מלכים א׳‏ 12‏:1‏-33

  • רחבעם עונה לעם קשות ‏(‏1–15‏)‏

  • מרד עשרת השבטים ‏(‏16–19‏)‏

  • ירבעם נעשה מלך על ישראל ‏(‏20‏)‏

  • לרחבעם נאמר לא להילחם נגד ישראל ‏(‏21–24‏)‏

  • פולחן העגל שמנהיג ירבעם ‏(‏25–33‏)‏

יב  רְחַבְעָם הָלַךְ אֶל שְׁכֶם,‏ כִּי אֶל שְׁכֶם בָּא כָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ.‏  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט (‏הוּא עֲדַיִן הָיָה בְּמִצְרַיִם כִּי בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְהִתְגּוֹרֵר בְּמִצְרַיִם)‏,‏  שָׁלְחוּ לִקְרֹא לוֹ.‏ אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶל רְחַבְעָם וְאָמְרוּ:‏  ‏”‏אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ.‏ אַךְ אִם תָּקֵל אֶת עֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וְאֶת הָעֹל הַכָּבֵד* אֲשֶׁר הֵטִיל עָלֵינוּ,‏ נְשָׁרֵת אוֹתְךָ”‏.‏  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לְכוּ לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים וְשׁוּבוּ אֵלַי”‏.‏ עַל כֵּן הָעָם הָלְכוּ.‏  וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְיַעֵץ עִם הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר שֵׁרְתוּ אֶת שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיוֹתוֹ חַי וְאָמַר:‏ ”‏מָה אַתֶּם מְיַעֲצִים לְהָשִׁיב לָעָם הַזֶּה?‏”‏  הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וְתִכָּנַע לְבַקָּשָׁתָם וְתִתֵּן לָהֶם מַעֲנֶה טוֹב,‏ הֵם יִהְיוּ לְךָ תָּמִיד לַעֲבָדִים”‏.‏  אַךְ הוּא דָּחָה אֶת הָעֵצָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַזְּקֵנִים וְהִתְיַעֵץ עִם הַבַּחוּרִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ וַאֲשֶׁר הָיוּ כָּעֵת מְשָׁרְתָיו.‏  שָׁאַל אוֹתָם:‏ ”‏מָה אַתֶּם מְיַעֲצִים שֶׁנָּשִׁיב לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לִי,‏ ’‏הָקֵל אֶת הָעֹל אֲשֶׁר הֵטִיל אָבִיךָ עָלֵינוּ’‏?‏”‏ 10  אָמְרוּ לוֹ הַבַּחוּרִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ:‏ ”‏כָּךְ תֹּאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לְךָ,‏ ’‏אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת עֻלֵּנוּ,‏ אַךְ אַתָּה הָקֵל אוֹתוֹ עֲבוּרֵנוּ’‏;‏ כָּךְ תֹּאמַר לָהֶם,‏ ’‏זִרְתִּי תִּהְיֶה עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי.‏ 11  אָבִי הֶעֱמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד,‏ אַךְ אֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם.‏ אָבִי הֶעֱנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים,‏ אַךְ אֲנִי אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים דּוֹקְרָנִיִּים’‏”‏.‏ 12  יָרָבְעָם וְכָל הָעָם בָּאוּ אֶל רְחַבְעָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי”‏.‏ 13  אַךְ הַמֶּלֶךְ עָנָה לָעָם קָשׁוֹת וְדָחָה אֶת הָעֵצָה אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ הַזְּקֵנִים.‏ 14  הוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם לְפִי עֲצַת הַבַּחוּרִים וְאָמַר:‏ ”‏אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם,‏ אַךְ אֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם.‏ אָבִי הֶעֱנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים,‏ אַךְ אֲנִי אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים דּוֹקְרָנִיִּים”‏.‏ 15  וְהַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע לָעָם,‏ כִּי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים הָיְתָה מֵאֵת יְהֹוָה כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה בְּאֶמְצָעוּת אֲחִיָּה הַשִּׁלוֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.‏ 16  כַּאֲשֶׁר רָאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁסֵּרֵב הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ לָהֶם,‏ הֵשִׁיבוּ הָעָם לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֵיזֶה חֵלֶק יֵשׁ לָנוּ בְּדָוִד?‏ אֵין לָנוּ נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי.‏ לְאֵלֶיךָ,‏ יִשְׂרָאֵל.‏ כָּעֵת דְּאַג לְבֵיתְךָ שֶׁלְּךָ,‏ דָּוִד!‏”‏ וְאָז הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּיהֶם.‏* 17  אַךְ רְחַבְעָם הוֹסִיף לִמְלֹךְ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה.‏ 18  אָז שָׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת אֲדֹרָם,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַמְּגֻיָּסִים לַעֲבוֹדוֹת הַכְּפִיָּה,‏ אַךְ כָּל יִשְׂרָאֵל רָגְמוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת בַּאֲבָנִים.‏ וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת עַל מֶרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לָנוּס לִירוּשָׁלַיִם.‏ 19  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָרְדוּ בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 20  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרָבְעָם חָזַר,‏ שָׁלְחוּ לִקְרֹא לוֹ אֶל הָעֵדָה וְהִמְלִיכוּ אוֹתוֹ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.‏ אִישׁ מִן הָעָם לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי בֵּית דָּוִד מִלְּבַד שֵׁבֶט יְהוּדָה.‏ 21  בְּהַגִּיעַ רְחַבְעָם אֶל יְרוּשָׁלַיִם,‏ מִיָּד הִקְהִיל אֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִין,‏ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף לוֹחֲמִים מְאֻמָּנִים,‏* לְהִלָּחֵם בְּבֵית יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה.‏ 22  אָז הָיָה דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל שְׁמַעְיָה אִישׁ הָאֱלֹהִים:‏ 23  ‏”‏אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם,‏ 24  ‏’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏לֹא תַּעֲלוּ וְלֹא תִּלָּחֲמוּ בַּאֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ שׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ,‏ כִּי מִמֶּנִּי קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה”‏’‏”‏.‏ לְפִיכָךְ הֵם צִיְּתוּ לִדְבַר יְהֹוָה וְשָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם יְהֹוָה.‏ 25  אָז בָּנָה* יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם וְגָר שָׁם.‏ מִשָּׁם יָצָא וּבָנָה* אֶת פְּנוּאֵל.‏ 26  וְיָרָבְעָם אָמַר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏כָּעֵת תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד.‏ 27  אִם יַמְשִׁיךְ הָעָם הַזֶּה לַעֲלוֹת וְלִזְבֹּחַ זְבָחִים בְּבֵית יְהֹוָה בִּירוּשָׁלַיִם,‏ גַּם לֵב הָעָם הַזֶּה יָשׁוּב אֶל אֲדוֹנָם,‏ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ וְהֵם יַהַרְגוּ אוֹתִי וְיָשׁוּבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה”‏.‏ 28  לְאַחַר הִתְיַעֲצוּת עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר לָעָם:‏ ”‏זוֹ מַעֲמָסָה כְּבֵדָה מִדַּי עֲבוּרְכֶם לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם.‏ הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ,‏ יִשְׂרָאֵל,‏ אֲשֶׁר הֶעֱלוּ אוֹתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם”‏.‏ 29  וְהוּא הִצִּיב אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל,‏ וְאֶת הָאַחֵר הִצִּיב בְּדָן.‏ 30  וְהַדָּבָר גָּרַם לָהֶם לַחְטֹא,‏ וְהָעָם הָלְכוּ עַד דָּן כְּדֵי לִסְגֹּד לָאֶחָד שֶׁהָיָה שָׁם.‏ 31  וְהוּא עָשָׂה בָּתֵּי פֻּלְחָן בַּבָּמוֹת וּמִנָּה כֹּהֲנִים מִקֶּרֶב הָעָם כִּכְלָל,‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי.‏ 32  יָרָבְעָם גַּם קָבַע חַג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי,‏ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ,‏ כְּמוֹ הַחַג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.‏ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל הוּא זָבַח לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ וּבְבֵית אֵל מִנָּה כֹּהֲנִים לַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה.‏ 33  וְהוּא הֵחֵל לְהַעֲלוֹת קָרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי,‏ בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּחַר עַל דַּעַת עַצְמוֹ;‏ וְהוּא קָבַע חַג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לִזְבֹּחַ וּלְהַקְטִיר.‏

הערות שוליים

או ”‏הדכאני”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לאוהליו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בָּחוּר”‏,‏ כלומר נבחרים.‏
או ”‏ביצר”‏.‏
או ”‏ביצר”‏.‏