָּמִים לְיַד אֶבֶן זֹחֶלֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבַת עֵין רֹגֵל,‏ וְהִזְמִין אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶת כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.‏ 10  אַךְ הוּא לֹא הִזְמִין אֶת נָתָן הַנָּבִיא,‏ אֶת בְּנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְגַם לֹא אֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו.‏ 11  אָמַר נָתָן לְבַת־שֶׁבַע,‏ אִמּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה:‏ ”‏הַאִם לֹא שָׁמַעְתְּ שֶׁאֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וַאֲדוֹנֵנוּ דָּוִד אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל כָּךְ דָּבָר?‏ 12  כָּעֵת בּוֹאִי נָא וַאֲיַעֵץ לָךְ לְמַעַן תְּמַלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ* בְּנֵךְ שְׁלֹמֹה.‏ 13  הִכָּנְסִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאִמְרִי לוֹ,‏ ’‏הַאִם לֹא אַתָּה,‏ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ וְאָמַרְתָּ:‏ ”‏שְׁלֹמֹה בְּנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי,‏ וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְּאִי”‏?‏ אִם כֵּן,‏ מַדּוּעַ נַעֲשָׂה אֲדֹנִיָּהוּ מֶלֶךְ?‏’‏ 14  וְהִנֵּה בְּעוֹדֵךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ,‏ אָבוֹא אֲנִי אַחֲרַיִךְ וַאֲאַשֵּׁר אֶת דְּבָרַיִךְ”‏.‏ 15  לְפִיכָךְ בַּת־שֶׁבַע נִכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ,‏ אֶל חַדְרוֹ הַפְּרָטִי.‏ וְהַמֶּלֶךְ הָיָה זָקֵן מְאוֹד,‏ וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית שֵׁרְתָה אֶת הַמֶּלֶךְ.‏ 16  אָז קַדָּה בַּת־שֶׁבַע וְהִשְׁתַּחַוְתָה לַמֶּלֶךְ,‏ וְהַמֶּלֶךְ אָמַר:‏ ”‏מָה בַּקָּשָׁתֵךְ?‏”‏ 17  הֵשִׁיבָה לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בִּיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַאֲמָתְךָ,‏ ’‏שְׁלֹמֹה בְּנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי,‏ וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְּאִי’‏.‏ 18  אַךְ הִנֵּה אֲדֹנִיָּה נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל כָּךְ דָּבָר.‏ 19  הוּא זָבַח שְׁוָרִים,‏ בַּעֲלֵי חַיִּים מְפֻטָּמִים וְצֹאן לָרֹב וְהִזְמִין אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶת אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְאֶת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא;‏ אֲבָל אֶת שְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ הוּא לֹא הִזְמִין.‏ 20  וְכָעֵת,‏ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.‏ 21  אַחֶרֶת מִיָּד לְאַחַר שֶׁיִּשְׁכַּב אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבוֹתָיו,‏ נֵחָשֵׁב אֲנִי וְגַם בְּנִי שְׁלֹמֹה לְבוֹגְדִים”‏.‏ 22  וְהִנֵּה בְּעוֹדָהּ מְדַבֶּרֶת עִם הַמֶּלֶךְ,‏ נִכְנַס נָתָן הַנָּבִיא.‏ 23  מִיָּד אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא!‏”‏ וְהוּא בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אַרְצָה.‏ 24  אָמַר נָתָן:‏ ”‏אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ הַאִם אַתָּה אָמַרְתָּ,‏ ’‏אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרַי,‏ וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְּאִי’‏?‏ 25  כִּי הוּא יָרַד הַיּוֹם לִזְבֹּחַ שְׁוָרִים,‏ בַּעֲלֵי חַיִּים מְפֻטָּמִים וְצֹאן לָרֹב וְהִזְמִין אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶת שָׂרֵי הַצָּבָא וְאֶת אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן.‏ הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אִתּוֹ שָׁם,‏ וְשָׁבִים וְאוֹמְרִים,‏ ’‏יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ!‏’‏ 26  וְאוֹתִי,‏ עַבְדְּךָ,‏ הוּא לֹא הִזְמִין,‏ וְגַם לֹא אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן,‏ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאֶת שְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ.‏ 27  הַאִם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אִשֵּׁר זֹאת מִבְּלִי לוֹמַר לְעַבְדְּךָ מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו?‏”‏ 28  הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַר:‏ ”‏קִרְאוּ אֵלַי אֶת בַּת־שֶׁבַע”‏.‏ וְהִיא נִכְנְסָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.‏ 29  נִשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:‏ ”‏חַי יְהֹוָה,‏* אֲשֶׁר הִצִּיל אוֹתִי* מִכָּל צָרָה,‏ 30  כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָךְ בִּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי,‏ ’‏שְׁלֹמֹה בְּנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי,‏ וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְּאִי בִּמְקוֹמִי!‏’‏ כָּךְ אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה”‏.‏ 31  אָז קַדָּה בַּת־שֶׁבַע אַפַּיִם אַרְצָה וְהִשְׁתַּחַוְתָה לַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה:‏ ”‏יְחִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעוֹלָם!‏”‏ 32  מִיָּד אָמַר הַמֶּלֶךְ דָּוִד:‏ ”‏קִרְאוּ אֵלַי אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן,‏ אֶת נָתָן הַנָּבִיא וְאֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע”‏.‏ וְהֵם בָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.‏ 33  אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏קְחוּ אִתְּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדוֹנְכֶם,‏ וְהַרְכִּיבוּ אֶת שְׁלֹמֹה בְּנִי עַל הַפִּרְדָּה שֶׁלִּי,‏ וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ אֶל גִּיחוֹן.‏ 34  צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא יִמְשְׁחוּ אוֹתוֹ שָׁם לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל;‏ וְאָז תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וְאִמְרוּ,‏ ’‏יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!‏’‏ 35  אַחֲרֵי כֵן לְכוּ אַחֲרָיו בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה,‏ וְהוּא יִכָּנֵס וְיֵשֵׁב עַל כִּסְּאִי;‏ הוּא יִמְלֹךְ בִּמְקוֹמִי,‏ וַאֲנִי אֲמַנֶּה אוֹתוֹ לְמַנְהִיג עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה”‏.‏ 36  מִיָּד אָמַר בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע אֶל הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אָמֵן!‏ מִי יִתֵּן וִיאַשֵּׁר זֹאת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי.‏ 37  כְּפִי שֶׁהָיָה יְהֹוָה עִם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ,‏ כָּךְ יִהְיֶה הוּא עִם שְׁלֹמֹה וִירוֹמֵם אֶת כִּסְּאוֹ מִכִּסֵּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד”‏.‏ 38  אָז יָרְדוּ צָדוֹק הַכֹּהֵן,‏ נָתָן הַנָּבִיא,‏ בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִים וְהַפְּלֵתִים וְהִרְכִּיבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל גִּיחוֹן.‏ 39  וְצָדוֹק הַכֹּהֵן לָקַח אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וּמָשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה,‏ וְהֵם הֵחֵלּוּ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר,‏ וְכָל הָעָם הֵחֵל לִקְרֹא וְלוֹמַר:‏ ”‏יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה!‏”‏ 40  לְאַחַר מִכֵּן הָלְכוּ אַחֲרָיו כָּל הָעָם וְעָלוּ בְּעוֹדָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְּדוֹלָה,‏ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ מִקּוֹלָם.‏ 41  וַאֲדֹנִיָּהוּ וְכָל מִי שֶׁהִזְמִין שָׁמְעוּ זֹאת לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ לֶאֱכֹל.‏ מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹאָב אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר,‏ אָמַר:‏ ”‏מַדּוּעַ יֵשׁ רַעַשׁ וּמְהוּמָה בָּעִיר?‏”‏ 42  בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר,‏ בָּא יְהוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן.‏ אָמַר אֲדֹנִיָּהוּ:‏ ”‏הִכָּנֵס,‏ כִּי אִישׁ טוֹב* אַתָּה וּלְלֹא סָפֵק בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בְּפִיךָ”‏.‏ 43  אַךְ יְהוֹנָתָן הֵשִׁיב לַאֲדֹנִיָּהוּ וְאָמַר:‏ ”‏לֹא!‏ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה.‏ 44  הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אִתּוֹ אֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן,‏ אֶת נָתָן הַנָּבִיא,‏ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאֶת הַכְּרֵתִים וְהַפְּלֵתִים,‏ וְהֵם הִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ.‏ 45  וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא מָשְׁחוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ בְּגִיחוֹן.‏ לְאַחַר מִכֵּן הֵם עָלוּ מִשָּׁם בְּשִׂמְחָה,‏ וְהָעִיר הוֹמָה.‏ זֶה הָיָה הָרַעַשׁ שֶׁשְּׁמַעְתֶּם.‏ 46  בְּנוֹסָף לְכָךְ,‏ שְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה.‏ 47  וְגַם עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ בָּאוּ לְבָרֵךְ אֶת אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמְרוּ:‏ ’‏יַאֲדִיר אֱלֹהֶיךָ אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשִּׁמְךָ,‏ וִירוֹמֵם אֶת כִּסְּאוֹ מִכִּסַּאֲךָ!‏’‏ וְאָז הִשְׁתַּחֲוָה הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּטָּה.‏ 48  וְהַמֶּלֶךְ גַּם אָמַר,‏ ’‏בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר נָתַן הַיּוֹם אִישׁ שֶׁיֵּשֵׁב עַל כִּסְּאִי וְנָתַן לְעֵינַי לִרְאוֹת זֹאת!‏’‏”‏ 49  אָז נֶחְרְדוּ כָּל מֻזְמָנָיו שֶׁל אֲדֹנִיָּהוּ,‏ וְכֻלָּם קָמוּ וְהָלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ.‏ 50  גַּם אֲדֹנִיָּהוּ פָּחַד מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה,‏ וְלָכֵן קָם וְהָלַךְ וְהֶחְזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.‏ 51  וְלִשְׁלֹמֹה דֻּוַּח:‏ ”‏הִנֵּה אֲדֹנִיָּהוּ פּוֹחֵד מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה;‏ וְהוּא אוֹחֵז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְאוֹמֵר,‏ ’‏יִשָּׁבַע לִי תְּחִלָּה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא יָמִית אֶת עַבְדּוֹ בַּחֶרֶב’‏”‏.‏ 52  הֵגִיב שְׁלֹמֹה וְאָמַר:‏ ”‏אִם יִתְנַהֵג כַּיָּאוּת,‏ לֹא תִּפֹּל אָרְצָה שַׂעֲרָה אַחַת מִשְּׂעָרוֹ;‏ אַךְ אִם דָּבָר רַע יִמָּצֵא בּוֹ,‏ יִהְיֶה עָלָיו לָמוּת”‏.‏ 53  עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה שָׁלַח לְהוֹרִידוֹ מִן הַמִּזְבֵּחַ.‏ אָז נִכְנַס וְהִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,‏ וּשְׁלֹמֹה אָמַר לוֹ:‏ ”‏לֵךְ לְבֵיתְךָ”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏לא קיים איתה יחסי מין”‏.‏
או ”‏פגע ברגשותיו;‏ התעמת איתו”‏.‏
או ”‏תצילי את חייך ואת חייו של”‏.‏
בקרב בני ישראל,‏ שבועה בחייו של יהוה (‏או של מישהו אחר)‏ הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.‏
או ”‏פדה את נפשי”‏.‏
או ”‏נכבד;‏ ראוי”‏.‏