מלכים א׳ 3:1-28
ג וּשְׁלֹמֹה כָּרַת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הוּא הִתְחַתֵּן עִם* בַּת פַּרְעֹה וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶל עִיר דָּוִד עַד אֲשֶׁר סִיֵּם לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ, וְאֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת הַחוֹמָה סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם.
2 אַךְ הָעָם עֲדַיִן זָבְחוּ בַּבָּמוֹת, כִּי עַד אוֹתָהּ עֵת לֹא נִבְנָה בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה.
3 וּשְׁלֹמֹה הִמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב אֶת יְהֹוָה בְּכָךְ שֶׁהָלַךְ בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו, אַךְ הוּא זָבַח וְהִקְטִיר בַּבָּמוֹת.
4 וְהַמֶּלֶךְ הָלַךְ אֶל גִּבְעוֹן לִזְבֹּחַ שָׁם, כִּי זוֹ הָיְתָה הַבָּמָה הָרָאשִׁית.* שְׁלֹמֹה הֶעֱלָה אֶלֶף עוֹלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא.
5 בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם בַּלַּיְלָה, וֶאֱלֹהִים אָמַר: ”בַּקֵּשׁ אֶת מָה שֶׁתִּרְצֶה שֶׁאֶתֵּן לְךָ”.
6 אָמַר שְׁלֹמֹה: ”אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בְּנֶאֱמָנוּת וּבִצְדָקָה וּבְיֹשֶׁר לֵבָב. וְהוֹסַפְתָּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּתִתְּךָ לוֹ בֵּן לָשֶׁבֶת עַל כִּסְּאוֹ.
7 וְכָעֵת, יְהֹוָה אֱלֹהַי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי, אַף כִּי נַעַר קָטָן אֲנִי וַחֲסַר נִסָּיוֹן.*
8 עַבְדְּךָ נִמְצָא בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, עַם כֹּה רַב אֲשֶׁר לֹא נִתָּן לִמְנוֹתוֹ אוֹ לְסָפְרוֹ.
9 לָכֵן תֵּן לְעַבְדְּךָ לֵב צַיְתָן כְּדֵי לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ, לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, כִּי מִי יָכוֹל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הָרַב* הַזֶּה?”
10 וְהַדָּבָר הָיָה טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה שֶׁשְּׁלֹמֹה בִּקֵּשׁ זֹאת.
11 אָמַר לוֹ אֱלֹהִים: ”הוֹאִיל וּבִקַּשְׁתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא בִּקַּשְׁתָּ לְךָ חַיִּים אֲרֻכִּים* אוֹ עֹשֶׁר אוֹ אֶת מוֹת* אוֹיְבֶיךָ, אֶלָּא בִּקַּשְׁתָּ הֲבָנָה לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט,
12 אֶעֱשֶׂה אֶת מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ. אֶתֵּן לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן, וְכָךְ כְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ כָּמוֹךָ לְפָנֶיךָ, לֹא יָקוּם עוֹד אִישׁ כָּמוֹךָ אַחֲרֶיךָ.
13 וְגַם אֶת מָה שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתָּ אֶתֵּן לְךָ, גַּם עֹשֶׁר וְגַם כָּבוֹד, כָּךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֶלֶךְ אַחֵר כָּמוֹךָ בִּימֵי חַיֶּיךָ.*
14 וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי בְּשָׁמְרְךָ אֶת חֻקַּי וְאֶת מִצְווֹתַי, כְּפִי שֶׁהָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ, גַּם אַאֲרִיךְ אֶת יָמֶיךָ”.*
15 כַּאֲשֶׁר הֵקִיץ שְׁלֹמֹה, הֵבִין שֶׁהָיָה זֶה חֲלוֹם. אָז הָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם וְעָמַד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת וְהִקְרִיב שְׁלָמִים וְעָרַךְ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו.
16 בְּאוֹתָהּ עֵת נִכְנְסוּ שְׁתֵּי נָשִׁים זוֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְעָמְדוּ לְפָנָיו.
17 אָמְרָה הָאִשָּׁה הָאַחַת: ”אָנָּא, אֲדוֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת גָּרוֹת בְּבַיִת אֶחָד, וַאֲנִי יָלַדְתִּי כַּאֲשֶׁר הָיְתָה הִיא אִתִּי בַּבַּיִת.
18 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְאַחַר שֶׁיָּלַדְתִּי, יָלְדָה גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת. הָיִינוּ יַחַד, רַק שְׁתֵּינוּ; לֹא הָיָה אַף אֶחָד אַחֵר אִתָּנוּ בַּבַּיִת.
19 בַּלַּיְלָה מֵת בְּנָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזֹּאת, כִּי שָׁכְבָה עָלָיו.
20 אָז קָמָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְלָקְחָה אֶת בְּנִי מִצִּדִּי בְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁנָה אֲמָתְךָ, וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּחֵיקָהּ, וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִנִּיחָה בְּחֵיקִי.
21 כַּאֲשֶׁר קַמְתִּי בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי, רָאִיתִי שֶׁהוּא מֵת. וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ הֵיטֵב בַּבֹּקֶר וְרָאִיתִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בְּנִי אֲשֶׁר יָלַדְתִּי”.
22 אַךְ הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת אָמְרָה: ”לֹא, בְּנִי הוּא הַחַי, וּבְנֵךְ הוּא הַמֵּת!” אַךְ הָרִאשׁוֹנָה אָמְרָה: ”לֹא, בְּנֵךְ הוּא הַמֵּת, וּבְנִי הוּא הַחַי”. וְכָךְ הִתְוַכְּחוּ הֵן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
23 לְבַסּוֹף אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”זֹאת אוֹמֶרֶת, ’זֶה בְּנִי, הַחַי, וּבְנֵךְ הוּא הַמֵּת!’ וְזֹאת אוֹמֶרֶת, ’לֹא, בְּנֵךְ הוּא הַמֵּת, וּבְנִי הוּא הַחַי!’”
24 אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”הָבִיאוּ לִי חֶרֶב”, וְאָז הֵבִיאוּ חֶרֶב לַמֶּלֶךְ.
25 אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”חִתְכוּ אֶת הַיֶּלֶד לִשְׁנַיִם, וּתְנוּ חֵצִי לָאַחַת וְחֵצִי לָאַחֶרֶת”.
26 מִיָּד הִתְחַנְּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הָיָה הַחַי, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ. הִיא אָמְרָה: ”אָנָּא, אֲדוֹנִי! תְּנוּ לָהּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי! בְּשׁוּם אֹפֶן אַל תָּמִיתוּ אוֹתוֹ!” אַךְ הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת אָמְרָה: ”הוּא לֹא יִהְיֶה לֹא שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁלָּךְ! שֶׁיַּחְתְּכוּ אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם!”
27 אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”תְּנוּ לָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַיֶּלֶד הַחַי! בְּשׁוּם אֹפֶן אַל תָּמִיתוּ אוֹתוֹ, כִּי הִיא אִמּוֹ”.
28 וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ עַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְיָרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ שֶׁחָכְמַת אֱלֹהִים הָיְתָה בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.*
