מלכים ב׳ 16:1-20
טז בַּשָּׁנָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, אָחָז בֶּן יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה נַעֲשָׂה מֶלֶךְ.
2 בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה אָחָז כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם. הוּא לֹא עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו,
3 אֶלָּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַף הֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ, כְּתוֹעֲבוֹת הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר גֵּרֵשׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
4 וְהוּא הוֹסִיף לִזְבֹּחַ וּלְהַקְטִיר בַּבָּמוֹת, בַּגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
5 אָז עָלוּ רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם. הֵם צָרוּ עַל אָחָז אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ לִלְכֹּד אֶת הָעִיר.
6 בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לֶאֱדוֹם, וְאַחֲרֵי כֵן גֵּרֵשׁ מֵאֵילַת אֶת הַיְּהוּדִים.* וְהָאֱדוֹמִים נִכְנְסוּ לְאֵילַת וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
7 לְפִיכָךְ אָחָז שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאָמַר לוֹ: ”עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אֲנִי. עֲלֵה וְהוֹשַׁע אוֹתִי מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם וּמִיַּד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹקְפִים אוֹתִי”.
8 וְאָחָז לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בְּבֵית יְהֹוָה וּבְאוֹצְרוֹת בֵּית* הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
9 מֶלֶךְ אַשּׁוּר נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתוֹ וְעָלָה אֶל דַּמֶּשֶׂק וְלָכַד אוֹתָהּ וְהִגְלָה אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ לְקִיר, וְאֶת רְצִין הֵמִית.
10 וְהַמֶּלֶךְ אָחָז הָלַךְ לִפְגֹּשׁ אֶת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּדַמֶּשֶׂק. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמֶּשֶׂק, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּהוּ הַכֹּהֵן תָּכְנִית שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ, וּבָהּ תַּבְנִיתוֹ וּמִבְנֵהוּ.
11 אוּרִיָּהוּ הַכֹּהֵן בָּנָה אֶת הַמִּזְבֵּחַ לְפִי כָּל הַהַנְחָיוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק. אוּרִיָּהוּ הַכֹּהֵן סִיֵּם לִבְנוֹתוֹ לִפְנֵי שׁוּבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק.
12 כַּאֲשֶׁר שָׁב הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק וְרָאָה אֶת הַמִּזְבֵּחַ, נִגַּשׁ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עָלָיו זְבָחִים.
13 וְעַל מִזְבֵּחַ זֶה הִמְשִׁיךְ לְהַקְטִיר אֶת עוֹלוֹתָיו וּמִנְחוֹתָיו; הוּא גַּם נָסַךְ אֶת נְסָכָיו וְהִזָּה עָלָיו אֶת דַּם זִבְחֵי שְׁלָמָיו.
14 וְאֶת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה הֵזִיז מִמְּקוֹמוֹ מוּל הַבַּיִת, מִבֵּין מִזְבְּחוֹ שֶׁלּוֹ וּבֵית יְהֹוָה, וְהִצִּיב אוֹתוֹ בְּצִדּוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל מִזְבְּחוֹ שֶׁלּוֹ.
15 הַמֶּלֶךְ אָחָז צִוָּה עַל אוּרִיָּהוּ הַכֹּהֵן: ”הַקְטֵר אֶת עוֹלַת הַבֹּקֶר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל, וְגַם אֶת מִנְחַת הָעֶרֶב, אֶת עוֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ, וְכֵן גַּם אֶת עוֹלוֹת כָּל הָעָם, מִנְחוֹתֵיהֶם וְנִסְכֵּיהֶם. וְהַזֵּה עָלָיו אֶת כָּל דַּם הָעוֹלוֹת וְאֶת כָּל דַּם הַזְּבָחִים הָאֲחֵרִים. וּבַאֲשֶׁר לְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, אֲנִי אַחְלִיט מָה לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ”.
16 וְאוּרִיָּהוּ הַכֹּהֵן עָשָׂה כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז.
17 נוֹסָף עַל כָּךְ, הַמֶּלֶךְ אָחָז קִצֵּץ אֶת הַלּוּחוֹת הַצְּדָדִיִּים שֶׁל הָעֲגָלוֹת וְהֵסִיר מֵעֲלֵיהֶן אֶת הַכִּיּוֹרִים, וְאֶת הַיָּם הוֹרִיד מֵעַל שׁוֹרֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הָיוּ תַּחְתָּיו וְהִצִּיב אוֹתוֹ עַל רִצְפַּת אֶבֶן.
18 וְאֶת הַמִּבְנֶה הַמְּקֹרֶה עֲבוּר הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בָּנוּ בַּבַּיִת וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנִי הֶעֱבִיר מִבֵּית יְהֹוָה; הוּא עָשָׂה כֵּן בִּגְלַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
19 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת אָחָז, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה, הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?
20 וְאָחָז שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד; וּבְנוֹ חִזְקִיָּהוּ* מָלַךְ תַּחְתָּיו.
