מלכים ב׳ 6:1-33
ו וּבְנֵי הַנְּבִיאִים אָמְרוּ לֶאֱלִישָׁע: ”הִנֵּה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בּוֹ אִתְּךָ צָפוּף לָנוּ מִדַּי.
2 נֵלֵךְ נָא אֶל הַיַּרְדֵּן. יִקַּח כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בּוּל עֵץ מִשָּׁם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שָׁם מָקוֹם אֲשֶׁר נוּכַל לְהִתְגּוֹרֵר בּוֹ”. אָמַר לָהֶם: ”לְכוּ”.
3 אָמַר אֶחָד מֵהֶם: ”הַאִם תּוֹאִיל נָא לָבוֹא עִם עֲבָדֶיךָ?” וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר: ”אָבוֹא”.
4 הוּא הָלַךְ אִתָּם, וְהֵם בָּאוּ אֶל הַיַּרְדֵּן וְהֵחֵלּוּ לַחְטֹב אֶת הָעֵצִים.
5 בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָד מֵהֶם חָטַב עֵץ, נָפַל רֹאשׁ הַגַּרְזֶן אֶל הַמַּיִם, וְהוּא צָעַק וְאָמַר: ”אֲבוֹי, אֲדוֹנִי, הוּא הָיָה מֻשְׁאָל!”
6 אָמַר אִישׁ הָאֱלֹהִים: ”הֵיכָן נָפַל?” וְהוּא הֶרְאָה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם. אָז כָּרַת גְּזִיר עֵץ וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְשָׁם וְגָרַם לְרֹאשׁ הַגַּרְזֶן לָצוּף.
7 אָמַר לוֹ: ”הָרֵם אוֹתוֹ”. וְהוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ.
8 וּמֶלֶךְ אֲרָם יָצָא לְמִלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא נוֹעַץ בַּעֲבָדָיו וְאָמַר: ”אָקִים אִתְּכֶם מַחֲנֶה בְּמָקוֹם כָּזֶה וְכָזֶה”.
9 וְאִישׁ הָאֱלֹהִים שָׁלַח לְהוֹדִיעַ לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: ”הִזָּהֵר וְאַל תַּעֲבֹר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי לְשָׁם יוֹרְדִים הָאֲרַמִּים”.
10 לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שָׁלַח מֶסֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים הִזְהִירוֹ לְגַבָּיו. הוּא הוֹסִיף לְהַזְהִירוֹ, וְהוּא הִתְרַחֵק מִשָּׁם בְּמִסְפַּר מִקְרִים.*
11 הַדָּבָר עוֹרֵר אֶת זַעֲמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֲרָם,* וְלָכֵן קָרָא לַעֲבָדָיו וְאָמַר לָהֶם: ”אִמְרוּ לִי! מִי מֵאִתָּנוּ לְצִדּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל?”
12 אָמַר אֶחָד מֵעֲבָדָיו: ”אִישׁ מֵאִתָּנוּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא הָאוֹמֵר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ”.
13 הוּא אָמַר: ”לְכוּ וּבָרְרוּ הֵיכָן הוּא כְּדֵי שֶׁאֶשְׁלַח אֲנָשִׁים לִתְפֹּס אוֹתוֹ”. וּמְאֻחָר יוֹתֵר דֻּוַּח לוֹ: ”הוּא נִמְצָא בְּדֹתָן”.
14 מִיָּד שָׁלַח לְשָׁם סוּסִים וּמֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה וְצָבָא גָּדוֹל, וְהֵם הִגִּיעוּ בַּלַּיְלָה וְהִקִּיפוּ אֶת הָעִיר.
15 כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּים מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וְיָצָא הַחוּצָה, רָאָה שֶׁצָּבָא עִם סוּסִים וּמֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה מַקִּיף אֶת הָעִיר. מִיָּד אָמַר אֵלָיו מְשָׁרְתוֹ: ”אֲבוֹי, אֲדוֹנִי! מָה נַעֲשֶׂה?”
16 אַךְ הוּא אָמַר: ”אַל תִּירָא! כִּי רַבִּים אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתָּם”.
17 הֵחֵל אֱלִישָׁע לְהִתְפַּלֵּל וְאָמַר: ”יְהֹוָה, פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו, לְמַעַן יִרְאֶה”. מִיָּד פָּקַח יְהֹוָה אֶת עֵינֵי הַמְּשָׁרֵת וְהוּא רָאָה, וְהִנֵּה הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי הָיָה מָלֵא סוּסִים וּמֶרְכְּבוֹת אֵשׁ סְבִיב אֱלִישָׁע.
18 כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ אֵלָיו הָאֲרַמִּים, הִתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל יְהֹוָה וְאָמַר: ”הַכֵּה נָא אֶת הָאֻמָּה הַזֹּאת בְּסַנְוֵרִים”. וְהוּא הִכָּה אוֹתָם בְּסַנְוֵרִים, כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ אֱלִישָׁע.
19 אָמַר לָהֶם אֱלִישָׁע: ”לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ וְלֹא זוֹ הָעִיר. לְכוּ אַחֲרַי, וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְחַפְּשִׂים”. אַךְ הוּא הוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל שׁוֹמְרוֹן.
20 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל שׁוֹמְרוֹן אָמַר אֱלִישָׁע: ”יְהֹוָה, פְּקַח אֶת עֵינֵיהֶם לְמַעַן יִרְאוּ”. וִיהֹוָה פָּקַח אֶת עֵינֵיהֶם, וְהֵם רָאוּ שֶׁהֵם בְּאֶמְצַע שׁוֹמְרוֹן.
21 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לֶאֱלִישָׁע: ”הַאִם אַכֶּה בָּהֶם, הַאִם אַכֶּה בָּהֶם, אָבִי?”
22 אַךְ הוּא אָמַר לוֹ: ”לֹא תַּכֶּה. הַאִם אַתָּה מַכֶּה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ בַּשֶּׁבִי בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ? תֵּן לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיַחְזְרוּ אֶל אֲדוֹנָם”.
23 לָכֵן הוּא עָרַךְ לָהֶם סְעוּדָה גְּדוֹלָה, וְהֵם אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח אוֹתָם לְדַרְכָּם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ אֶל אֲדוֹנָם. וְהַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים שֶׁל אֲרָם לֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לְהִכָּנֵס אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
24 אַחֲרֵי כֵן קִבֵּץ בֶּן־הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל צְבָאוֹ* וְעָלָה וְהֵטִיל מָצוֹר עַל שׁוֹמְרוֹן.
25 עַל כֵּן הָיָה רָעָב גָּדוֹל בְּשׁוֹמְרוֹן, וְהֵם צָרוּ עָלֶיהָ עַד כִּי רֹאשׁ חֲמוֹר הָיָה שָׁוֶה שְׁמוֹנִים יְחִידוֹת כֶּסֶף, וְרֶבַע קַב* לַשְׁלֶשֶׁת יוֹנִים הָיָה שָׁוֶה חָמֵשׁ יְחִידוֹת כֶּסֶף.
26 כַּאֲשֶׁר עָבַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל הַחוֹמָה, צָעֲקָה אֵלָיו אִשָּׁה וְאָמְרָה: ”עֲזֹר לָנוּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!”
27 אָמַר לָהּ: ”אִם יְהֹוָה אֵינוֹ עוֹזֵר לָךְ, מֵאַיִן אַשִּׂיג לָךְ אֲנִי עֶזְרָה? הַאִם מִן הַגֹּרֶן? הַאִם מִן הַיֶּקֶב?”*
28 שָׁאַל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ: ”מָה קָרָה לָךְ?” וְהִיא הֵשִׁיבָה: ”הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה לִי, ’תְּנִי אֶת בְּנֵךְ, וְנֹאכַל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאֶת בְּנִי נֹאכַל מָחָר’.
29 לָכֵן בִּשַּׁלְנוּ אֶת בְּנִי וְאָכַלְנוּ אוֹתוֹ. לְמָחֳרָת אָמַרְתִּי לָהּ, ’תְּנִי אֶת בְּנֵךְ כְּדֵי שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ’. אַךְ הִיא הִסְתִּירָה אֶת בְּנָהּ”.
30 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה, קָרַע אֶת בְּגָדָיו. הוּא עָבַר עַל הַחוֹמָה, וְהָעָם רָאָה כִּי הוּא לוֹבֵשׁ שַׂק תַּחַת בְּגָדָיו.*
31 הוּא אָמַר: ”אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם רֹאשׁ אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט יִשָּׁאֵר עָלָיו הַיּוֹם!”
32 וֶאֱלִישָׁע יָשַׁב בְּבֵיתוֹ וְהַזְּקֵנִים יָשְׁבוּ אִתּוֹ. וְהַמֶּלֶךְ שָׁלַח אִישׁ מִלְּפָנָיו, אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ אָמַר אֱלִישָׁע אֶל הַזְּקֵנִים: ”הַאִם רְאִיתֶם אֶת בֶּן הַמְּרַצֵּחַ הַזֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח לְהָסִיר אֶת רֹאשִׁי? רְאוּ: בְּבוֹא הַשָּׁלִיחַ, סִגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת וְלַחֲצוּ נֶגְדּוֹ אֶת הַדֶּלֶת. הַאִם לֹא קוֹל רַגְלֵי אֲדוֹנוֹ אַחֲרָיו?”
33 עוֹד הוּא מְדַבֵּר אִתָּם, וְהִנֵּה הִגִּיעַ אֵלָיו הַשָּׁלִיחַ, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: ”הָאָסוֹן הַזֶּה מֵאֵת יְהֹוָה. מַדּוּעַ אֲחַכֶּה עוֹד לִיהֹוָה?”
