מלכים ב׳ 2:1-25
ב כַּאֲשֶׁר עָמַד יְהֹוָה לְהַעֲלוֹת אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם,* יָצְאוּ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִגִּלְגָּל.
2 אָמַר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע: ”הִשָּׁאֵר נָא פֹּה, כִּי יְהֹוָה שָׁלַח אוֹתִי הָלְאָה אֶל בֵּית אֵל”. אַךְ אֱלִישָׁע אָמַר: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ* אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”. לְפִיכָךְ הֵם יָרְדוּ אֶל בֵּית אֵל.
3 וּבְנֵי הַנְּבִיאִים* אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל יָצְאוּ אֶל אֱלִישָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: ”הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהֹוָה לוֹקֵחַ אֶת אֲדוֹנְךָ מִלִּהְיוֹת לְךָ לְרֹאשׁ?” וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי יוֹדֵעַ. הַחְרִישׁוּ”.
4 וְאֵלִיָּהוּ אָמַר לוֹ: ”אֱלִישָׁע, הִשָּׁאֵר נָא פֹּה, כִּי יְהֹוָה שָׁלַח אוֹתִי הָלְאָה אֶל יְרִיחוֹ”. אַךְ הוּא אָמַר: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”. לְפִיכָךְ הֵם בָּאוּ אֶל יְרִיחוֹ.
5 וּבְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ נִגְּשׁוּ אֶל אֱלִישָׁע וְאָמְרוּ לוֹ: ”הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהֹוָה לוֹקֵחַ אֶת אֲדוֹנְךָ מִלִּהְיוֹת לְךָ לְרֹאשׁ?” וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי יוֹדֵעַ. הַחְרִישׁוּ”.
6 אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: ”הִשָּׁאֵר נָא פֹּה, כִּי יְהֹוָה שָׁלַח אוֹתִי הָלְאָה אֶל הַיַּרְדֵּן”. אַךְ הוּא אָמַר: ”חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֱזֹב אוֹתְךָ”. לְפִיכָךְ שְׁנֵיהֶם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת.
7 וְגַם חֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ, וְהֵם עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ מֵרָחוֹק בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנֵיהֶם עָמְדוּ לְיַד הַיַּרְדֵּן.
8 אָז לָקַח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וְגִלְגֵּל אוֹתָהּ וְהִכָּה אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם נֶחְצוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וּשְׁנֵיהֶם עָבְרוּ בָּאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה.
9 מִיָּד לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ אָמַר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע: ”בַּקֵּשׁ אֶת מָה שֶׁתִּרְצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: ”הַאוּכַל נָא לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם מֵרוּחֲךָ?”
10 וְהוּא הֵשִׁיב: ”דָּבָר קָשֶׁה בִּקַּשְׁתָּ. אִם תִּרְאֶה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר אֶלָּקַח מִמְּךָ, יִהְיֶה לְךָ כָּךְ; וְאִם לֹא, לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר”.
11 בְּעוֹדָם הוֹלְכִים לָהֶם, הוֹלְכִים וּמְדַבְּרִים, לְפֶתַע הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם מֶרְכֶּבֶת אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וְאֵלִיָּהוּ עָלָה בַּסְּעָרָה אֶל הַשָּׁמַיִם.*
12 כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנֵן אֱלִישָׁע, צָעַק: ”אָבִי, אָבִי! מֶרְכֶּבֶת יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!” וְכַאֲשֶׁר לֹא רָאָה אוֹתוֹ עוֹד, אָחַז בִּבְגָדָיו שֶׁלּוֹ וְקָרַע אוֹתָם לִשְׁנֵי קְרָעִים.
13 אָז הֵרִים אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וְחָזַר וְעָמַד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.
14 וְהוּא לָקַח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וְהִכָּה אֶת הַמַּיִם וְאָמַר: ”הֵיכָן יְהֹוָה, אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ?” וּבְהַכּוֹתוֹ אֶת הַמַּיִם, הֵם נֶחְצוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וֶאֱלִישָׁע עָבַר.
15 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ, אָמְרוּ: ”נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע”. וְהֵם בָּאוּ לִקְרָאתוֹ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַרְצָה.
16 אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה יֵשׁ עִם עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל. יֵלְכוּ נָא וִיחַפְּשׂוּ אֶת אֲדוֹנְךָ. אוּלַי נָשְׂאָה אוֹתוֹ רוּחַ יְהֹוָה* וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל אַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַד הַגֵּאָיוֹת”. אַךְ הוּא אָמַר: ”אַל תִּשְׁלְחוּ אוֹתָם”.
17 אוּלָם הֵם הוֹסִיפוּ לְהַפְצִיר בּוֹ עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה נָבוֹךְ, וְלָכֵן אָמַר: ”שִׁלְחוּ אוֹתָם”. הֵם שָׁלְחוּ אֶת חֲמִשִּׁים הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר חִפְּשׂוּ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ.
18 בְּשׁוּבָם אֵלָיו, הוּא הָיָה בִּירִיחוֹ. אָמַר לָהֶם: ”הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם לֹא לָלֶכֶת?”
19 כַּעֲבֹר זְמַן מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע: ”אֲדוֹנִי רוֹאֶה כִּי מְקוֹם הָעִיר טוֹב; אַךְ הַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ עֲקָרָה”.*
20 אָמַר לָהֶם: ”הָבִיאוּ לִי קַעֲרִית חֲדָשָׁה וְשִׂימוּ בָּהּ מֶלַח”. וְהֵם הֵבִיאוּ לוֹ אוֹתָהּ.
21 וְהוּא יָצָא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וְהִשְׁלִיךְ לְשָׁם מֶלַח וְאָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’רִפֵּאתִי אֶת הַמַּיִם הָאֵלֶּה. לֹא עוֹד יִגְרְמוּ הֵם מָוֶת אוֹ עֲקָרוּת’”.*
22 וְהַמַּיִם נִרְפְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לְפִי הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר אֱלִישָׁע.
23 וְהוּא עָלָה מִשָּׁם אֶל בֵּית אֵל. בְּעוֹדוֹ עוֹלֶה בַּדֶּרֶךְ, יָצְאוּ מִן הָעִיר כַּמָּה נְעָרִים קְטַנִּים וְהֵחֵלּוּ לִלְעֹג לוֹ, בְּאָמְרָם לוֹ שׁוּב וָשׁוּב: ”עֲלֵה, קֵרֵחַ! עֲלֵה, קֵרֵחַ!”
24 לְבַסּוֹף פָּנָה לְאָחוֹר וְהִבִּיט בָּהֶם וְקִלֵּל אוֹתָם בְּשֵׁם יְהֹוָה. וְאָז יָצְאוּ שְׁתֵּי דֻּבּוֹת מִן הַיַּעַר וְשִׁסְּעוּ לִגְזָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מִן הַיְּלָדִים.
25 הוּא הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל, וּמִשָּׁם חָזַר אֶל שׁוֹמְרוֹן.
הערות שוליים
^ או ”כיפת השמיים”.
^ בקרב בני ישראל, שבועה בחייו של יהוה (או של מישהו אחר) הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.
^ המונח ”בני הנביאים” ככל הנראה מתייחס לתלמידים המקבלים הכשרה לתפקידם כנביאים, או אולי לחֶבר נביאים.
^ או ”כיפת השמיים”.
^ או ”רוח מאת יהוה”, במשמעות זרם אוויר.
^ או אולי ”גורמת להפלות”. נה״מ, ”מְשַׁכָּלֶת”.
^ או אולי ”הפלות”.
