מלכים ב׳‏ 18‏:1‏-37

  • חזקיהו,‏ מלך יהודה ‏(‏1–8‏)‏

  • סיכום נפילת ישראל ‏(‏9–12‏)‏

  • סנחריב פולש ליהודה ‏(‏13–18‏)‏

  • הרב־שקה מחרף את יהוה ‏(‏19–37‏)‏

יח  בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ חִזְקִיָּה בֶּן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה נַעֲשָׂה מֶלֶךְ.‏  בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה אֲבִי* בַּת זְכַרְיָה.‏  הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏ כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו.‏  הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת,‏ שָׁבַר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה.‏* הוּא גַּם נִתֵּץ אֶת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה;‏ כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַקְטִירִים לוֹ וְהוּא נִקְרָא נְחֻשְׁתָּן.‏*  הוּא בָּטַח בִּיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל;‏ לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ בֵּין כָּל מַלְכֵי יְהוּדָה אַחֲרָיו וְגַם לֹא בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.‏  הוּא דָּבַק בִּיהֹוָה וְלֹא חָדַל לָלֶכֶת אַחֲרָיו;‏ הוּא הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה.‏  וִיהֹוָה הָיָה עִמּוֹ,‏ וְהוּא נָהַג בְּחָכְמָה בְּכָל אֲשֶׁר הָלַךְ.‏ הוּא מָרַד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְסֵרֵב לְשָׁרְתוֹ.‏  הוּא גַּם הֵבִיס אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וּשְׁטָחֶיהָ,‏ מִמִּגְדַּל שׁוֹמְרִים וְעַד עִיר מְבֻצֶּרֶת.‏*  בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ,‏ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר נֶגֶד שׁוֹמְרוֹן וְהֵחֵל לָצוּר עָלֶיהָ.‏ 10  הֵם לָכְדוּ אוֹתָהּ מִקֵּץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים;‏ בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לְחִזְקִיָּה,‏ הִיא הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ נִלְכְּדָה שׁוֹמְרוֹן.‏ 11  וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר הִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאַשּׁוּר וְיִשֵּׁב אוֹתָם בַּחֲלַח וּבְחָבוֹר בִּנְהַר גּוֹזָן וּבְעָרֵי מָדַי.‏ 12  כָּךְ קָרָה כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֶלָּא הוֹסִיפוּ לְהָפֵר אֶת בְּרִיתוֹ,‏ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה.‏ הֵם לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא צִיְּתוּ.‏ 13  בַּשָּׁנָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר נֶגֶד כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַמְּבֻצָּרוֹת וְלָכַד אוֹתָן.‏ 14  לָכֵן חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שָׁלַח לוֹמַר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּלָכִישׁ:‏ ”‏אֲנִי אָשֵׁם.‏ הִסּוֹג מִמֶּנִּי,‏ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר תָּטִיל עָלַי אֶתֵּן לְךָ”‏.‏ וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר הֵטִיל עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה תַּשְׁלוּם שֶׁל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כִּכְּרֵי* כֶּסֶף וּשְׁלוֹשִׁים כִּכְּרֵי זָהָב.‏ 15  לְפִיכָךְ חִזְקִיָּה נָתַן אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִמְצָא בְּבֵית יְהֹוָה וּבְאוֹצְרוֹת בֵּית* הַמֶּלֶךְ.‏ 16  בָּעֵת הַהִיא הֵסִיר* חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְהֹוָה וְאֶת הַמְּזוּזוֹת אֲשֶׁר צִפָּה* חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּעַצְמוֹ,‏ וְנָתַן אוֹתָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר.‏ 17  וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁלַח אֶת הַתַּרְתָּן,‏* אֶת הָרַב־סָרִיס* וְאֶת הָרַב־שָׁקֵה* מִלָּכִישׁ עִם צָבָא עָצוּם אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ הֵם עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִתְיַצְּבוּ לְיַד תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה,‏ אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית אֶל שְׂדֵה הַכּוֹבֵס.‏ 18  כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ לַמֶּלֶךְ לָצֵאת,‏ יָצְאוּ אֲלֵיהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,‏* שֶׁבְנָה הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.‏ 19  אָמַר אֲלֵיהֶם הָרַב־שָׁקֵה:‏ ”‏אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל,‏ מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ ”‏מָה הַיְּסוֹד לְבִטְחוֹנְךָ?‏ 20  אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏יֵשׁ לִי תָּכְנִית פְּעֻלָּה וְהַכּוֹחַ לָצֵאת לְמִלְחָמָה’‏,‏ אַךְ אֵלֶּה מִלִּים רֵיקוֹת.‏ בְּמִי בָּטַחְתָּ,‏ שֶׁאַתָּה מֵעֵז לִמְרֹד בִּי?‏ 21  הִנֵּה אַתָּה בּוֹטֵחַ בִּתְמִיכַת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה,‏ בְּמִצְרַיִם,‏ אֲשֶׁר אִם אִישׁ יִשָּׁעֵן עָלָיו הוּא יַחְדֹּר אֶל כַּף יָדוֹ וִינַקְּבֶהָ.‏ כָּךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבּוֹטְחִים בּוֹ.‏ 22  וְאִם תֹּאמְרוּ לִי,‏ ’‏בִּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אָנוּ בּוֹטְחִים’‏,‏ הַאֵין הוּא זֶה אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמוֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחוֹתָיו,‏ בְּעוֹדוֹ אוֹמֵר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַיִם,‏ ’‏לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלַיִם’‏?‏”‏’‏ 23  וְעַתָּה הִתְעָרֵב נָא עִם אֲדוֹנִי מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ אֶתֵּן לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לִמְצֹא לָהֶם מַסְפִּיק רוֹכְבִים.‏ 24  אִם כֵּן,‏ אֵיךְ תּוּכַל לַהֲדֹף אֲפִלּוּ מוֹשֵׁל אֶחָד אֲשֶׁר הוּא הַקָּטָן מִבֵּין עַבְדֵי אֲדוֹנִי,‏ בְּעוֹדְךָ בּוֹטֵחַ בְּמִצְרַיִם לְהַשָּׂגַת מֶרְכָּבוֹת וּפָרָשִׁים?‏ 25  וְעַתָּה הַאִם לְלֹא רְשׁוּתוֹ שֶׁל יְהֹוָה עָלִיתִי נֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִיתוֹ?‏ יְהֹוָה עַצְמוֹ אָמַר אֵלַי,‏ ’‏עֲלֵה נֶגֶד הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחֵת אוֹתָהּ’‏”‏.‏ 26  בִּתְגוּבָה אָמְרוּ אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל הָרַב־שָׁקֵה:‏ ”‏דַּבֵּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית,‏ כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לַהֲבִינָהּ;‏ אַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית* בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה”‏.‏ 27  אַךְ הָרַב־שָׁקֵה אָמַר אֲלֵיהֶם:‏ ”‏הַאִם רַק אֶל אֲדוֹנְךָ וְאֵלֶיךָ שָׁלַח אוֹתִי אֲדוֹנִי לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏ הַאִם לֹא גַּם אֶל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַחוֹמָה,‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֶת צוֹאָתָם וְיִשְׁתּוּ אֶת הַשֶּׁתֶן שֶׁלָּהֶם עִמָּכֶם?‏”‏ 28  וְהָרַב־שָׁקֵה עָמַד וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל בִּיהוּדִית* וְאָמַר:‏ ”‏שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל,‏ מֶלֶךְ אַשּׁוּר.‏ 29  כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ,‏ ’‏אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ,‏ כִּי הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּילְכֶם מִיָּדִי.‏ 30  וְאַל יִגְרֹם לָכֶם חִזְקִיָּהוּ לִבְטֹחַ בִּיהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏יְהֹוָה לְלֹא סָפֵק יַצִּילֵנוּ,‏ וְלֹא תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר”‏.‏ 31  אַל תַּקְשִׁיבוּ לְחִזְקִיָּהוּ,‏ כִּי כָּךְ אוֹמֵר מֶלֶךְ אַשּׁוּר:‏ ”‏עֲשׂוּ אִתִּי שָׁלוֹם וְהִכָּנְעוּ,‏* וְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם יֹאכַל מִגַּפְנוֹ וּמֵעֵץ תְּאֵנָתוֹ וְיִשְׁתֶּה אֶת מֵי בּוֹרוֹ,‏ 32  עַד אֲשֶׁר אָבוֹא וְאֶקַּח אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם,‏ אֶרֶץ דָּגָן וְיַיִן חָדָשׁ,‏ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים,‏ אֶרֶץ עֲצֵי זַיִת וּדְבַשׁ.‏ וְאָז תִּחְיוּ וְלֹא תָּמוּתוּ.‏ אַל תַּקְשִׁיבוּ לְחִזְקִיָּהוּ,‏ כִּי הוּא מַתְעֶה אֶתְכֶם בְּאָמְרוֹ,‏ ’‏יְהֹוָה יַצִּילֵנוּ’‏.‏ 33  הַאִם יֵשׁ בֶּאֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת אֶחָד אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר?‏ 34  הֵיכָן אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד?‏ הֵיכָן אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם,‏ הֵנַע וְעִוָּה?‏ הַאִם הִצִּילוּ אֶת שׁוֹמְרוֹן מִיָּדִי?‏ 35  מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי שֶׁיְּהֹוָה יַצִּיל אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִיָּדִי?‏”‏’‏”‏ 36  אַךְ הָעָם הֶחְרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ לוֹ דָּבָר,‏ כִּי פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה,‏ ”‏אַל תַּעֲנוּ לוֹ”‏.‏ 37  וְאֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה,‏ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַבַּיִת,‏* שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר בָּאוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְּגָדִים וְאָמְרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי הָרַב־שָׁקֵה.‏

הערות שוליים

קיצור של אֲבִיָּה.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏אליל נחש הנחושת”‏.‏
כלומר,‏ בכל מקום,‏ בין שמאוכלס בדלילות ובין שבצפיפות.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
כלומר,‏ ציפה בזהב.‏
נה״מ,‏ ”‏קיצץ”‏.‏
או ”‏המפקד”‏.‏
או ”‏שר החצר הראשי”‏.‏
או ”‏שר המשקים”‏.‏
או ”‏הארמון”‏.‏
או ”‏בשפת היהודים”‏.‏
או ”‏בשפת היהודים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עשו איתי ברכה וצאו אליי”‏.‏
או ”‏הארמון”‏.‏