מלכים ב׳‏ 13‏:1‏-25

  • יהואחז,‏ מלך ישראל ‏(‏1–9‏)‏

  • יהואש,‏ מלך ישראל ‏(‏10–13‏)‏

  • אלישע בוחן את קנאותו של יהואש ‏(‏14–19‏)‏

  • מות אלישע;‏ אדם קם לתחייה בעקבות מגע עם עצמותיו ‏(‏20,‏ 21‏)‏

  • התגשמות נבואתו האחרונה של אלישע ‏(‏22–25‏)‏

יג  בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ לְיוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה נַעֲשָׂה יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן,‏ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ.‏  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ וְדָבַק בַּחֵטְא אֲשֶׁר גָּרַם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏ הוּא לֹא סָר מִמֶּנּוּ.‏  לָכֵן כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה בָּעַר נֶגֶד יִשְׂרָאֵל וְהוּא נָתַן אוֹתָם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן־הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.‏  בַּחֲלוֹף זְמַן מָה הִתְחַנֵּן יְהוֹאָחָז אֶל יְהֹוָה,‏* וִיהֹוָה שָׁמַע לוֹ,‏ כִּי רָאָה כֵּיצַד דִּכֵּא מֶלֶךְ אֲרָם אֶת יִשְׂרָאֵל.‏  לָכֵן יְהֹוָה נָתַן לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אוֹתָם מֵאֲחִיזַת אֲרָם,‏ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.‏*  ‏(‏אוּלָם הֵם לֹא סָרוּ מֵחֶטְאוֹ שֶׁל בֵּית יָרָבְעָם,‏ הַחֵטְא אֲשֶׁר הוּא גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏ הֵם הִמְשִׁיכוּ בַּחֵטְא הַזֶּה,‏* וְהָאֲשֵׁרָה* הוֹסִיפָה לַעֲמֹד בְּשׁוֹמְרוֹן.‏)‏  יְהוֹאָחָז נוֹתַר עִם צָבָא וּבוֹ חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים,‏ עֶשֶׂר מֶרְכָּבוֹת וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיָּלִים רַגְלִיִּים בִּלְבַד,‏ כִּי מֶלֶךְ אֲרָם הִשְׁמִיד אוֹתָם וְרָמַס אוֹתָם כְּעָפָר בְּעֵת הַדַּיִשׁ.‏  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יְהוֹאָחָז,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?‏  וִיהוֹאָחָז שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּשׁוֹמְרוֹן;‏ וּבְנוֹ יוֹאָשׁ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 10  בַּשָּׁנָה הַשְּׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ נַעֲשָׂה יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן,‏ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ.‏ 11  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא סָר מִכָּל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר גָּרַם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא.‏ הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְהַלֵּךְ בַּחֲטָאִים הָאֵלֶּה.‏ 12  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יוֹאָשׁ,‏ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ וּמִלְחַמְתּוֹ נֶגֶד אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל?‏ 13  וְיוֹאָשׁ שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו,‏ וְיָרָבְעָם* יָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ.‏ וְיוֹאָשׁ נִקְבַּר בְּשׁוֹמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 14  כַּאֲשֶׁר חָלָה אֱלִישָׁע בַּמַּחֲלָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה מֵת לְבַסּוֹף,‏ יָרַד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבָכָה עָלָיו בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏אָבִי,‏ אָבִי!‏ מֶרְכֶּבֶת יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!‏”‏ 15  אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע:‏ ”‏קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים”‏.‏ וְהוּא לָקַח קֶשֶׁת וְחִצִּים.‏ 16  אָז אָמַר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏שִׂים יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת”‏.‏ וְהוּא שָׂם אֶת יָדוֹ עָלֶיהָ,‏ וֶאֱלִישָׁע הִנִּיחַ אֶת יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ.‏ 17  אָמַר לוֹ:‏ ”‏פְּתַח אֶת הַחַלּוֹן לְכִוּוּן מִזְרָח”‏.‏ וְהוּא פָּתַח אוֹתוֹ.‏ אָמַר אֱלִישָׁע:‏ ”‏יְרֵה!‏”‏ וְהוּא יָרָה.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏חֵץ נִצָּחוֹן* לִיהֹוָה,‏ חֵץ נִצָּחוֹן* עַל אֲרָם!‏ אַתָּה תַּכֶּה* אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד אֲשֶׁר תְּכַלֶּה אוֹתָהּ”‏.‏ 18  וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר:‏ ”‏קַח אֶת הַחִצִּים”‏,‏ וְהוּא לָקַח אוֹתָם.‏ אָז אָמַר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏הַכֵּה בָּאֲדָמָה”‏.‏ וְהוּא הִכָּה בָּאֲדָמָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְחָדַל.‏ 19  זָעַם עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַכּוֹת בָּאֲדָמָה חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים!‏ אָז הָיִיתָ מַכֶּה אֶת אֲרָם עַד אֲשֶׁר הָיִיתָ מְכַלֶּה אוֹתָהּ,‏ אַךְ כָּעֵת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בִּלְבַד תַּכֶּה אֶת אֲרָם”‏.‏ 20  לְאַחַר מִכֵּן מֵת אֱלִישָׁע וְנִקְבַּר.‏ וְחַיָּלִים פּוֹשְׁטִים מִמּוֹאָב נָהֲגוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה.‏* 21  כַּאֲשֶׁר כַּמָּה אֲנָשִׁים קָבְרוּ אִישׁ אֶחָד,‏ רָאוּ אֶת הַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים,‏ וְלָכֵן הִשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בִּמְהִירוּת אֶל תּוֹךְ קֶבֶר אֱלִישָׁע וּבָרְחוּ מִשָּׁם.‏ בְּעֵת שֶׁנָּגַע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע,‏ שָׁב לַחַיִּים וְקָם עַל רַגְלָיו.‏ 22  וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם דִּכֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי יְהוֹאָחָז.‏ 23  אוּלָם יְהֹוָה נָהַג עִמָּם בְּטוּב לֵב וְרַחֲמִים וְדָאַג לָהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ עִם אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיַעֲקֹב.‏ הוּא לֹא רָצָה לְהַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עַתָּה.‏ 24  כַּאֲשֶׁר מֵת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם,‏ מָלַךְ בֶּן־הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו.‏ 25  וִיהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז הֵשִׁיב מִבֶּן־הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח מִיְּהוֹאָחָז אָבִיו בְּמִלְחָמָה.‏ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הִכָּה* אוֹתוֹ יוֹאָשׁ וְהֵשִׁיב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ויחל [‏ריכך]‏ יהואחז את פני יהוה”‏.‏
כלומר,‏ בשלום וביטחון.‏
נה״מ,‏ ”‏בה הלך”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
כלומר,‏ ירבעם השני.‏
או ”‏ישועה”‏.‏
או ”‏ישועה”‏.‏
או ”‏תביס”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בא שנה”‏,‏ כלומר בכניסת השנה,‏ ככל הנראה באביב.‏
או ”‏הביס”‏.‏