מלכים א׳ 19:1-21
יט אָז סִפֵּר אַחְאָב לְאִיזֶבֶל עַל כָּל מָה שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ וְעַל שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בַּחֶרֶב.
2 בִּתְגוּבָה שָׁלְחָה אִיזֶבֶל שָׁלִיחַ אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמְרָה לוֹ: ”אֶת זֹאת יַעֲשׂוּ לִי הָאֵלִים וְלָזֹאת יוֹסִיפוּ אִם לֹא עַד הָעֵת הַזֹּאת מָחָר אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ כְּאֶחָד מֵהֶם!”*
3 וְהוּא פָּחַד וְלָכֵן קָם וְנָס עַל נַפְשׁוֹ.* הוּא בָּא אֶל בְּאֵר שֶׁבַע, הַשַּׁיֶּכֶת לִיהוּדָה, וְהִשְׁאִיר שָׁם אֶת מְשָׁרְתוֹ.
4 הוּא הָלַךְ אֶל תּוֹךְ הַמִּדְבָּר מֶרְחַק יוֹם הֲלִיכָה וּבָא וְיָשַׁב תַּחַת רֹתֶם, וּבִקֵּשׁ לָמוּת.* הוּא אָמַר: ”דַּי! כָּעֵת, יְהֹוָה, קַח אֶת חַיַּי,* כִּי אֵינֶנִּי טוֹב מֵאֲבוֹתַי”.
5 אָז שָׁכַב וְנִרְדַּם תַּחַת הָרֹתֶם. אַךְ לְפֶתַע נָגַע בּוֹ מַלְאָךְ וְאָמַר לוֹ: ”קוּם וֶאֱכֹל”.
6 וְהוּא הִבִּיט, וְהִנֵּה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו כִּכַּר לֶחֶם עַל אֲבָנִים לוֹהֲטוֹת וְכַד מַיִם. וְהוּא אָכַל וְשָׁתָה וְשָׁכַב שׁוּב.
7 מְאֻחָר יוֹתֵר חָזַר מַלְאַךְ יְהֹוָה בַּשֵּׁנִית וְנָגַע בּוֹ וְאָמַר: ”קוּם וֶאֱכֹל, כִּי הַמַּסָּע יִהְיֶה קָשֶׁה מִדַּי עֲבוּרְךָ”.
8 לָכֵן הוּא קָם וְאָכַל וְשָׁתָה, וּבְכוֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת הָלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל חֹרֵב, הַר הָאֱלֹהִים.
9 הוּא נִכְנַס שָׁם אֶל מְעָרָה וְלָן שָׁם; וְהִנֵּה דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: ”מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן, אֵלִיָּהוּ?”
10 וְהוּא אָמַר: ”הָיִיתִי קַנַּאי לַחֲלוּטִין לִיהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת; כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בְּרִיתְךָ, וְאֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרְסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בַּחֶרֶב, וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי לְבַדִּי. וְכָעֵת הֵם רוֹצִים לָקַחַת אֶת חַיַּי”.*
11 אַךְ הוּא אָמַר: ”צֵא וַעֲמֹד בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה”. וְהִנֵּה יְהֹוָה עָבַר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה בִּקְּעָה הָרִים וְשָׁבְרָה צוּקִים לִפְנֵי יְהֹוָה, אַךְ יְהֹוָה לֹא הָיָה בָּרוּחַ. וְאַחֲרֵי הָרוּחַ הָיְתָה רְעִידַת אֲדָמָה, אַךְ יְהֹוָה לֹא הָיָה בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה.
12 וְאַחֲרֵי רְעִידַת הָאֲדָמָה הָיְתָה אֵשׁ, אַךְ יְהֹוָה לֹא הָיָה בָּאֵשׁ. וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ הָיָה קוֹל שָׁלֵו וַחֲרִישִׁי.
13 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת אֵלִיָּהוּ, הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וְיָצָא וְעָמַד בְּפֶתַח הַמְּעָרָה. וְקוֹל שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן, אֵלִיָּהוּ?”
14 וְהוּא אָמַר: ”הָיִיתִי קַנַּאי לַחֲלוּטִין לִיהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת; כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בְּרִיתְךָ, וְאֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרְסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בַּחֶרֶב, וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי לְבַדִּי. וְכָעֵת הֵם רוֹצִים לָקַחַת אֶת חַיַּי”.*
15 אָמַר לוֹ יְהֹוָה: ”חֲזֹר, וְלֵךְ אֶל מִדְבַּר דַּמֶּשֶׂק. בְּהַגִּיעֲךָ, מְשַׁח אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם.
16 וְאֶת יֵהוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל נִמְשִׁי מְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת אֱלִישָׁע* בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה מְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.
17 אֶת הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא; וְאֶת הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע.
18 וַעֲדַיִן נוֹתְרוּ לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים בְּיִשְׂרָאֵל, כָּל אֲשֶׁר בִּרְכֵּיהֶם לֹא כָּרְעוּ לַבַּעַל וַאֲשֶׁר פִּיהֶם לֹא נָשַׁק לוֹ”.
19 לְפִיכָךְ הוּא הָלַךְ מִשָּׁם וּמָצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט בְּעוֹדוֹ חוֹרֵשׁ כְּשֶׁלְּפָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר צִמְדֵי בָּקָר, וְהוּא הָיָה עִם הַצֶּמֶד הַשְּׁנֵים עָשָׂר. הָלַךְ אֵלָיו אֵלִיָּהוּ וְהִשְׁלִיךְ אֶת אַדַּרְתּוֹ עָלָיו.
20 אָז עָזַב אֶת הַבָּקָר וְרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וְאָמַר: ”הָנַח נָא לִי לְנַשֵּׁק אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי, וְאָז אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ”. הֵשִׁיב לוֹ: ”לֵךְ, חֲזֹר, כִּי מָה עָשִׂיתִי לַעֲצֹר בַּעַדְךָ?”
21 עַל כֵּן הוּא חָזַר וְלָקַח צֶמֶד בָּקָר וְזָבַח אוֹתָם, וְהוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצִיּוּד הַחֲרִישָׁה כְּדֵי לְבַשֵּׁל אֶת בְּשַׂר הַבָּקָר וְנָתַן אוֹתוֹ לָאֲנָשִׁים, וְהֵם אָכְלוּ. אַחֲרֵי כֵן קָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וְהֵחֵל לְשָׁרְתוֹ.
