מלכים ב׳ 5:1-27
ה וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ חָשׁוּב, וְהוּא הָיָה נִכְבָּד בְּעֵינֵי אֲדוֹנוֹ, כִּי דַּרְכּוֹ נָתַן יְהֹוָה נִצָּחוֹן* לַאֲרָם. וְהוּא הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, אַף שֶׁהָיָה מְצֹרָע.*
2 בְּאַחַת הַפְּשִׁיטוֹת שֶׁלָּהֶם לָקְחוּ הָאֲרַמִּים בַּשֶּׁבִי נַעֲרָה קְטַנָּה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא הָיְתָה לִמְשָׁרֶתֶת שֶׁל אֵשֶׁת נַעֲמָן.
3 הִיא אָמְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ: ”לוּ רַק יֵלֵךְ אֲדוֹנִי אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשׁוֹמְרוֹן! אָז יְרַפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ”.
4 לָכֵן הוּא* הָלַךְ וְדִוֵּחַ לַאֲדוֹנוֹ וְסִפֵּר לוֹ מָה אָמְרָה הַנַּעֲרָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
5 אָמַר מֶלֶךְ אֲרָם: ”לֵךְ כָּעֵת! וַאֲנִי אֶשְׁלַח אִגֶּרֶת אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”. וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח עִמּוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי* כֶּסֶף, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים יְחִידוֹת זָהָב וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.
6 הוּא הֵבִיא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאִגֶּרֶת, אֲשֶׁר בָּהּ נֶאֱמַר: ”עִם הָאִגֶּרֶת הַזּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעָה אֵלֶיךָ, הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי כְּדֵי שֶׁתְּרַפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ”.
7 מִיָּד כַּאֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאִגֶּרֶת, קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְאָמַר: ”הַאִם אֱלֹהִים אֲנִי, לְהָמִית וּלְהַשְׁאִיר בַּחַיִּים? כִּי הוּא שׁוֹלֵחַ אֵלַי אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְאוֹמֵר לִי לְרַפֵּא אוֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ! אַתֶּם רוֹאִים בְּעַצְמְכֶם כִּי מְחַפֵּשׂ הוּא תּוֹאֲנָה לְהִלָּחֵם בִּי”.
8 אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים שֶׁקָּרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו, מִיָּד שָׁלַח לוֹמַר לַמֶּלֶךְ: ”לָמָּה קָרַעְתָּ אֶת בְּגָדֶיךָ? יָבוֹא נָא אֵלַי לְמַעַן יֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל”.
9 עַל כֵּן נַעֲמָן בָּא עִם סוּסָיו וְעִם מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וְעָמַד בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע.
10 אַךְ אֱלִישָׁע שָׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ לוֹמַר לוֹ: ”לֵךְ, רְחַץ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וּבְשָׂרְךָ יִתְרַפֵּא וְתִהְיֶה טָהוֹר”.
11 בִּתְגוּבָה זָעַם נַעֲמָן וְהֵחֵל לָלֶכֶת מִשָּׁם, בְּאָמְרוֹ: ”הִנֵּה אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, ’הוּא יֵצֵא אֵלַי וְיַעֲמֹד כָּאן וְיִקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָיו וִינוֹפֵף בְּיָדוֹ עַל הַצָּרַעַת כְּדֵי לְרַפְּאָהּ’.
12 הֲלֹא אֲבָנָה וּפַרְפַּר, נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק, טוֹבִים מִכָּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל? הַאִם לֹא אוּכַל לִרְחֹץ בָּהֶם וּלְהִטַּהֵר?” וְהוּא פָּנָה לְאָחוֹר וְהָלַךְ בַּחֲמַת זַעַם.
13 נִגְּשׁוּ אֵלָיו עֲבָדָיו וְאָמְרוּ: ”אָבִי, אִלּוּ אָמַר לְךָ הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת דָּבָר יוֹצֵא דֹּפֶן, הַאִם לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ? כָּל שֶׁכֵּן אִם רַק אָמַר לְךָ, ’רְחַץ וְהִטַּהֵר’!”
14 לְפִיכָךְ הוּא יָרַד וְטָבַל* בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים, לְפִי דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים. וּבְשָׂרוֹ נִרְפָּא וְהָיָה כִּבְשַׂר נַעַר קָטָן, וְהוּא נִטְהַר.
15 אַחֲרֵי כֵן חָזַר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים, הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ,* וְעָמַד לְפָנָיו וְאָמַר: ”עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ מִלְּבַד בְּיִשְׂרָאֵל. כָּעֵת קַבֵּל נָא מַתָּנָה* מֵאֵת עַבְדְּךָ”.
16 אוּלָם אֱלִישָׁע אָמַר: ”חַי יְהֹוָה אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֲנִי מְשָׁרֵת* אִם אֲקַבֵּל אוֹתָהּ”. הוּא הִפְצִיר בּוֹ לְקַבְּלָהּ, אַךְ אֱלִישָׁע עָמַד בְּסֵרוּבוֹ.
17 לְבַסּוֹף אָמַר נַעֲמָן: ”אִם לֹא, תִּנָּתֵן נָא לְעַבְדְּךָ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת כַּמּוּת אֲדָמָה שֶׁשְּׁנֵי פְּרָדִים יְכוֹלִים לָשֵׂאת, כִּי עַבְדְּךָ לֹא יַקְרִיב עוֹד עוֹלָה וְזֶבַח לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים מִלְּבַד לִיהֹוָה.
18 אַךְ יִסְלַח יְהֹוָה לְעַבְדְּךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה: בְּהִכָּנֵס אֲדוֹנִי אֶל בֵּית* רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲווֹת שָׁם, הוּא נִשְׁעָן עַל זְרוֹעִי, וַאֲנִי נֶאֱלָץ לְהִשְׁתַּחֲווֹת בְּבֵית רִמּוֹן. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה בְּבֵית רִמּוֹן, יִסְלַח נָא יְהֹוָה לְעַבְדְּךָ עַל הַדָּבָר הַזֶּה”.
19 אָמַר לוֹ: ”לֵךְ לְשָׁלוֹם”. לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מִמֶּנּוּ וְעָבַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ,
20 אָמַר לְעַצְמוֹ גֵּיחֲזִי, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים: ’הִנֵּה חָס אֲדוֹנִי עַל נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה וְלֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת מָה שֶׁהֵבִיא. חַי יְהֹוָה, אָרוּץ אַחֲרָיו וְאֶקַּח מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ’.
21 לָכֵן גֵּיחֲזִי רָדַף אַחֲרֵי נַעֲמָן, וְכַאֲשֶׁר רָאָה נַעֲמָן מִישֶׁהוּ רָץ אַחֲרָיו, יָרַד מִמֶּרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ וְשָׁאַל: ”הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר?”
22 הֵשִׁיב לוֹ: ”הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲדוֹנִי שָׁלַח אוֹתִי בְּאָמְרוֹ, ’הִנֵּה זֶה עַתָּה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי בַּחוּרִים צְעִירִים מִן הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם, מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים. תֵּן נָא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִיפוֹת בְּגָדִים’”.
23 אָמַר נַעֲמָן: ”בְּבַקָּשָׁה, קַח שְׁתֵּי כִּכָּרִים”. הוּא הִפְצִיר בּוֹ, וְהוּא צָרַר שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת כֶּסֶף בְּתוֹךְ שְׁנֵי שַׂקִּים, עִם שְׁתֵּי חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, וְנָתַן אוֹתָם לִשְׁנֵי מְשָׁרְתָיו וְהֵם נָשְׂאוּ אוֹתָם לְפָנָיו.
24 בְּהַגִּיעוֹ אֶל עֹפֶל,* לָקַח אוֹתָם מִיָּדָם וְשָׂם אוֹתָם בַּבַּיִת וְשִׁלֵּחַ אֶת הָאֲנָשִׁים. אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ,
25 נִכְנַס וְעָמַד לְיַד אֲדוֹנוֹ. אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: ”מֵאַיִן בָּאתָ, גֵּיחֲזִי?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ לְשׁוּם מָקוֹם”.
26 אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: ”הַאִם לִבִּי לֹא הָיָה שָׁם אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יָרַד הָאִישׁ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ? הַאִם זוֹ הָעֵת לְקַבֵּל כֶּסֶף אוֹ לְקַבֵּל בְּגָדִים אוֹ מַטָּעֵי זֵיתִים אוֹ כְּרָמִים אוֹ צֹאן אוֹ בָּקָר אוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת?
27 כָּעֵת תִּדְבַּק צָרַעַת נַעֲמָן בְּךָ וּבְצֶאֱצָאֶיךָ לְעוֹלָם”. וְהוּא מִיָּד יָצָא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע, לָבָן כַּשֶּׁלֶג.
