מלכים ב׳‏ 12‏:1‏-21

  • יואש,‏ מלך יהודה ‏(‏1–3‏)‏

  • יואש מתקן את המקדש ‏(‏4–16‏)‏

  • פלישת ארם ‏(‏17,‏ 18‏)‏

  • יואש נהרג ‏(‏19–21‏)‏

יב  בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְיֵהוּא נַעֲשָׂה יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ,‏ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה צִבְיָה מִבְּאֵר שֶׁבַע.‏  יְהוֹאָשׁ עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הִדְרִיךְ אוֹתוֹ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.‏  אַךְ הַבָּמוֹת לֹא הוּסְרוּ,‏ וְהָעָם עֲדַיִן זָבְחוּ וְהִקְטִירוּ בַּבָּמוֹת.‏  יְהוֹאָשׁ אָמַר לַכֹּהֲנִים:‏ ”‏קְחוּ אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר מוּבָא לְבֵית יְהֹוָה כִּתְרוּמוֹת קֹדֶשׁ,‏ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִקְבַּע לְכָל אֶחָד,‏ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתָּן כַּשֹּׁוִי הַמֻּעֲרָךְ שֶׁל אָדָם* וְכָל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר עוֹלֶה עַל לֵב אִישׁ לְהָבִיא אֶל בֵּית יְהֹוָה.‏  הַכֹּהֲנִים יִקְּחוּ בְּעַצְמָם אֶת הַכֶּסֶף מִתּוֹרְמֵיהֶם* וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לְתִקּוּן הַבַּיִת,‏ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִמָּצֵא נֶזֶק”‏.‏*  בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ טֶרֶם תִּקְּנוּ הַכֹּהֲנִים אֶת נֶזֶק הַבַּיִת.‏  לָכֵן קָרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים הָאֲחֵרִים וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְתַקְּנִים אֶת נֶזֶק הַבַּיִת?‏ עַל כֵּן אַל תִּקְּחוּ עוֹד כֶּסֶף מִתּוֹרְמֵיכֶם אֶלָּא אִם כֵּן יְשַׁמֵּשׁ לְתִקּוּן הַבַּיִת”‏.‏  וְהַכֹּהֲנִים הִסְכִּימוּ לֹא לָקַחַת עוֹד כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם וְלֹא לִהְיוֹת אַחְרָאִים לְתִקּוּן הַבַּיִת.‏  וִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לָקַח תֵּבָה וְנִקֵּב חֹר בַּמִּכְסֶה שֶׁלָּהּ וְהִצִּיב אוֹתָהּ לְיַד הַמִּזְבֵּחַ,‏ מִיָּמִין לַנִּכְנָסִים לְבֵית יְהֹוָה.‏ שָׁם הַכֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים כְּשׁוֹמְרֵי הַסַּף שָׂמוּ אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא אֶל בֵּית יְהֹוָה.‏ 10  בְּכָל עֵת שֶׁרָאוּ שֶׁהָיָה כֶּסֶף רַב בַּתֵּבָה,‏ בָּאוּ סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאָסְפוּ* וְסָפְרוּ אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הוּבָא אֶל בֵּית יְהֹוָה.‏ 11  הֵם נָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַסָּפוּר לַמֻּפְקָדִים עַל הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בְּבֵית יְהֹוָה,‏ וְהַלָּלוּ שִׁלְּמוּ אוֹתוֹ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבַּנָּאִים הָעוֹבְדִים בְּבֵית יְהֹוָה,‏ 12  וְלַבּוֹנִים בָּאֶבֶן וּלְחוֹצְבֵי הָאֶבֶן.‏ הֵם גַּם קָנוּ עֵצִים וַאֲבָנִים חֲצוּבוֹת לְתִקּוּן הַנֶּזֶק בְּבֵית יְהֹוָה וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּכֶּסֶף לְכָל שְׁאַר הַהוֹצָאוֹת הַנְּחוּצוֹת לְתִקּוּן הַבַּיִת.‏ 13  אַךְ הַכֶּסֶף הַמּוּבָא אֶל בֵּית יְהֹוָה לֹא שִׁמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת אַגְּנוֹת כֶּסֶף,‏ מְזַמְּרוֹת,‏* קְעָרוֹת,‏ חֲצוֹצְרוֹת אוֹ כָּל כְּלִי זָהָב אוֹ כֶּסֶף עֲבוּר בֵּית יְהֹוָה.‏ 14  הֵם נָתְנוּ אוֹתוֹ רַק לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה,‏ וְהֵם תִּקְּנוּ בּוֹ אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏ 15  הֵם לֹא בִּקְּשׁוּ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם מָסְרוּ אֶת הַכֶּסֶף כְּדֵי לָתֵת לַפּוֹעֲלִים,‏ כִּי הֵם הָיוּ מְהֵימָנִים.‏ 16  אַךְ הַכֶּסֶף עֲבוּר קָרְבְּנוֹת הָאָשָׁם וְהַכֶּסֶף עֲבוּר קָרְבְּנוֹת הַחַטָּאת לֹא הוּבָא לְבֵית יְהֹוָה;‏ הוּא הָיָה שַׁיָּךְ לַכֹּהֲנִים.‏ 17  אָז עָלָה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לְהִלָּחֵם בְּגַת וְלָכַד אוֹתָהּ,‏ וּלְאַחַר מִכֵּן הֶחְלִיט לִתְקֹף אֶת* יְרוּשָׁלַיִם.‏ 18  בִּתְגוּבָה לָקַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר קִדְּשׁוּ אֲבוֹתָיו יְהוֹשָׁפָט,‏ יְהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה,‏ וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֶת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וּבֵית* הַמֶּלֶךְ,‏ וְשָׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם,‏ וְהוּא סָר מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם.‏ 19  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יוֹאָשׁ,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?‏ 20  אַךְ עֲבָדָיו חָבְרוּ יַחַד וְקָשְׁרוּ נֶגְדּוֹ קֶשֶׁר וְהָרְגוּ אֶת יוֹאָשׁ בְּבֵית הַמִּלּוֹא,‏* בַּדֶּרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת לְסִלָּא.‏ 21  עֲבָדָיו יוֹזָכָר בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר הָיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הִכּוּהוּ וְהֵמִיתוּ אוֹתוֹ.‏ הוּא נִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד,‏ וּבְנוֹ אֲמַצְיָה מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏ממכריהם”‏.‏
או ”‏סדק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויצורו”‏,‏ כלומר שמו בצרורות.‏
ביחיד,‏ ”‏מְזַמְּרָה”‏;‏ כלי לגזירת הפתיל לשם כיבוי הלהבה.‏
נה״מ,‏ ”‏וישם חזאל פניו לעלות על”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
או ”‏בבית מילוא”‏.‏