מלכים ב׳‏ 17‏:1‏-41

  • הושע,‏ מלך ישראל ‏(‏1–4‏)‏

  • נפילת ישראל ‏(‏5,‏ 6‏)‏

  • ישראל נלקח לגלות בשל כפירתו ‏(‏7–23‏)‏

  • נוכרים מובאים אל ערי שומרון ‏(‏24–26‏)‏

  • דתם המעורבת של תושבי שומרון ‏(‏27–41‏)‏

יז  בַּשָּׁנָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ נַעֲשָׂה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן,‏ וְהוּא מָשַׁל תֵּשַׁע שָׁנִים.‏  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.‏  שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עָלָה נֶגְדּוֹ,‏ וְהוֹשֵׁעַ הָפַךְ לְעַבְדּוֹ וְהֵחֵל לָתֵת לוֹ מִנְחָה.‏*  אַךְ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר נוֹדַע שֶׁהוֹשֵׁעַ מְעֹרָב בְּקֶשֶׁר,‏ כִּי שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה אֶת הַמִּנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְּשָׁנָה.‏ עַל כֵּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר עָצַר אוֹתוֹ וְכָבַל אוֹתוֹ בְּבֵית הַכֶּלֶא.‏  וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר פָּלַשׁ לָאָרֶץ כֻּלָּהּ וְעָלָה אֶל שׁוֹמְרוֹן וְצָר עָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים.‏  וּבַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שׁוֹמְרוֹן.‏ הוּא הִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאַשּׁוּר וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בַּחֲלַח וּבְחָבוֹר בִּנְהַר גּוֹזָן וּבְעָרֵי מָדַי.‏  כָּךְ קָרָה כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ לִיהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם,‏ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם.‏ הֵם עָבְדוּ* אֱלֹהִים אֲחֵרִים,‏  הֵם קִיְּמוּ אֶת מִנְהֲגֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר גֵּרֵשׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקִיְּמוּ אֶת הַמִּנְהָגִים אֲשֶׁר הִנְהִיגוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.‏  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָדְפוּ אַחַר הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ נְכוֹנִים בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.‏ הֵם הוֹסִיפוּ לִבְנוֹת לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם,‏ מִמִּגְדַּל שׁוֹמְרִים וְעַד עִיר מְבֻצֶּרֶת.‏* 10  וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לְהַצִּיב לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים* עַל כָּל גִּבְעָה גְּבוֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן;‏ 11  וּבְכָל הַבָּמוֹת הֵם הִקְטִירוּ כָּאֻמּוֹת אֲשֶׁר הִגְלָה יְהֹוָה מִפְּנֵיהֶם.‏ הֵם הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מְרֻשָּׁעִים כְּדֵי לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה.‏ 12  הֵם הִמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד אֱלִילִים מְתֹעָבִים* אֲשֶׁר בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם אָמַר לָהֶם יְהֹוָה:‏ ”‏לֹא תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה!‏”‏ 13  יְהֹוָה הוֹסִיף לְהַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאָיו וְכָל חוֹזֶה בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת!‏ שִׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי וְחֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עַל אֲבוֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים”‏.‏ 14  אַךְ הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ,‏ וְנוֹתְרוּ עַקְשָׁנִים כַּאֲבוֹתֵיהֶם* אֲשֶׁר לֹא גִּלּוּ אֱמוּנָה בִּיהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.‏ 15  הֵם הִמְשִׁיכוּ לִמְאֹס בְּחֻקָּיו וּבִבְרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבוֹתֵיהֶם וּבְתִזְכּוֹרוֹתָיו אֲשֶׁר נָתַן כְּדֵי לְהַזְהִירָם,‏ וְהוֹסִיפוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלִילֵי הֶבֶל וְנַעֲשׂוּ בְּעַצְמָם הֶבֶל וְעָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂי הָאֻמּוֹת סְבִיבָם,‏ אֲשֶׁר יְהֹוָה צִוָּה עֲלֵיהֶם לֹא לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶן.‏ 16  הֵם עָזְבוּ אֶת כָּל מִצְווֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צַלְמֵי מַתֶּכֶת* שֶׁל שְׁנֵי עֲגָלִים וְעָשׂוּ אֲשֵׁרָה* וְהִשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְעָבְדוּ אֶת הַבַּעַל.‏ 17  הֵם גַּם הֶעֱבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ,‏ קָסְמוּ קְסָמִים* וְנִחֲשׁוּ* וְהוֹסִיפוּ לְהִתְמַסֵּר* לַעֲשִׂיַּת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ כְּדֵי לְהַכְעִיסוֹ.‏ 18  עַל כֵּן כָּעַס יְהֹוָה עַל יִשְׂרָאֵל עַד מְאוֹד,‏ וּלְפִיכָךְ הֱסִירָם מֵעַל פָּנָיו.‏ הוּא לֹא הִשְׁאִיר אִישׁ,‏ אֶלָּא רַק אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ.‏ 19  אֲפִלּוּ יְהוּדָה לֹא שָׁמְרוּ אֶת מִצְווֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם;‏ גַּם הֵם הָלְכוּ בַּמִּנְהָגִים אֲשֶׁר קִיְּמוּ יִשְׂרָאֵל.‏ 20  וִיהֹוָה מָאַס בְּכָל צֶאֱצָאֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁפִּילָם וְנָתַן אוֹתָם בְּיַד שׁוֹדְדִים,‏ עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו.‏ 21  הוּא קָרַע אֶת יִשְׂרָאֵל מִבֵּית דָּוִד,‏ וְהֵם הִמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.‏ אַךְ יָרָבְעָם הִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְגָרַם לָהֶם לַחְדֹּל לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה וְלַחְטֹא חֵטְא גָּדוֹל.‏ 22  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת בְּכָל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם.‏ הֵם לֹא סָרוּ מֵהֶם 23  עַד אֲשֶׁר הֵסִיר יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו,‏ כְּפִי שֶׁהִכְרִיז בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.‏ וְיִשְׂרָאֵל הֻגְלָה מֵאַדְמָתוֹ אֶל אֶרֶץ אַשּׁוּר,‏ וְשָׁם נִשְׁאֲרוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 24  וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר הֵבִיא אֲנָשִׁים מִבָּבֶל,‏ מִכּוּתָה,‏ מֵעַוָּא,‏ מֵחֲמָת וּמִסְּפַרְוַיִם וְיִשֵּׁב אוֹתָם בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן בִּמְקוֹם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;‏ הֵם יָרְשׁוּ אֶת שׁוֹמְרוֹן וְיָשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.‏ 25  בִּתְחִלַּת יְמֵי שְׁהוּתָם שָׁם,‏ לֹא יָרְאוּ* אֶת יְהֹוָה.‏ עַל כֵּן שָׁלַח יְהֹוָה בְּקִרְבָּם אֲרָיוֹת,‏ וְהֵם הָרְגוּ בָּהֶם.‏ 26  וּלְמֶלֶךְ אַשּׁוּר דֻּוַּח:‏ ”‏אַנְשֵׁי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר הִגְלֵיתָ וַאֲשֶׁר יִשַּׁבְתָּ בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן אֵינָם מַכִּירִים אֶת מִנְהֲגֵי הַדָּת שֶׁל* אֱלֹהֵי הָאָרֶץ,‏ וְלָכֵן הוּא מוֹסִיף לִשְׁלֹחַ בְּקִרְבָּם אֲרָיוֹת וְהֵם מְמִיתִים אוֹתָם,‏ כִּי אִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת מִנְהֲגֵי הַדָּת שֶׁל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ”‏.‏ 27  בִּתְגוּבָה צִוָּה מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ ”‏הָשִׁיבוּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלֵיתֶם מִשָּׁם כְּדֵי שֶׁיִּתְגּוֹרֵר שָׁם וִילַמְּדֵם אֶת מִנְהֲגֵי הַדָּת שֶׁל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ”‏.‏ 28  לְפִיכָךְ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֵם הִגְלוּ מִשּׁוֹמְרוֹן חָזַר לְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אֵל וְהֵחֵל לְלַמְּדָם אֵיךְ עֲלֵיהֶם לִירֹא* אֶת יְהֹוָה.‏ 29  אוּלָם כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה עָשְׂתָה לָהּ אֵל* מִשֶּׁלָּהּ,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ הִצִּיבוּ בְּבָתֵּי הַפֻּלְחָן בַּבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשּׁוֹמְרוֹנִים;‏ כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה עָשְׂתָה כֵּן בֶּעָרִים אֲשֶׁר בָּהֶן יָשְׁבוּ.‏ 30  אַנְשֵׁי בָּבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת,‏ אַנְשֵׁי כּוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל,‏ אַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא,‏ 31  וְהָעַוִּים עָשׂוּ אֶת נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק.‏ וְהַסְּפַרְוִים נָהֲגוּ לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ,‏ אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם.‏ 32  אַף שֶׁיָּרְאוּ אֶת יְהֹוָה,‏ הֵם מִנּוּ לָהֶם כֹּהֲנֵי בָּמוֹת מִן הָעָם כִּכְלָל,‏ וְהַלָּלוּ כִּהֲנוּ עֲבוּרָם בְּבָתֵּי הַפֻּלְחָן בַּבָּמוֹת.‏ 33  לְפִיכָךְ הֵם יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה,‏ אַךְ עָבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם כְּמִנְהֲגֵי דָּתָן שֶׁל* הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר מֵהֶן גֹּרְשׁוּ.‏ 34  עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם מְקַיְּמִים אֶת מִנְהֲגֵי הַדָּת הַקּוֹדְמִים* שֶׁלָּהֶם.‏ אִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ עוֹבֵד* אֶת יְהֹוָה וְאִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חֻקּוֹתָיו,‏ אֶת מִשְׁפָּטָיו,‏ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל בְּנֵי יַעֲקֹב,‏ אֲשֶׁר אֶת שְׁמוֹ שִׁנָּה לְיִשְׂרָאֵל.‏ 35  כַּאֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם יְהֹוָה בְּרִית,‏ צִוָּה עֲלֵיהֶם:‏ ”‏לֹא תִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְלֹא תַּעַבְדוּ אוֹתָם וְלֹא תִּזְבְּחוּ לָהֶם,‏ 36  כִּי אִם אֶת יְהֹוָה,‏ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכוֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה,‏ אוֹתוֹ תִּירְאוּ וְלוֹ תִּשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ תִּזְבְּחוּ.‏ 37  וְאֶת הַחֻקִּים,‏ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים,‏ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם הַקְפִּידוּ לִשְׁמֹר כָּל הַיָּמִים,‏ וְלֹא תִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.‏ 38  וְאֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם לֹא תִּשְׁכְּחוּ,‏ וְלֹא תִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים,‏ 39  אֶלָּא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם תִּירְאוּ,‏ כִּי הוּא אֲשֶׁר יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד כָּל אוֹיְבֵיכֶם”‏.‏ 40  אַךְ הֵם לֹא צִיְּתוּ,‏ אֶלָּא קִיְּמוּ אֶת מִנְהֲגֵי הַדָּת הַקּוֹדְמִים שֶׁלָּהֶם.‏* 41  לְפִיכָךְ הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ יְרֵאוֹת אֶת יְהֹוָה,‏ אַךְ גַּם עָבְדוּ אֶת פִּסְלֵיהֶן.‏ גַּם בְּנֵיהֶם וְגַם נֶכְדֵיהֶם עָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיהֶם,‏ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏

הערות שוליים

או ”‏מס”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וייראו”‏.‏
כלומר,‏ בכל מקום,‏ בין שמאוכלס בדלילות ובין שבצפיפות.‏
ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גילולים”‏,‏ אולי מן המילה ”‏גללים”‏.‏ המילה משמשת ככינוי גנאי.‏
נה״מ,‏ ”‏ויקשו את עורפם כעורף אבותם”‏.‏
או ”‏צלמים יצוקים”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
ניחוש פירושו חיפוש רמזים לגבי העתיד,‏ או בחינת מצבים או אירועים מסוימים כדי לדעת אם הם מהווים סימן טוב או רע.‏
נה״מ,‏ ”‏ויתמכרו”‏,‏ מכרו את עצמם.‏
או ”‏חזו עתידות”‏.‏
או ”‏עבדו”‏.‏
או ”‏את דתו של”‏.‏
או ”‏לעבוד”‏.‏
או ”‏אלים”‏.‏
או ”‏לפי דתן של”‏.‏
או ”‏את הדתות הקודמות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אינם יראים”‏.‏
או ”‏את דתם הקודמת”‏.‏