מלכים ב׳ 20:1-21
כ בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ וְעָמַד לָמוּת. בָּא אֵלָיו הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ וְאָמַר לוֹ, ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’תֵּן הַנְחָיוֹת לִבְנֵי בֵּיתְךָ, כִּי תָּמוּת; לֹא תַּחְלִים’”.
2 אָז הֵסֵב אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר וְהֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה:
3 ”אָנָּא, יְהֹוָה, זְכֹר נָא כֵּיצַד הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בְּנֶאֱמָנוּת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי”. וְחִזְקִיָּהוּ הֵחֵל לִבְכּוֹת בֶּכִי גָּדוֹל.
4 יְשַׁעְיָהוּ טֶרֶם יָצָא אֶל הֶחָצֵר הָאֶמְצָעִית וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו:
5 ”חֲזֹר וֶאֱמֹר לְחִזְקִיָּהוּ, מַנְהִיג עַמִּי, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ: ”שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ. רָאִיתִי אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ. הִנְנִי מְרַפֵּא אוֹתְךָ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה אֶל בֵּית יְהֹוָה.
6 אוֹסִיף עַל חַיֶּיךָ* חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאַצִּיל אוֹתְךָ וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאָגֵן עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי”’”.
7 וִישַׁעְיָהוּ אָמַר: ”הָבִיאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים”. וְהֵם הֵבִיאוּ אוֹתָהּ וְשָׂמוּ אוֹתָהּ עַל הַשְּׁחִין, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא הֶחְלִים בְּהַדְרָגָה.
8 קֹדֶם לָכֵן שָׁאַל חִזְקִיָּהוּ אֶת יְשַׁעְיָהוּ: ”מַהוּ הָאוֹת שֶׁיְּהֹוָה יְרַפֵּא אוֹתִי וְשֶׁאֶעֱלֶה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אֶל בֵּית יְהֹוָה?”
9 וִישַׁעְיָהוּ הֵשִׁיב: ”זֶה הָאוֹת מֵאֵת יְהֹוָה לְכָךְ שֶׁיְּהֹוָה יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר: הַאִם בִּרְצוֹנְךָ שֶׁהַצֵּל אֲשֶׁר עַל הַמַּדְרֵגוֹת* יִתְקַדֵּם עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת אוֹ יָשׁוּב עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת?”
10 אָמַר חִזְקִיָּהוּ: ”קַל לַצֵּל לִנְטוֹת קָדִימָה עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת אַךְ לֹא לָשׁוּב אֲחוֹרַנִּית עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת”.
11 לְפִיכָךְ יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא קָרָא אֶל יְהֹוָה, וְהוּא הֵשִׁיב אֶת הַצֵּל בְּמַדְרֵגוֹת אָחָז עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת אֲחוֹרַנִּית לְאַחַר שֶׁהַצֵּל כְּבָר יָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת.
12 בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ־בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל אִגְּרוֹת וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ, כִּי שָׁמַע שֶׁחִזְקִיָּהוּ חָלָה.
13 חִזְקִיָּהוּ קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם* וְהֶרְאָה לָהֶם אֶת כָּל בֵּית אוֹצָרוֹ — אֶת הַכֶּסֶף, אֶת הַזָּהָב, אֶת שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם וְאֶת שְׁאַר הַשֶּׁמֶן הַיָּקָר, אֶת בֵּית נִשְׁקוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאוֹצְרוֹתָיו. לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָה לָהֶם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ* וּבְכָל תְּחוּם שִׁלְטוֹנוֹ.
14 אַחֲרֵי כֵן נִכְנַס יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּמֵאַיִן בָּאוּ?” וְחִזְקִיָּהוּ אָמַר: ”מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ, מִבָּבֶל”.
15 שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה רָאוּ בְּבֵיתְךָ?”* וְחִזְקִיָּהוּ הֵשִׁיב: ”הֵם רָאוּ אֶת כָּל מָה שֶׁבְּבֵיתִי.* לֹא הָיָה דָּבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאֵיתִי לָהֶם בְּאוֹצְרוֹתַי”.
16 אָמַר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ: ”שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה,
17 ’הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וְכָל אֲשֶׁר בְּבֵיתְךָ* וְכָל אֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבוֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה יִנָּשֵׂא אֶל בָּבֶל. לֹא יִוָּתֵר דָּבָר’, אוֹמֵר יְהֹוָה.
18 ’וְכַמָּה מִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִלָּקְחוּ וְיִהְיוּ שָׂרֵי חָצֵר בְּאַרְמוֹן מֶלֶךְ בָּבֶל’”.
19 אָמַר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ: ”טוֹב דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ”, וְהוֹסִיף: ”טוֹב הַדָּבָר אִם יִהְיוּ שָׁלוֹם וְיַצִּיבוּת* בִּימֵי חַיַּי”.
20 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת חִזְקִיָּהוּ, כָּל גְּבוּרָתוֹ וְכֵיצַד עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וְהֵבִיא אֶת הַמַּיִם אֶל תּוֹךְ הָעִיר, הַאֵין הֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי יְהוּדָה?
21 וְחִזְקִיָּהוּ שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו; וּמְנַשֶּׁה בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.
