מלכים א׳ 22:1-53
כב בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לֹא הָיְתָה מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
2 בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית יָרַד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
3 וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמַר לַעֲבָדָיו: ”הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁרָמוֹת גִּלְעָד שַׁיֶּכֶת לָנוּ? וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְהַסְּסִים לָקַחַת אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם”.
4 אָז אָמַר אֶל יְהוֹשָׁפָט: ”הַאִם תֵּלֵךְ אִתִּי לְהִלָּחֵם בְּרָמוֹת גִּלְעָד?” הֵשִׁיב יְהוֹשָׁפָט לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: ”כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ. עַמִּי כְּעַמְּךָ וְסוּסַי כְּסוּסֶיךָ”.
5 אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”בַּקֵּשׁ נָא תְּחִלָּה אֶת דְּבַר יְהֹוָה”.
6 לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קִבֵּץ אֶת הַנְּבִיאִים, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וְאָמַר לָהֶם: ”הַאִם עָלַי לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּךְ?” וְהֵם אָמְרוּ: ”עֲלֵה, וִיהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”.
7 אָמַר יְהוֹשָׁפָט: ”הַאֵין פֹּה נְבִיא יְהֹוָה? הָבָה נִשְׁאַל גַּם דַּרְכּוֹ”.
8 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לִיהוֹשָׁפָט: ”יֵשׁ עוֹד אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר נוּכַל לִשְׁאֹל דַּרְכּוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה; אַךְ אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, כִּי הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים, אֶלָּא רַק דְּבָרִים רָעִים. זֶהוּ מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה”. אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר: ”אַל יְדַבֵּר כָּךְ הַמֶּלֶךְ”.
9 קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר וְאָמַר: ”הָבֵא מַהֵר אֶת מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה”.
10 וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ עַל כִּסְּאוֹ, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי מַלְכוּת, בַּגֹּרֶן אֲשֶׁר בְּפֶתַח שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן, וְכָל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ לִפְנֵיהֶם.
11 אָז עָשָׂה לְעַצְמוֹ צִדְקִיָּה בֶּן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַּרְזֶל וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’בְּאֵלֶּה תְּנַגֵּחַ* אֶת הָאֲרַמִּים עַד אֲשֶׁר תַּשְׁמִידֵם’”.
12 וְכָךְ הִתְנַבְּאוּ כָּל שְׁאַר הַנְּבִיאִים. הֵם אָמְרוּ: ”עֲלֵה אֶל רָמוֹת גִּלְעָד וְתַצְלִיחַ; יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”.
13 וְהַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ אָמַר לוֹ: ”הִנֵּה הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים פֶּה אֶחָד דְּבָרִים טוֹבִים בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ. יִהְיֶה נָא דְּבָרְךָ כְּדִבְרֵיהֶם, וֶאֱמֹר דְּבָרִים טוֹבִים”.
14 אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר: ”חַי יְהֹוָה,* כִּי מָה שֶׁיֹּאמַר אֵלַי יְהֹוָה, אֶת זֹאת אֹמַר”.
15 אָז בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מִיכָיְהוּ, הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּךְ?” וְהוּא מִיָּד הֵשִׁיב: ”עֲלֵה וְהַצְלַח; יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”.
16 אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: ”כַּמָּה פְּעָמִים עָלַי לְהַשְׁבִּיעֲךָ לֹא לוֹמַר לִי דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת בְּשֵׁם יְהֹוָה?”
17 לָכֵן הוּא אָמַר: ”הִנְנִי רוֹאֶה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים, כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. יְהֹוָה אָמַר: ’אֵין אָדוֹן לְאֵלֶּה. יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם’”.
18 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: ”הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, ’הוּא לֹא יְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים, אֶלָּא רַק דְּבָרִים רָעִים’?”
19 וּמִיכָיְהוּ אָמַר: ”לָכֵן שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה: רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמֵד לְיָדוֹ, מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.
20 וִיהֹוָה אָמַר, ’מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב* כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד?’ וְזֶה אָמַר דָּבָר אֶחָד, וְזֶה אָמַר דָּבָר אַחֵר.
21 אָז נִגַּשׁ רוּחַ* וְעָמַד לִפְנֵי יְהֹוָה וְאָמַר, ’אֲנִי אֲפַתֶּה אוֹתוֹ’. שָׁאַל אוֹתוֹ יְהֹוָה, ’כֵּיצַד?’
22 וְהוּא הֵשִׁיב, ’אֵצֵא וְאֶהְיֶה לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו’. וְהוּא אָמַר, ’תְּפַתֶּה אוֹתוֹ וְגַם תַּצְלִיחַ. צֵא וַעֲשֵׂה כֵּן’.
23 וְכָעֵת שָׂם יְהֹוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ הָאֵלֶּה, אַךְ יְהֹוָה הִצְהִיר כִּי אָסוֹן יָבוֹא עָלֶיךָ”.
24 וְצִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה נִגַּשׁ וְהִכָּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי וְאָמַר: ”בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ עָבְרָה מִמֶּנִּי רוּחַ יְהֹוָה כְּדֵי לְדַבֵּר אִתְּךָ?”
25 הֵשִׁיב מִיכָיְהוּ: ”אַתָּה תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר”.
26 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”קַח אֶת מִיכָיְהוּ וּמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי אָמוֹן שַׂר הָעִיר וְלִידֵי יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ.
27 אֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ: ”שִׂימוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בְּבֵית הַכֶּלֶא וְהַקְצִיבוּ לוֹ מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם עַד אֲשֶׁר אֶחְזֹר בְּשָׁלוֹם”’”.
28 אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר: ”אִם אָכֵן תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִּבֵּר עִמִּי יְהֹוָה”. וְהוּא הוֹסִיף: ”שִׁמְעוּ, עַמִּים, כֻּלְּכֶם”.
29 וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלוּ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד.
30 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט: ”אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ וְאֶכָּנֵס אֶל הַקְּרָב, אַךְ אַתָּה לְבַשׁ אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתְךָ”. לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הִתְחַפֵּשׂ וְנִכְנַס אֶל הַקְּרָב.
31 וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה עַל שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁלּוֹ: ”אַל תִּלָּחֲמוּ בְּאִישׁ, קָטָן אוֹ גָּדוֹל, אֶלָּא אַךְ וְרַק בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”.
32 וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת אֶת יְהוֹשָׁפָט, אָמְרוּ לְעַצְמָם: ”לְלֹא סָפֵק מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא”. לָכֵן הֵם פָּנוּ לְהִלָּחֵם בּוֹ; וִיהוֹשָׁפָט הֵחֵל לִזְעֹק לְעֶזְרָה.
33 כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, חָדְלוּ מִיָּד לִרְדֹּף אַחֲרָיו.
34 אַךְ אִישׁ אֶחָד יָרָה בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ* וּפָגַע בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין חִבּוּרֵי שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁלּוֹ. עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ אָמַר לְרַכָּבוֹ: ”פְּנֵה לְאָחוֹר וְהוֹצֵא אוֹתִי מִן הַקְּרָב,* כִּי נִפְצַעְתִּי קָשׁוֹת”.
35 הַמִּלְחָמָה נִטְּשָׁה לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהַעֲמִיד אֶת הַמֶּלֶךְ בַּמֶּרְכָּבָה, מוּל הָאֲרַמִּים. דַּם הַפֶּצַע נִגַּר אֶל פְּנִים מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה, וְהוּא מֵת בָּעֶרֶב.
36 בְּעֵרֶךְ בַּשְּׁקִיעָה עָבְרָה הַקְּרִיאָה בַּמַּחֲנֶה: ”אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ!”
37 וְהַמֶּלֶךְ מֵת וְהוּבָא אֶל שׁוֹמְרוֹן, וְקָבְרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשׁוֹמְרוֹן.
38 כַּאֲשֶׁר שָׁטְפוּ אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה לְיַד בְּרֵכַת שׁוֹמְרוֹן, לִקְּקוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ, וְהַזּוֹנוֹת רָחֲצוּ שָׁם,* לְפִי הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה.
39 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת אַחְאָב, כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית* הַשֶּׁנְהָב אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?
40 וְאַחְאָב שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו; וּבְנוֹ אֲחַזְיָהוּ מָלַךְ תַּחְתָּיו.
41 יְהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
42 בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה יְהוֹשָׁפָט כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם. שֵׁם אִמּוֹ הָיָה עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי.
43 הוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת בְּכָל דַּרְכּוֹ שֶׁל אָסָא אָבִיו. הוּא לֹא סָר מִמֶּנָּה, וְעָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה. אַךְ הַבָּמוֹת לֹא הוּסְרוּ, וְהָעָם עֲדַיִן זָבְחוּ וְהִקְטִירוּ בַּבָּמוֹת.
44 יְהוֹשָׁפָט שָׁמַר עַל יַחֲסֵי שָׁלוֹם עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
45 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יְהוֹשָׁפָט, מַעֲשֵׂי גְּבוּרָתוֹ וּלְחִימָתוֹ, הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?
46 הוּא גַּם בִּעֵר מִן הָאָרֶץ אֶת יֶתֶר הַקְּדֵשִׁים* אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בִּימֵי אָסָא אָבִיו.
47 בְּאוֹתָהּ עֵת לֹא הָיָה מֶלֶךְ בֶּאֱדוֹם; הָיָה שָׁם נִצָּב אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ כְּמֶלֶךְ.
48 וִיהוֹשָׁפָט גַּם עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ* כְּדֵי לְהַפְלִיג אֶל אוֹפִיר וּלְהַשִּׂיג זָהָב, אַךְ הֵן לֹא הִפְלִיגוּ מִפְּנֵי שֶׁהָאֳנִיּוֹת נֶהֶרְסוּ בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר.
49 בְּאוֹתָהּ עֵת אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶּן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט: ”יַפְלִיגוּ נָא עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת”, אַךְ יְהוֹשָׁפָט לֹא הִסְכִּים.
50 וִיהוֹשָׁפָט שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו; וִיהוֹרָם בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.
51 אֲחַזְיָהוּ בֶּן אַחְאָב נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן בַּשָּׁנָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְהוּא מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם.
52 וְהוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, אֲשֶׁר גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.
53 הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ וְהוֹסִיף לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.
הערות שוליים
^ או ”תדחק”.
^ בקרב בני ישראל, שבועה בחייו של יהוה (או של מישהו אחר) הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.
^ או ”ישטה באחאב”.
^ או ”מלאך”.
^ או ”באקראי”.
^ נה״מ, ”מן המחנה”.
^ או אולי ”במקום שבו רחצו הזונות, ליקקו הכלבים את דמו”.
^ או ”ארמון”.
^ זכרים שהוקדשו לזנות בבתי פולחן.
