מלכים א׳ 21:1-29
כא אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרַע דָּבָר בַּאֲשֶׁר לְכֶרֶם הַשַּׁיָּךְ לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי; הוּא נִמְצָא בְּיִזְרְעֶאל, בְּסָמוּךְ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל אַחְאָב מֶלֶךְ שׁוֹמְרוֹן.
2 אָמַר אַחְאָב לְנָבוֹת: ”תֵּן לִי אֶת כַּרְמְךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְגַן יָרָק, כִּי קָרוֹב הוּא אֶל בֵּיתִי, וְאֶתֵּן לְךָ בִּמְקוֹמוֹ כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ. אוֹ אִם תַּעֲדִיף, אֶתֵּן לְךָ אֶת עֶרְכּוֹ בְּכֶסֶף”.
3 אַךְ נָבוֹת אָמַר אֶל אַחְאָב: ”חָלִילָה לִי מִיְּהֹוָה לָתֵת לְךָ אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתַי”.
4 עַל כֵּן נִכְנַס אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵשִׁיב לוֹ נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי כַּאֲשֶׁר אָמַר: ”לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתַי”. הוּא שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ, הֵסֵב אֶת פָּנָיו וְסֵרֵב לֶאֱכֹל.
5 בָּאָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ אִיזֶבֶל וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: ”לָמָּה אַתָּה* כָּל כָּךְ עָצוּב שֶׁאַתָּה מְסָרֵב לֶאֱכֹל?”
6 הֵשִׁיב לָהּ: ”כִּי אָמַרְתִּי לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, ’תֵּן לִי אֶת כַּרְמְךָ תְּמוּרַת כֶּסֶף. אוֹ אִם תִּרְצֶה, אֶתֵּן לְךָ בִּמְקוֹמוֹ כֶּרֶם אַחֵר’. אֲבָל הוּא אָמַר, ’לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת כַּרְמִי’”.
7 אָמְרָה לוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ: ”הַאִם אֵינְךָ זֶה אֲשֶׁר מוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל? קוּם, אֱכֹל דְּבַר מָה וְיִיטַב לִבְּךָ. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי”.
8 לְפִיכָךְ הִיא כָּתְבָה אִגְּרוֹת בְּשֵׁם אַחְאָב וְחָתְמָה אוֹתָן בְּחוֹתָמוֹ וְשָׁלְחָה אֶת הָאִגְּרוֹת אֶל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֲצִילִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּעִירוֹ שֶׁל נָבוֹת.
9 הִיא כָּתְבָה בָּאִגְּרוֹת: ”הַכְרִיזוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.
10 וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל מוּלוֹ אֲשֶׁר יָעִידוּ נֶגְדּוֹ וְיֹאמְרוּ, ’קִלַּלְתָּ אֶת אֱלֹהִים וְאֶת הַמֶּלֶךְ!’ וְאַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ וְסִקְלוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת”.
11 לָכֵן אַנְשֵׁי עִירוֹ וְהַזְּקֵנִים וְהָאֲצִילִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּעִירוֹ עָשׂוּ כַּכָּתוּב בָּאִגְּרוֹת אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם אִיזֶבֶל.
12 הֵם הִכְרִיזוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.
13 אָז נִכְנְסוּ שְׁנַיִם מִן הָאֲנָשִׁים בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל וְיָשְׁבוּ מוּלוֹ וְהֵחֵלּוּ לְהָעִיד נֶגֶד נָבוֹת מוּל הָעָם וְאָמְרוּ: ”נָבוֹת קִלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְאֶת הַמֶּלֶךְ!” וְאַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל פַּאֲתֵי הָעִיר וְסָקְלוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת בַּאֲבָנִים.
14 הֵם שָׁלְחוּ לוֹמַר לְאִיזֶבֶל: ”נִסְקַל נָבוֹת וּמֵת”.
15 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אִיזֶבֶל שֶׁנִּסְקַל נָבוֹת וּמֵת, אָמְרָה אֶל אַחְאָב: ”קוּם, יְרַשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר אוֹתוֹ סֵרֵב לָתֵת לְךָ תְּמוּרַת כֶּסֶף, כִּי נָבוֹת אֵינוֹ בַּחַיִּים. הוּא מֵת”.
16 כְּשֶׁשָּׁמַע אַחְאָב שֶׁמֵּת נָבוֹת, קָם אַחְאָב כְּדֵי לָרֶדֶת אֶל כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי וְלָרֶשֶׁת אוֹתוֹ.
17 אַךְ דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי:
18 ”קוּם, רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִמְצָא בְּשׁוֹמְרוֹן. הִנֵּה הוּא בְּכֶרֶם נָבוֹת, אֲשֶׁר לְשָׁם הָלַךְ כְּדֵי לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ.
19 אֱמֹר לוֹ, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?”’ וְאָז אֱמֹר לוֹ, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ”בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לִקְּקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יְלַקְּקוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ שֶׁלְּךָ”’”.
20 וְאַחְאָב אָמַר אֶל אֵלִיָּהוּ: ”מָצָאתָ אוֹתִי, אוֹיְבִי!” וְהוּא הֵשִׁיב: ”מָצָאתִי. ’הוֹאִיל וְאַתָּה נָחוּשׁ בְּדַעְתְּךָ* לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,
21 הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ אָסוֹן, וַאֲבַעֵר אַחֲרֶיךָ וְאַכְרִית מֵאַחְאָב כָּל זָכָר,* לְרַבּוֹת חֲסַר הָאוֹנִים וְהַחַלָּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
22 וְאֶעֱשֶׂה אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶּן אֲחִיָּה, כִּי עוֹרַרְתָּ אֶת כַּעֲסִי וְגָרַמְתָּ לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא’.
23 וְגַם עַל אִיזֶבֶל אָמַר יְהֹוָה: ’הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֶלְקַת יִזְרְעֶאל.
24 אֶת כָּל מִי שֶׁשַּׁיָּךְ לְאַחְאָב אֲשֶׁר יָמוּת בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים; וְאֶת כָּל מִי שֶׁיָּמוּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם.
25 וְאָכֵן לֹא הָיָה אִישׁ כְּאַחְאָב אֲשֶׁר הָיָה כֹּה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ* לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, בַּהֲסָתַת אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ.
26 הוּא נָהַג בְּצוּרָה מְתֹעֶבֶת עַד מְאוֹד בְּלֶכְתּוֹ אַחַר הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים,* כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמוֹרִים אֲשֶׁר גֵּרֵשׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’”.
27 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אַחְאָב אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ, קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְשָׂם שַׂק עַל גּוּפוֹ; הוּא צָם וְהוֹסִיף לִשְׁכַּב לָבוּשׁ שַׂק וּלְהִתְהַלֵּךְ בְּעֶצֶב.
28 אָז הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי:
29 ”הַאִם רָאִיתָ כֵּיצַד נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנַי? הוֹאִיל וְנִכְנַע מִפָּנַי, לֹא אָבִיא אֶת הָאָסוֹן בְּיָמָיו. בִּימֵי בְּנוֹ אָבִיא אֶת הָאָסוֹן עַל בֵּיתוֹ”.
