מלכים א׳ 20:1-43
כ וּבֶן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קִבֵּץ אֶת כָּל צְבָאוֹ יַחַד עִם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם מְלָכִים אֲחֵרִים וְסוּסֵיהֶם וּמֶרְכְּבוֹתֵיהֶם; הוּא עָלָה וְהֵטִיל מָצוֹר עַל שׁוֹמְרוֹן וְנִלְחַם בָּהּ.
2 אָז שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּעִיר וְאָמַר לוֹ: ”כָּךְ אוֹמֵר בֶּן־הֲדַד,
3 ’כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ שֶׁלִּי הֵם, וְגַם מֵיטַב נְשׁוֹתֶיךָ וּבָנֶיךָ’”.
4 הֵשִׁיב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ”כִּדְבָרְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שֶׁלְּךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי”.
5 מְאֻחָר יוֹתֵר חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים וְאָמְרוּ: ”כָּךְ אוֹמֵר בֶּן־הֲדַד, ’שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה: ”אֶת כַּסְפְּךָ, אֶת זְהָבְךָ, אֶת נְשׁוֹתֶיךָ וְאֶת בָּנֶיךָ תִּתֵּן לִי”.
6 אַךְ מָחָר, בְּעֵרֶךְ בַּזְּמַן הַזֶּה, אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ, וְהֵם יַעַרְכוּ חִפּוּשׂ יְסוֹדִי בְּבֵיתְךָ וּבְבָתֵּי עֲבָדֶיךָ, וְאֶת כָּל כְּלֵי חֶמְדָּתְךָ יִתְפְּסוּ וְיִקְּחוּ’”.
7 קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ וְאָמַר: ”דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי אִישׁ זֶה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהָמִיט אָסוֹן, כִּי דָּרַשׁ לְקַבֵּל אֶת נְשׁוֹתַי, אֶת בָּנַי, אֶת כַּסְפִּי וְאֶת זְהָבִי, וְלֹא סֵרַבְתִּי לִדְרִישָׁתוֹ”.
8 אָמְרוּ אֵלָיו כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם: ”אַל תְּצַיֵּת וְאַל תַּסְכִּים”.
9 לָכֵן הוּא אָמַר לִשְׁלִיחָיו שֶׁל בֶּן־הֲדַד: ”אִמְרוּ לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, ’אֶת כָּל אֲשֶׁר דָּרַשְׁתָּ מֵעַבְדְּךָ בָּרִאשׁוֹנָה אֶעֱשֶׂה, אַךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת’”. וְהַשְּׁלִיחִים הָלְכוּ וּמָסְרוּ לוֹ אֶת הַדָּבָר.
10 וּבֶן־הֲדַד שָׁלַח אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה: ”אֶת זֹאת יַעֲשׂוּ לִי הָאֵלִים וְלָזֹאת יוֹסִיפוּ אִם יִהְיֶה מַסְפִּיק עָפָר בְּשׁוֹמְרוֹן לָתֵת חֹפֶן לְכָל אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים אַחֲרַי!”
11 הֵשִׁיב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ”אִמְרוּ לוֹ, ’אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר נִשְׁקוֹ כְּמִי שֶׁמְּסִירוֹ’”.*
12 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, בְּעוֹד הוּא וְהַמְּלָכִים שׁוֹתִים בְּאָהֳלֵיהֶם,* אָמַר אֶל עֲבָדָיו: ”הִתְכּוֹנְנוּ לִתְקֹף!” וְהֵם הִתְכּוֹנְנוּ לִתְקֹף אֶת הָעִיר.
13 וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד נִגַּשׁ אֶל אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’הַאִם רָאִיתָ אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה? הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ בְּיָדְךָ הַיּוֹם, וְאָז תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה’”.
14 שָׁאַל אַחְאָב: ”בְּאֶמְצָעוּת מִי?” וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’בְּאֶמְצָעוּת מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת’”. שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מִי יַתְחִיל אֶת הַקְּרָב?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”אַתָּה!”
15 וְאַחְאָב מָנָה אֶת מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת, וְהֵם הָיוּ מָאתַיִם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם; אַחֲרֵי כֵן מָנָה אֶת כָּל הַגְּבָרִים מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁבְעַת אֲלָפִים.
16 הֵם יָצְאוּ בַּצָּהֳרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן־הֲדַד שָׁתָה לְשָׁכְרָה בָּאֹהָלִים,* הוּא וּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם הַמְּלָכִים הָעוֹזְרִים לוֹ.
17 כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת רִאשׁוֹנָה, מִיָּד שָׁלַח בֶּן־הֲדַד שְׁלִיחִים, וְהֵם דִּוְּחוּ לוֹ: ”אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִשּׁוֹמְרוֹן”.
18 אָמַר לָהֶם: ”אִם לְשָׁלוֹם יָצְאוּ, תִּפְסוּ אוֹתָם חַיִּים; וְאִם לַקְּרָב יָצְאוּ, בְּכָל זֹאת תִּפְסוּ אוֹתָם חַיִּים”.
19 אַךְ כַּאֲשֶׁר אֵלֶּה — מְשָׁרְתֵי שָׂרֵי הַמְּחוֹזוֹת וְהַצְּבָאוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם — יָצְאוּ מִן הָעִיר,
20 אִישׁ אִישׁ הָרַג אֶת יְרִיבוֹ. אָז נָסוּ הָאֲרַמִּים, וְיִשְׂרָאֵל רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, אַךְ בֶּן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם נִמְלַט עַל סוּס וְאִתּוֹ כַּמָּה מִן הַפָּרָשִׁים.
21 אֲבָל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יָצָא וְהוֹסִיף לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַמֶּרְכָּבוֹת, וְהִנְחִיל תְּבוּסָה גְּדוֹלָה לָאֲרַמִּים.*
22 אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ הַנָּבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: ”לֵךְ, הִתְחַזֵּק וַחֲשֹׁב מָה תַּעֲשֶׂה, כִּי בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַבָּאָה* יַעֲלֶה נֶגְדְּךָ מֶלֶךְ אֲרָם”.
23 וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ לוֹ: ”אֱלֹהֵיהֶם הוּא אֱלֹהֵי הָרִים. מִשּׁוּם כָּךְ גָּבְרוּ עָלֵינוּ. אוּלָם אִם נִלָּחֵם בָּהֶם בַּמִּישׁוֹר, נִגְבַּר עֲלֵיהֶם.
24 וְגַם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עֲשֵׂה: הָסֵר אֶת כָּל הַמְּלָכִים מִמְּקוֹמָם, וְשִׂים מוֹשְׁלִים תַּחְתֵּיהֶם.
25 לְאַחַר מִכֵּן אֱסֹף* צָבָא כַּצָּבָא שֶׁאִבַּדְתָּ — סוּס תַּחַת סוּס וּמֶרְכָּבָה תַּחַת מֶרְכָּבָה. נִלָּחֵם בָּהֶם בַּמִּישׁוֹר, וּלְלֹא סָפֵק נִגְבַּר עֲלֵיהֶם”. וְהוּא שָׁמַע בַּעֲצָתָם וְעָשָׂה כֵּן.
26 בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה* אָסַף בֶּן־הֲדַד אֶת הָאֲרַמִּים וְעָלָה אֶל אֲפֵק לַקְּרָב נֶגֶד יִשְׂרָאֵל.
27 גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וְהִצְטַיְּדוּ וְהָלְכוּ לִקְרָאתָם. כַּאֲשֶׁר חָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוּלָם, הָיוּ הֵם כִּשְׁנֵי עֲדָרִים קְטַנְטַנִּים שֶׁל עִזִּים, וְאִלּוּ הָאֲרַמִּים מִלְּאוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ.
28 וְאִישׁ הָאֱלֹהִים נִגַּשׁ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’הוֹאִיל וְהָאֲרַמִּים אָמְרוּ: ”יְהֹוָה הוּא אֱלֹהֵי הָרִים, וְהוּא אֵינוֹ אֱלֹהֵי עֲמָקִים”, אֶתֵּן אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדְךָ, וְאָכֵן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’”.
29 הֵם חָנוּ אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה שִׁבְעָה יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הֵחֵל הַקְּרָב. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּ בָּאֲרַמִּים מֵאָה אֶלֶף חַיָּלִים רַגְלִיִּים בְּיוֹם אֶחָד.
30 וְהַיֶּתֶר נָסוּ אֶל אֲפֵק, אֶל תּוֹךְ הָעִיר. אַךְ הַחוֹמָה נָפְלָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף הָאֲנָשִׁים הַנּוֹתָרִים. גַּם בֶּן־הֲדַד נָס וְנִכְנַס אֶל הָעִיר וְהִסְתַּתֵּר בְּחֶדֶר פְּנִימִי.
31 אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: ”הִנֵּה שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵם מְלָכִים רַחְמָנִים.* נָשִׂים נָא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אוּלַי יָחוּס עַל חַיֶּיךָ”.*
32 לְפִיכָךְ הֵם חָגְרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וְשָׂמוּ חֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּבָאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ: ”עַבְדְּךָ בֶּן־הֲדַד אוֹמֵר, ’אָנָּא, הַרְשֵׁה לִי לִחְיוֹת’”.* וְהוּא הֵשִׁיב: ”הַאִם הוּא עֲדַיִן חַי? אָחִי הוּא”.
33 וְהָאֲנָשִׁים רָאוּ בָּזֹאת סִימָן טוֹב וּמִהֲרוּ לְהַאֲמִין לִדְבָרוֹ וְלָכֵן אָמְרוּ: ”בֶּן־הֲדַד הוּא אָחִיךָ”. וְהוּא הֵגִיב וְאָמַר: ”לְכוּ וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ”. וּבֶן־הֲדַד יָצָא אֵלָיו, וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתוֹ עַל הַמֶּרְכָּבָה.
34 אָמַר לוֹ בֶּן־הֲדַד: ”אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאָבִיךָ אַחְזִיר, וְאַתָּה תּוּכַל לְהָקִים לְךָ שְׁוָקִים* בְּדַמֶּשֶׂק, כְּפִי שֶׁעָשָׂה אָבִי בְּשׁוֹמְרוֹן”.
הֵשִׁיב אַחְאָב וְאָמַר: ”עַל בְּסִיס בְּרִית זוֹ,* אָנִיחַ לְךָ לָלֶכֶת”.
וְהוּא כָּרַת אִתּוֹ בְּרִית וְהֵנִיחַ לוֹ לָלֶכֶת.
35 וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים* אָמַר אֶל רֵעֵהוּ לְפִי דְּבַר יְהֹוָה: ”הַכֵּינִי נָא”. אַךְ הָאִישׁ מֵאֵן לְהַכּוֹתוֹ.
36 לָכֵן הוּא אָמַר לוֹ: ”מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה, מִיָּד כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ מִמֶּנִּי יַהֲרֹג אוֹתְךָ* אַרְיֵה”. לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מִמֶּנּוּ, תָּקַף אוֹתוֹ אַרְיֵה וְהָרַג אוֹתוֹ.
37 וְהוּא מָצָא אִישׁ אַחֵר וְאָמַר: ”הַכֵּינִי נָא”. וְהָאִישׁ הִכָּה אוֹתוֹ וּפָצַע אוֹתוֹ.
38 וְהַנָּבִיא הָלַךְ וְחִכָּה לַמֶּלֶךְ בְּצַד הַדֶּרֶךְ. הוּא הִסְוָה אֶת מַרְאֵהוּ בְּשִׂימוֹ תַּחְבֹּשֶׁת עַל עֵינָיו.
39 כַּאֲשֶׁר עָבַר שָׁם הַמֶּלֶךְ, צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”עַבְדְּךָ נִכְנַס אֶל עֹבִי הַקְּרָב, וְהִנֵּה אִישׁ יָצָא וְהֵבִיא אֵלַי אִישׁ וְאָמַר, ’שְׁמֹר עַל הָאִישׁ הַזֶּה. אִם יֵעָדֵר, חַיֶּיךָ יִהְיוּ תַּחַת חַיָּיו,* אוֹ שֶׁתְּשַׁלֵּם כִּכַּר* כֶּסֶף’.
40 וּבְשָׁעָה שֶׁעַבְדְּךָ עָשָׂה דְּבַר מָה כָּאן וְשָׁם, נֶעֱלַם לְפֶתַע הָאִישׁ”. אָמַר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”כָּךְ יִהְיֶה מִשְׁפָּטְךָ; חָרַצְתָּ אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ”.
41 אָז הֵסִיר בִּמְהִירוּת אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת מֵעֵינָיו, וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל זִהָה אוֹתוֹ כְּאַחַד הַנְּבִיאִים.
42 אָמַר אֵלָיו: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’הוֹאִיל וְהֵנַחְתָּ לָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי כִּי יֵשׁ לְהַשְׁמִידוֹ לְהִמָּלֵט מִיָּדְךָ, חַיֶּיךָ יִהְיוּ תַּחַת חַיָּיו,* וְעַמְּךָ יִהְיֶה תַּחַת עַמּוֹ’”.
43 וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ בְּשׁוֹמְרוֹן סַר וְזָעֵף.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”אל יתהלל חוגר כמפתח”.
^ או ”סוכותיהם”.
^ או ”בסוכות”.
^ או ”הכה בארמים מכה גדולה”.
^ כלומר, באביב הבא.
^ נה״מ, ”תִמנה לך”.
^ כלומר, באביב.
^ או ”נפשך”.
^ או ”מלכי חסד”.
^ או ”תחיה נא נפשי”.
^ או ”להקצות לך חוצות; רחובות”.
^ או ”הסכם זה”.
^ המונח ”בני הנביאים” ככל הנראה מתייחס לתלמידים המקבלים הכשרה לתפקידם כנביאים, או אולי לחֶבר נביאים.
^ או ”יכה אותך”.
^ או ”נפשך תהיה תחת נפשו”.
^ כיכר הייתה שווה ל־2.34 קילוגרם.
^ או ”נפשך תהיה תחת נפשו”.
