מלכים א׳ 17:1-24
יז וְאֵלִיָּהוּ* הַתִּשְׁבִּי, מִתּוֹשָׁבֵי גִּלְעָד, אָמַר אֶל אַחְאָב: ”חַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת,* אִם יִהְיוּ בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר אֶלָּא לְפִי דְבָרִי!”
2 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו:
3 ”לֵךְ מִכָּאן וּפְנֵה מִזְרָחָה וְהִסְתַּתֵּר בְּעֵמֶק כְּרִית,* מִזְרָחִית לַיַּרְדֵּן.
4 מִן הַנַּחַל תִּשְׁתֶּה, וַאֲנִי אֲצַוֶּה עַל הָעוֹרְבִים לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם”.
5 הוּא מִיָּד הָלַךְ וְעָשָׂה כִּדְבַר יְהֹוָה; הוּא הָלַךְ וְנִשְׁאַר בְּעֵמֶק כְּרִית,* מִזְרָחִית לַיַּרְדֵּן.
6 וְהָעוֹרְבִים הָיוּ מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעֶרֶב, וּמִן הַנַּחַל שָׁתָה.
7 אַךְ בַּחֲלוֹף זְמַן מָה יָבַשׁ הַנַּחַל, כִּי לֹא הָיָה גֶּשֶׁם בָּאָרֶץ.
8 אָז הָיָה אֵלָיו דְּבַר יְהֹוָה:
9 ”קוּם, לֵךְ אֶל צָרְפַת, הַשַּׁיֶּכֶת לְצִידוֹן, וְהִשָּׁאֵר שָׁם. הִנֵּה אֲצַוֶּה שָׁם עַל אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכֶּלְךָ”.
10 לָכֵן הוּא קָם וְהָלַךְ אֶל צָרְפַת. בְּהַגִּיעוֹ אֶל פֶּתַח הָעִיר, הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקוֹשֶׁשֶׁת עֵצִים. קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר: ”הָבִיאִי נָא לִי מְעַט מַיִם בְּכוֹס כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתֶּה”.
11 בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה לְהָבִיא לוֹ אֶת הַמַּיִם, קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר: ”הָבִיאִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ”.
12 בִּתְגוּבָה אָמְרָה: ”חַי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵין לִי לֶחֶם, אֶלָּא רַק חֹפֶן קֶמַח בַּכַּד הַגָּדוֹל וּמְעַט שֶׁמֶן בַּכַּד הַקָּטָן. כָּעֵת אֲנִי מְקוֹשֶׁשֶׁת מְעַט עֵצִים, וְאֶכָּנֵס וְאָכִין מַשֶּׁהוּ לִי וְלִבְנִי. וְאַחֲרֵי שֶׁנֹּאכַל, נָמוּת”.
13 אָמַר לָהּ אֵלִיָּהוּ: ”אַל תִּפְחֲדִי. הִכָּנְסִי וַעֲשִׂי כִּדְבָרֵךְ. אַךְ תְּחִלָּה הָכִינִי לִי כִּכַּר לֶחֶם קְטַנָּה בְּמָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְהוֹצִיאִי אוֹתָהּ אֵלַי. אַחֲרֵי כֵן תּוּכְלִי לְהָכִין מַשֶּׁהוּ לָךְ וְלִבְנֵךְ.
14 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ’כַּד הַקֶּמַח הַגָּדוֹל לֹא יִכְלֶה, וְכַד הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן לֹא יֶאֱזַל עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר יַמְטִיר יְהֹוָה גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה’”.
15 עַל כֵּן הִיא הָלְכָה וְעָשְׂתָה כְּפִי שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ; וְהִיא וְהוּא וּבְנֵי בֵּיתָהּ אָכְלוּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים.
16 כַּד הַקֶּמַח הַגָּדוֹל לֹא כָּלָה, וְכַד הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן לֹא אָזַל, לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת אֵלִיָּהוּ.
17 אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבַּיִת, וּמַחֲלָתוֹ הָיְתָה כֹּה קָשָׁה עַד כִּי הִפְסִיק לִנְשֹׁם.*
18 וְהִיא אָמְרָה לְאֵלִיָּהוּ: ”מָה יֵשׁ לְךָ נֶגְדִּי,* אִישׁ הָאֱלֹהִים? הַאִם בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר לִי אֶת עֲווֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי?”
19 אַךְ הוּא אָמַר לָהּ: ”תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ”. אָז לָקַח אוֹתוֹ מֵחֵיקָהּ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרֵר, וְהִשְׁכִּיבוֹ עַל מִטָּתוֹ.
20 וְהוּא קָרָא אֶל יְהֹוָה וְאָמַר: ”יְהֹוָה אֱלֹהַי, הַאִם גַּם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר עִמָּהּ אֲנִי מִתְגּוֹרֵר אַתָּה מֵמִיט רָעָה בַּהֲמִיתְךָ אֶת בְּנָהּ?”
21 וְהוּא הִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַיֶּלֶד שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְקָרָא אֶל יְהֹוָה וְאָמַר: ”יְהֹוָה אֱלֹהַי, יָשׁוּבוּ נָא חַיֵּי* הַיֶּלֶד הַזֶּה אֵלָיו”.
22 יְהֹוָה שָׁמַע בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ, וְחַיֵּי הַיֶּלֶד שָׁבוּ* אֵלָיו וְהוּא חָזַר לַחַיִּים.
23 וְאֵלִיָּהוּ לָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְהוֹרִידוֹ אֶל הַבַּיִת מִן הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג וְנָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ; וְאֵלִיָּהוּ אָמַר: ”רְאִי, בְּנֵךְ חַי”.
24 אָמְרָה הָאִשָּׁה לְאֵלִיָּהוּ: ”כָּעֵת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאָכֵן אִישׁ אֱלֹהִים אַתָּה וְשֶׁדְּבַר יְהֹוָה בְּפִיךָ אֱמֶת הוּא”.
