מלכים ב׳ 3:1-27
ג יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּמָלַךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
2 הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, אַךְ לֹא כְּאָבִיו וּכְאִמּוֹ, כִּי הֵסִיר אֶת מַצֵּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו.
3 אוּלָם הוּא דָּבַק בַּחֲטָאִים אֲשֶׁר יָרָבְעָם בֶּן נְבָט גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל לַחְטֹא. הוּא לֹא סָר מֵהֶם.
4 וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה מְגַדֵּל צֹאן, וְהוּא נָהַג לְשַׁלֵּם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַס שֶׁל מֵאָה אֶלֶף טְלָאִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים אֲשֶׁר לֹא נִגְזְזוּ.
5 מִיָּד אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב, מָרַד מֶלֶךְ מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
6 עַל כֵּן יָצָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשּׁוֹמְרוֹן וְקִבֵּץ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל.
7 הוּא גַּם שָׁלַח מֶסֶר לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַר לוֹ: ”מֶלֶךְ מוֹאָב מָרַד בִּי. הַאִם תֵּלֵךְ אִתִּי לְמִלְחָמָה נֶגֶד מוֹאָב?” הֵשִׁיב לוֹ: ”אֵלֵךְ. כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ. עַמִּי כְּעַמְּךָ וְסוּסַי כְּסוּסֶיךָ”.
8 שָׁאַל אוֹתוֹ: ”בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ נַעֲלֶה?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”דֶּרֶךְ מִדְבַּר אֱדוֹם”.
9 אָז יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עִם מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמֶלֶךְ אֱדוֹם. לְאַחַר שֶׁסָּבְבוּ בַּדֶּרֶךְ שִׁבְעָה יָמִים, לֹא הָיוּ מַיִם לַמַּחֲנֶה וְלַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם.
10 אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”אֲבוֹי! יְהֹוָה קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה רַק כְּדֵי לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב!”
11 וִיהוֹשָׁפָט אָמַר: ”הַאֵין פֹּה נְבִיא יְהֹוָה אֲשֶׁר נוּכַל לִשְׁאֹל דַּרְכּוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה?” וְאֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב וְאָמַר: ”יֶשְׁנוֹ אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט, אֲשֶׁר נָהַג לִצֹּק מַיִם עַל יָדָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ”.*
12 אָמַר יְהוֹשָׁפָט: ”דְּבַר יְהֹוָה עִמּוֹ”. לְפִיכָךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט וּמֶלֶךְ אֱדוֹם יָרְדוּ אֵלָיו.
13 אָמַר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: ”מָה לִי וּלְךָ? לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמְּךָ”. אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ: ”לֹא, כִּי יְהֹוָה קָרָא לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כְּדֵי לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב”.
14 וֶאֱלִישָׁע אָמַר: ”חַי יְהֹוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת,* כִּי אִלּוּלֵא כִּבַּדְתִּי אֶת יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּךָ אוֹ שָׂם לֵב אֵלֶיךָ.
15 וְכָעֵת הָבִיאוּ לִי נַגַּן נֵבֶל”.* מִיָּד כַּאֲשֶׁר הֵחֵל נַגַּן הַנֵּבֶל לְנַגֵּן, הָיְתָה עָלָיו* יַד יְהֹוָה.
16 הוּא אָמַר, ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’חִפְרוּ תְּעָלוֹת תְּעָלוֹת בָּעֵמֶק* הַזֶּה,
17 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”לֹא תִּרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִּרְאוּ גֶּשֶׁם; אַךְ הָעֵמֶק* הַזֶּה יִתְמַלֵּא מַיִם, וְתִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבַהֲמוֹתֵיכֶם”’.
18 אוּלָם זֶהוּ דָּבָר פָּשׁוּט בְּעֵינֵי יְהֹוָה, כִּי הוּא גַּם יִתֵּן אֶת מוֹאָב בְּיַדְכֶם.
19 הַכּוּ כָּל עִיר מְבֻצֶּרֶת וְכָל עִיר מֻבְחֶרֶת; כִּרְתוּ כָּל עֵץ טוֹב, סִתְמוּ אֶת כָּל מַעַיְנוֹת הַמַּיִם וְהִרְסוּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה בַּאֲבָנִים”.
20 וּבַבֹּקֶר, בְּעֵת הַעֲלָאַת מִנְחַת הַבֹּקֶר, לְפֶתַע בָּאוּ מַיִם מִכִּוּוּן אֱדוֹם, וְהָאָרֶץ הִתְמַלְּאָה בַּמַּיִם.
21 וְכָל הַמּוֹאָבִים שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֵם בָּהֶם, וְלָכֵן הִזְעִיקוּ כָּל אִישׁ הַיָּכוֹל לָשֵׂאת נֶשֶׁק* וְהִתְיַצְּבוּ בַּגְּבוּל.
22 כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר, זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַמַּיִם, וּבְעֵינֵי הַמּוֹאָבִים אֲשֶׁר עָמְדוּ מִנֶּגֶד נִרְאוּ הַמַּיִם אֲדֻמִּים כְּדָם.
23 הֵם אָמְרוּ: ”זֶהוּ דָּם! הַמְּלָכִים לְלֹא סָפֵק טָבְחוּ זֶה בָּזֶה בַּחֶרֶב. אִם כֵּן, אֶל הַשָּׁלָל, מוֹאָב!”
24 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, קָמוּ יִשְׂרָאֵל וְהֵחֵלּוּ לְהַכּוֹת בַּמּוֹאָבִים, אֲשֶׁר נָסוּ מִפְּנֵיהֶם. הֵם הִתְקַדְּמוּ אֶל תּוֹךְ מוֹאָב וְהִכּוּ בַּמּוֹאָבִים תּוֹךְ כְּדֵי הִתְקַדְּמוּתָם.
25 הֵם הָרְסוּ אֶת הֶעָרִים, וְאִישׁ אִישׁ הִשְׁלִיךְ אֶבֶן אֶל תּוֹךְ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה וּמִלֵּא אוֹתָהּ בַּאֲבָנִים; הֵם סָתְמוּ כָּל מַעְיַן מַיִם, וְכָל עֵץ טוֹב כָּרְתוּ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נוֹתְרוּ עַל עָמְדָן רַק חוֹמוֹת הָאֶבֶן שֶׁל קִיר חֲרֶשֶׂת, וְהַקַּלָּעִים הִקִּיפוּ אוֹתָהּ וְהִכּוּ אוֹתָהּ.
26 כַּאֲשֶׁר רָאָה מֶלֶךְ מוֹאָב שֶׁהַקְּרָב אָבוּד, לָקַח אִתּוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת כְּדֵי לְהַבְקִיעַ דֶּרֶךְ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם; אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
27 עַל כֵּן לָקַח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר נוֹעַד לִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְעוֹלָה עַל הַחוֹמָה. וְהָיָה זַעַם גָּדוֹל נֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הֵם נָסוֹגוּ מִמֶּנּוּ וְשָׁבוּ לְאַרְצָם.
