מלכים א׳ 13:1-34
יג וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיְּהוּדָה אֶל בֵּית אֵל לְפִי דְּבַר יְהֹוָה בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד יָרָבְעָם לְיַד הַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לְהַקְטִיר.
2 אָז קָרָא נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה וְאָמַר: ”מִזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ! כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’הִנֵּה בֵּן וּשְׁמוֹ יֹאשִׁיָּהוּ יִוָּלֵד לְבֵית דָּוִד! הוּא יִזְבַּח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת, הַמַּקְטִירִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרֹף עָלֶיךָ’”.
3 וְהוּא נָתַן מוֹפֵת* בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר: ”זֶה הַמּוֹפֵת* אֲשֶׁר עָלָיו הִצְהִיר יְהֹוָה: הִנֵּה יִקָּרַע הַמִּזְבֵּחַ וְיִשָּׁפֵךְ הָאֵפֶר* אֲשֶׁר עָלָיו”.
4 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל, הוֹשִׁיט יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְאָמַר: ”תִּפְסוּ אוֹתוֹ!” מִיָּד יָבְשָׁה* הַיָּד אֲשֶׁר הוֹשִׁיט נֶגְדּוֹ, וְהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לַהֲשִׁיבָהּ.
5 אָז נִקְרַע הַמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הָאֵפֶר מִן הַמִּזְבֵּחַ עַל־פִּי הַמּוֹפֵת* אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּדְבַר יְהֹוָה.
6 אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאִישׁ הָאֱלֹהִים: ”אָנָּא, הִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה* אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי שֶׁתָּשׁוּב יָדִי אֵלַי”. בִּתְגוּבָה הִתְחַנֵּן אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל יְהֹוָה, וְיַד הַמֶּלֶךְ שָׁבָה לְמַצָּבָהּ הַקּוֹדֵם.
7 אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים: ”בּוֹא אִתִּי הַבַּיְתָה וֶאֱכֹל, וְאֶתֵּן לְךָ מַתָּנָה”.
8 אַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אָמַר לַמֶּלֶךְ: ”גַּם אִם תִּתֵּן לִי אֶת חֲצִי בֵּיתְךָ לֹא אָבוֹא עִמְּךָ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
9 כִּי כָּךְ צֻוָּה עָלַי לְפִי דְּבַר יְהֹוָה: ’לֹא תֹּאכַל לֶחֶם וְלֹא תִּשְׁתֶּה מַיִם, וְלֹא תָּשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ’”.
10 עַל כֵּן הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ הִגִּיעַ אֶל בֵּית אֵל.
11 וְנָבִיא זָקֵן אֶחָד הִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אֵל, וּבָנָיו בָּאוּ הַבַּיְתָה וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא בְּבֵית אֵל וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר לַמֶּלֶךְ. לְאַחַר שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לַאֲבִיהֶם,
12 שָׁאַל אוֹתָם אֲבִיהֶם: ”בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ הָלַךְ?” וּבָנָיו הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיְּהוּדָה.
13 אָמַר לְבָנָיו: ”שִׂימוּ עֲבוּרִי אֻכָּף עַל הַחֲמוֹר”. הֵם שָׂמוּ עֲבוּרוֹ אֻכָּף עַל הַחֲמוֹר וְהוּא עָלָה עָלָיו.
14 הוּא הָלַךְ בְּעִקְבוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים וּמָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב תַּחַת עֵץ גָּדוֹל. אָמַר לוֹ: ”הַאִם אַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיְּהוּדָה?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”אֲנִי הוּא”.
15 אָמַר לוֹ: ”בּוֹא אִתִּי הַבַּיְתָה וֶאֱכֹל לֶחֶם”.
16 אַךְ הוּא אָמַר: ”לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתְּךָ אוֹ לְקַבֵּל אֶת הַזְמָנָתְךָ, וְגַם לֹא אוּכַל לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת מַיִם אִתְּךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
17 כִּי נֶאֱמַר לִי לְפִי דְּבַר יְהֹוָה, ’לֹא תֹּאכַל לֶחֶם וְלֹא תִּשְׁתֶּה מַיִם שָׁם. לֹא תָּשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ הִגַּעְתָּ’”.
18 בִּתְגוּבָה אָמַר לוֹ: ”גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ אָמַר לִי לְפִי דְּבַר יְהֹוָה, ’הָשֵׁב אוֹתוֹ אִתְּךָ אֶל בֵּיתְךָ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם וְיִשְׁתֶּה מַיִם’”. (הוּא רִמָּה אוֹתוֹ.)
19 לְפִיכָךְ הוּא שָׁב אִתּוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת מַיִם בְּבֵיתוֹ.
20 בְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁבוּ בַּשֻּׁלְחָן הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ,
21 וְהוּא קָרָא וְאָמַר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיְּהוּדָה: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’הוֹאִיל וְהִמְרֵיתָ אֶת פִּי יְהֹוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,
22 אֶלָּא שַׁבְתָּ כְּדֵי לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר לְךָ, ”אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תִּשְׁתֶּה מַיִם”, לֹא תָּבוֹא גּוּפָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבוֹתֶיךָ’”.
23 אַחֲרֵי שֶׁאָכַל אִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם וְשָׁתָה, שָׂם הַנָּבִיא הַזָּקֵן עַל הַחֲמוֹר אֻכָּף עֲבוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֵשִׁיב.
24 הוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, אַךְ אַרְיֵה נִקְרָה בְּדַרְכּוֹ וְהָרַג אוֹתוֹ. גּוּפָתוֹ הֻשְׁלְכָה בַּדֶּרֶךְ, וְהַחֲמוֹר עָמַד לְיָדָהּ; גַּם הָאַרְיֵה עָמַד לְיַד הַגּוּפָה.
25 הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ שָׁם וְרָאוּ אֶת הַגּוּפָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָאַרְיֵה עוֹמֵד לְיַד הַגּוּפָה. וְהֵם בָּאוּ וְסִפְּרוּ עַל כָּךְ בָּעִיר אֲשֶׁר בָּהּ הִתְגּוֹרֵר הַנָּבִיא הַזָּקֵן.
26 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, מִיָּד אָמַר: ”זֶהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִמְרָה אֶת פִּי יְהֹוָה; לָכֵן נָתַן אוֹתוֹ יְהֹוָה בְּיַד הָאַרְיֵה כְּדֵי שֶׁיִּתְקֹף וְיַהֲרֹג אוֹתוֹ, לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו”.
27 אָז אָמַר אֶל בָּנָיו: ”שִׂימוּ עֲבוּרִי אֻכָּף עַל הַחֲמוֹר”, וְהֵם שָׂמוּ עָלָיו אֶת הָאֻכָּף.
28 הוּא יָצָא לַדֶּרֶךְ וּמָצָא אֶת הַגּוּפָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עוֹמְדִים לְיָדָהּ. הָאַרְיֵה לֹא אָכַל אֶת הַגּוּפָה וְגַם לֹא תָּקַף אֶת הַחֲמוֹר.
29 הַנָּבִיא הֵרִים אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל עִירוֹ שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהִתְאַבֵּל עָלָיו וּלְקָבְרוֹ.
30 הוּא הִנִּיחַ אֶת הַגּוּפָה בְּקִבְרוֹ שֶׁלּוֹ, וְאָז זָעֲקוּ עָלָיו: ”הוֹי, אָחִי!”
31 אַחֲרֵי שֶׁקָּבַר אוֹתוֹ אָמַר לְבָנָיו: ”כַּאֲשֶׁר אָמוּת, קִבְרוּ אוֹתִי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קָבוּר אִישׁ הָאֱלֹהִים. הַנִּיחוּ אֶת עַצְמוֹתַי לְצַד עַצְמוֹתָיו.
32 הַדָּבָר אֲשֶׁר הִכְרִיז לְפִי דְּבַר יְהֹוָה נֶגֶד הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְנֶגֶד כָּל בָּתֵּי הַפֻּלְחָן בַּבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן יִתְקַיֵּם בְּוַדָּאוּת”.
33 גַּם אַחֲרֵי שֶׁקָּרָה הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה אֶלָּא הוֹסִיף לְמַנּוֹת כֹּהֲנִים לַבָּמוֹת מִן הָעָם כִּכְלָל. הוּא הִסְמִיךְ לְכֹהֵן* אֶת כָּל הֶחָפֵץ בְּכָךְ בְּאָמְרוֹ: ”יִהְיֶה הוּא לְאֶחָד מִכֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת”.
34 חֵטְא זֶה שֶׁל בֵּית יָרָבְעָם הוֹבִיל לְהַכְחָדָתָם וּלְהַשְׁמָדָתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
