מלכים ב׳ 1:1-18
-
אליהו מנבא את מות אחזיה (1–18)
א אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב, מָרְדָה מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל.
2 בְּאוֹתָהּ עֵת נָפַל אֲחַזְיָה בְּעַד הַסְּבָכָה שֶׁבְּחַדְרוֹ אֲשֶׁר בַּגַּג בְּשׁוֹמְרוֹן, וְנִפְצַע. לָכֵן הוּא שָׁלַח שְׁלִיחִים וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ, שַׁאֲלוּ אֶת בַּעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶתְאוֹשֵׁשׁ מִפְּצִיעָה זוֹ”.
3 אַךְ מַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לְאֵלִיָּה* הַתִּשְׁבִּי: ”קוּם, עֲלֵה לִקְרַאת שְׁלִיחֵי מֶלֶךְ שׁוֹמְרוֹן וֶאֱמֹר לָהֶם, ’הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה הוֹלֵךְ לִשְׁאֹל אֶת פִּי בַּעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?
4 עַל כֵּן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”לֹא תֵּרֵד מִן הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ, כִּי מוֹת תָּמוּת”’”. וְאֵלִיָּה הָלַךְ.
5 כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ אֵלָיו הַשְּׁלִיחִים, מִיָּד אָמַר לָהֶם: ”מַדּוּעַ שַׁבְתֶּם?”
6 הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”אִישׁ אֶחָד עָלָה לִקְרָאתֵנוּ וְאָמַר לָנוּ, ’לְכוּ, שׁוּבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם וְאִמְרוּ לוֹ, ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שׁוֹלֵחַ לִשְׁאֹל אֶת פִּי בַּעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן? עַל כֵּן לֹא תֵּרֵד מִן הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ, כִּי מוֹת תָּמוּת’”’”.
7 אָז שָׁאַל אוֹתָם: ”אֵיךְ נִרְאָה הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם וְאָמַר לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?”
8 אָמְרוּ לוֹ: ”הָאִישׁ בַּעַל אַדֶּרֶת שֵׂעָר, וּבְמָתְנָיו חֲגוֹרַת עוֹר”. וְהוּא מִיָּד אָמַר: ”אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא”.
9 וְהַמֶּלֶךְ שָׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים עִם חֲמִשִּׁים אֲנָשָׁיו. כַּאֲשֶׁר עָלָה אֵלָיו, יָשַׁב הוּא עַל רֹאשׁ הָהָר. אָמַר לוֹ: ”אִישׁ הָאֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר, ’רֵד’”.
10 אַךְ אֵלִיָּהוּ הֵשִׁיב לְשַׂר הַחֲמִשִּׁים וְאָמַר: ”אִם אִישׁ אֱלֹהִים אֲנִי, תֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אוֹתְךָ וְאֶת חֲמִשִּׁים אֲנָשֶׁיךָ”. וְאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אוֹתוֹ וְאֶת חֲמִשִּׁים אֲנָשָׁיו.
11 וְהַמֶּלֶךְ שׁוּב שָׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים אַחֵר עִם חֲמִשִּׁים אֲנָשָׁיו. הוּא הָלַךְ וְאָמַר לוֹ: ”אִישׁ הָאֱלֹהִים, כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ, ’רֵד מַהֵר’”.
12 אַךְ אֵלִיָּה הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: ”אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲנִי, תֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אוֹתְךָ וְאֶת חֲמִשִּׁים אֲנָשֶׁיךָ”. וְאֵשׁ אֱלֹהִים יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אוֹתוֹ וְאֶת חֲמִשִּׁים אֲנָשָׁיו.
13 וְהַמֶּלֶךְ שׁוּב שָׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִישִׁי עִם חֲמִשִּׁים אֲנָשָׁיו. אַךְ שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי עָלָה וְכָרַע עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי אֵלִיָּהוּ וְהֵחֵל לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו וְלוֹמַר לוֹ: ”אִישׁ הָאֱלֹהִים, יִהְיוּ נָא חַיַּי וְחַיֵּי* חֲמִשִּׁים עֲבָדֶיךָ הָאֵלֶּה יְקָרִים בְּעֵינֶיךָ.
14 כְּבָר יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הַקּוֹדְמִים וְאֶת חֲמִשִּׁים אַנְשֵׁיהֶם, אַךְ כָּעֵת יִהְיוּ חַיַּי יְקָרִים* בְּעֵינֶיךָ”.
15 אָמַר מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אֵלִיָּהוּ: ”רֵד אִתּוֹ. אַל תִּירָא מִפָּנָיו”. לָכֵן הוּא קָם וְיָרַד אִתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ.
16 אָמַר אֵלִיָּהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’שָׁלַחְתָּ שְׁלִיחִים לִשְׁאֹל אֶת פִּי בַּעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן. הַאִם עָשִׂיתָ זֹאת מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל? מַדּוּעַ לֹא בִּקַּשְׁתָּ אֶת דְּבָרוֹ? עַל כֵּן לֹא תֵּרֵד מִן הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ, כִּי מוֹת תָּמוּת’”.
17 לְפִיכָךְ הוּא מֵת, לְפִי דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר אָמַר אֵלִיָּהוּ; וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵּן, מָלַךְ יְהוֹרָם* תַּחְתָּיו, בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה.
18 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת אֲחַזְיָהוּ, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה, הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?
