מלכים א׳‏ 11‏:1‏-43

  • נשותיו של שלמה מטות את ליבו ‏(‏1–13‏)‏

  • מתנגדים קמים לשלמה ‏(‏14–25‏)‏

  • לירבעם מובטחים עשרה שבטים ‏(‏26–40‏)‏

  • שלמה מת;‏ רחבעם נעשה מלך ‏(‏41–43‏)‏

יא  אַךְ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת מִלְּבַד בַּת פַּרְעֹה:‏ מוֹאָבִיּוֹת,‏ עַמּוֹנִיּוֹת,‏ אֱדוֹמִיּוֹת,‏ צִידוֹנִיּוֹת וְחִתִּיּוֹת.‏  הֵן הָיוּ מִן הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אָמַר יְהֹוָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏לֹא תָּבוֹאוּ בְּקִרְבָּן* וְהֵן לֹא יָבוֹאוּ בְּקִרְבְּכֶם,‏ כִּי לְלֹא סָפֵק יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן”‏.‏ אַךְ שְׁלֹמֹה דָּבַק בָּהֶן וְאָהַב אוֹתָן.‏*  וְהָיוּ לוֹ שְׁבַע מֵאוֹת נָשִׁים שָׂרוֹת* וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת פִּילַגְשִׁים,‏ וּנְשׁוֹתָיו הִטּוּ בְּהַדְרָגָה אֶת לִבּוֹ.‏*  וּלְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה הִטּוּ נְשׁוֹתָיו אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים,‏ וּלְבָבוֹ לֹא הָיָה שָׁלֵם* עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו.‏  וּשְׁלֹמֹה הָלַךְ אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת,‏ אֵלַת הַצִּידוֹנִים,‏ וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם,‏ הָאֵל הַמְּשֻׁקָּץ שֶׁל הָעַמּוֹנִים.‏  וּשְׁלֹמֹה עָשָׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא הָלַךְ כָּל כֻּלּוֹ* אַחֲרֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו.‏  בְּאוֹתָהּ עֵת בָּנָה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ,‏ הָאֵל הַמְּשֻׁקָּץ שֶׁל מוֹאָב,‏ בָּהָר אֲשֶׁר מוּל יְרוּשָׁלַיִם,‏ וּלְמֹלֶךְ,‏ הָאֵל הַמְּשֻׁקָּץ שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן.‏  כָּךְ עָשָׂה לְמַעַן כָּל נְשׁוֹתָיו הַנָּכְרִיּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ מַקְטִירוֹת וְזוֹבְחוֹת לֶאֱלֹהֵיהֶן.‏  יְהֹוָה הִתְמַלֵּא כַּעַס עַל שְׁלֹמֹה,‏ כִּי לְבָבוֹ נָטָה מִיְּהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו פַּעֲמַיִם 10  וְהִזְהִירוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה,‏ לְבַל יֵלֵךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים.‏ אַךְ הוּא לֹא צִיֵּת לְמָה שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה.‏ 11  וִיהֹוָה אָמַר לִשְׁלֹמֹה:‏ ”‏הוֹאִיל וְעָשִׂיתָ זֹאת וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת בְּרִיתִי וְאֶת חֻקּוֹתַי כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִי עָלֶיךָ,‏ אֶקְרַע גַּם אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וְאֶתֵּן אוֹתָהּ לְאֶחָד מֵעֲבָדֶיךָ.‏ 12  אַךְ לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת בִּימֵי חַיֶּיךָ.‏ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרַע אוֹתָהּ,‏ 13  אַךְ לֹא אֶקְרַע אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה.‏ שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לְבִנְךָ,‏ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם,‏ אֲשֶׁר בָּהּ בָּחַרְתִּי”‏.‏ 14  אָז הֵקִים יְהֹוָה מִתְנַגֵּד* לִשְׁלֹמֹה,‏ אֶת הֲדַד הָאֱדוֹמִי,‏ מִמִּשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה שֶׁל אֱדוֹם.‏ 15  כַּאֲשֶׁר הֵבִיס דָּוִד אֶת אֱדוֹם,‏ עָלָה יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לִקְבֹּר אֶת הַחֲלָלִים וְנִסָּה לַהֲרֹג כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.‏ 16  ‏(‏כִּי יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל נִשְׁאֲרוּ שָׁם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים עַד אֲשֶׁר הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם.‏)‏ 17  אַךְ הֲדַד בָּרַח עִם כַּמָּה מֵעֲבָדָיו הָאֱדוֹמִים שֶׁל אָבִיו,‏ וְהֵם בָּאוּ אֶל מִצְרַיִם;‏ הֲדַד הָיָה אָז נַעַר קָטָן.‏ 18  וְהֵם יָצְאוּ מִמִּדְיָן וּבָאוּ אֶל פָּארָן.‏ הֵם לָקְחוּ עִמָּם אֲנָשִׁים מִפָּארָן וּבָאוּ לְמִצְרַיִם,‏ אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם,‏ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ בַּיִת,‏ סִפֵּק לוֹ מָזוֹן וְנָתַן לוֹ אֶרֶץ.‏ 19  הֲדַד מָצָא חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה מְאוֹד,‏ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנָּתַן לוֹ לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ,‏ אֶת אֲחוֹתָהּ שֶׁל תַּחְפְּנֵיס הַמַּלְכָּה.‏* 20  בַּחֲלוֹף זְמַן מָה יָלְדָה לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס בֵּן,‏ אֶת גְּנֻבַת,‏ וְתַחְפְּנֵיס גִּדְּלָה אוֹתוֹ* בְּבֵית פַּרְעֹה,‏ וּגְנֻבַת נִשְׁאַר בְּבֵית פַּרְעֹה בְּקֶרֶב בְּנֵי פַּרְעֹה.‏ 21  הֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם שֶׁדָּוִד שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְשֶׁיּוֹאָב שַׂר הַצָּבָא מֵת.‏ לָכֵן הֲדַד אָמַר לְפַרְעֹה:‏ ”‏שַׁלַּח אוֹתִי כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶל אַרְצִי”‏.‏ 22  אַךְ פַּרְעֹה אָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה חָסַר לְךָ אֶצְלִי שֶׁאַתָּה כָּעֵת מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֶל אַרְצְךָ?‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏מְאוּמָה,‏ אַךְ אָנָּא מִמְּךָ,‏ שַׁלַּח אוֹתִי”‏.‏ 23  וֶאֱלֹהִים גַּם הֵקִים לִשְׁלֹמֹה מִתְנַגֵּד* נוֹסָף,‏ אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע,‏ אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֲדוֹנוֹ,‏ הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה.‏ 24  הוּא קִבֵּץ אֵלָיו אֲנָשִׁים וְהָיָה לְשָׂרָם שֶׁל חַיָּלִים פּוֹשְׁטִים כַּאֲשֶׁר הֵבִיס אוֹתָם דָּוִד.‏* הֵם הָלְכוּ אֶל דַּמֶּשֶׂק וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ וְהֵחֵלּוּ לִמְלֹךְ בְּדַמֶּשֶׂק.‏ 25  וְהוּא הָיָה לְמִתְנַגֵּד* לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְהוֹסִיף עַל הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם הֲדַד;‏ וְהוּא תִּעֵב אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁמָּלַךְ עַל אֲרָם.‏ 26  וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט,‏ אֶפְרָתִי מִצְּרֵדָה,‏ עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה,‏ אֲשֶׁר שֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה,‏ אִשָּׁה אַלְמָנָה,‏ הֵחֵל גַּם הוּא לִמְרֹד בַּמֶּלֶךְ.‏* 27  וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ:‏ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא* וְסָגַר אֶת הַפִּרְצָה בְּעִיר דָּוִד אָבִיו.‏ 28  וְיָרָבְעָם הָיָה אִישׁ מֻכְשָׁר.‏ כַּאֲשֶׁר רָאָה שְׁלֹמֹה שֶׁהַבָּחוּר הַצָּעִיר חָרוּץ בִּמְלַאכְתּוֹ,‏ הִפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל שֵׁרוּת הַחוֹבָה שֶׁל בֵּית יוֹסֵף.‏ 29  בָּעֵת הַהִיא יָצָא יָרָבְעָם מִיְּרוּשָׁלַיִם,‏ וְהַנָּבִיא אֲחִיָּה הַשִּׁלוֹנִי מָצָא אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ.‏ אֲחִיָּה לָבַשׁ בֶּגֶד חָדָשׁ,‏ וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה.‏ 30  אֲחִיָּה אָחַז בַּבֶּגֶד הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר לָבַשׁ וְקָרַע אוֹתוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים.‏ 31  אָז אָמַר לְיָרָבְעָם:‏ ‏”‏קַח לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים,‏ כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ’‏הִנְנִי קוֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה,‏ וְאֶתֵּן לְךָ עֲשָׂרָה שְׁבָטִים.‏ 32  אַךְ שֵׁבֶט אֶחָד יִשָּׁאֵר שֶׁלּוֹ לְמַעַן עַבְדִּי דָּוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם,‏ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָּהּ מִתּוֹךְ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 33  אֶת זֹאת אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי שֶׁהֵם עָזְבוּ אוֹתִי וְהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְעַשְׁתֹּרֶת אֵלַת הַצִּידוֹנִים,‏ לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְּנֵי עַמּוֹן,‏ וְלֹא הָלְכוּ בִּדְרָכַי וְלֹא עָשׂוּ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְלֹא שָׁמְרוּ אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו.‏ 34  אַךְ לֹא אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה מִיָּדָיו,‏ וְאַשְׁאִיר אוֹתוֹ כְּנָשִׂיא כָּל יְמֵי חַיָּיו,‏ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַרְתִּי,‏ כִּי צִיֵּת לְמִצְווֹתַי וּלְחֻקּוֹתַי.‏ 35  אֲבָל אֶקַּח אֶת הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ וְאֶתֵּן לְךָ אוֹתָהּ,‏ כְּלוֹמַר עֲשָׂרָה שְׁבָטִים.‏ 36  וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד,‏ כְּדֵי שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה לְדָוִד עַבְדִּי מְנוֹרָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלַיִם,‏ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשִׂים בָּהּ אֶת שְׁמִי.‏ 37  וְאוֹתְךָ אֶקַּח,‏ וְתִמְלֹךְ עַל כָּל אֲשֶׁר תֶּחְפַּץ,‏* וְתִהְיֶה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.‏ 38  וְאִם תְּצַיֵּת לְכָל מָה שֶׁאֲצַוֶּה עָלֶיךָ וְתֵלֵךְ בִּדְרָכַי וְתַעֲשֶׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי בְּשָׁמְרְךָ אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִצְווֹתַי,‏ כְּפִי שֶׁעָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי,‏ גַּם אֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ.‏ אֶבְנֶה לְךָ בַּיִת אֵיתָן,‏ כְּפִי שֶׁבָּנִיתִי לְדָוִד,‏ וְאֶתֵּן לְךָ אֶת יִשְׂרָאֵל.‏ 39  וְאַשְׁפִּיל בְּשֶׁל כָּךְ אֶת זֶרַע דָּוִד,‏ אַךְ לֹא תָּמִיד’‏”‏.‏ 40  לְפִיכָךְ שְׁלֹמֹה נִסָּה לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם,‏ אַךְ יָרָבְעָם בָּרַח לְמִצְרַיִם אֶל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְנִשְׁאַר בְּמִצְרַיִם עַד מוֹת שְׁלֹמֹה.‏ 41  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת שְׁלֹמֹה,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת שְׁלֹמֹה?‏ 42  אֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל* שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלַיִם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל הָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏ 43  וּשְׁלֹמֹה שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו;‏ וּבְנוֹ רְחַבְעָם מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

או ”‏לא תינשאו להן בנישואי תערובת”‏.‏
ייתכן שהכוונה היא גם לאלילים.‏
או ”‏נסיכות”‏.‏
או ”‏לנשותיו הייתה השפעה חזקה עליו”‏.‏
או ”‏מסור לגמרי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא מילא”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שטן”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גבירה”‏.‏ לא מלכה מושלת.‏
או אולי ”‏גמלה אותו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שטן”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בהרוג דוד אותם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שטן”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וירם יד במלך”‏.‏
או ”‏התל”‏.‏ ”‏מילוא”‏ מלשון ”‏מילוי”‏.‏
או ”‏על כל אשר תחפץ נפשך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והימים אשר מלך”‏.‏