מלכים ב׳ 7:1-20
ז וֶאֱלִישָׁע אָמַר: ”שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה. כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ’מָחָר בְּעֵרֶךְ בַּזְּמַן הַזֶּה בְּשַׁעַר* שׁוֹמְרוֹן, סְאַת* קֶמַח מְשֻׁבָּח תִּהְיֶה שָׁוָה שֶׁקֶל,* וּשְׁתֵּי סְאִים שֶׁל שְׂעוֹרָה יִהְיוּ שָׁווֹת שֶׁקֶל’”.
2 וְהַשָּׁלִישׁ* אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ בָּטַח בּוֹ אָמַר לְאִישׁ הָאֱלֹהִים: ”גַּם אִם יִפְתַּח יְהֹוָה אֲרֻבּוֹת* בַּשָּׁמַיִם, הֲיוּכַל לִקְרוֹת הַדָּבָר הַזֶּה?” הֵשִׁיב לוֹ: ”אַתָּה תִּרְאֶה אֶת הַדָּבָר בְּמוֹ עֵינֶיךָ, אַךְ לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ”.
3 בְּפֶתַח שַׁעַר הָעִיר הָיוּ אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים, וְהֵם אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: ”לָמָּה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים פֹּה עַד שֶׁנָּמוּת?
4 אִם נֹאמַר, ’נִכָּנֵס אֶל הָעִיר’, בְּעוֹד הָרָעָב בָּעִיר, נָמוּת שָׁם. וְאִם נֵשֵׁב פֹּה, נָמוּת בֵּין כֹּה וָכֹה. נֵלֵךְ אֶל מַחֲנֵה הָאֲרַמִּים. אִם יָחוּסוּ עַל חַיֵּינוּ, נִחְיֶה, וְאִם יָמִיתוּ אוֹתָנוּ, נָמוּת”.
5 הֵם קָמוּ בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב וְנִכְנְסוּ אֶל מַחֲנֵה הָאֲרַמִּים. הֵם הִגִּיעוּ אֶל קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם, וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ.
6 כִּי יְהֹוָה הִשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הָאֲרַמִּים קוֹל מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה וְסוּסִים, קוֹל צָבָא עָצוּם, וְלָכֵן הֵם אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: ”הִנֵּה שָׂכַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת מַלְכֵי מִצְרַיִם לָבוֹא נֶגְדֵּנוּ!”
7 הֵם מִיָּד קָמוּ וְנָסוּ בְּחֶשְׁכַת הָעֶרֶב, בְּעָזְבָם אֶת אָהֳלֵיהֶם, אֶת סוּסֵיהֶם, אֶת חֲמוֹרֵיהֶם וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְנָסוּ עַל נַפְשָׁם.*
8 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַמְּצֹרָעִים הָאֵלֶּה אֶל קְצֵה הַמַּחֲנֶה, נִכְנְסוּ אֶל אַחַד הָאֹהָלִים וְהֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. הֵם נָשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף, זָהָב וּבְגָדִים וְהָלְכוּ וְהֶחְבִּיאוּ אוֹתָם. וְהֵם חָזְרוּ וְנִכְנְסוּ אֶל אֹהֶל אַחֵר וְנָשְׂאוּ מִשָּׁם דְּבָרִים וְהָלְכוּ וְהֶחְבִּיאוּ אוֹתָם.
9 לְבַסּוֹף אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: ”לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנוּ עוֹשִׂים. הַיּוֹם הַזֶּה הוּא יוֹם בְּשׂוֹרָה! אִם נְהַסֵּס וְנַמְתִּין עַד אוֹר הַבֹּקֶר, נִהְיֶה רְאוּיִים לְעֹנֶשׁ. נֵלֵךְ כָּעֵת וּנְדַוֵּחַ עַל כָּךְ בְּבֵית הַמֶּלֶךְ”.
10 עַל כֵּן הֵם הָלְכוּ וְקָרְאוּ אֶל שׁוֹעֲרֵי הָעִיר וְאָמְרוּ לָהֶם: ”נִכְנַסְנוּ אֶל מַחֲנֵה הָאֲרַמִּים, אַךְ לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ — לֹא שָׁמַעְנוּ אַף אֶחָד. רַק הַסּוּסִים וְהַחֲמוֹרִים הָיוּ קְשׁוּרִים שָׁם, וְהָאֹהָלִים הֻשְׁאֲרוּ כְּמוֹ שֶׁהֵם”.
11 מִיָּד קָרְאוּ הַשּׁוֹעֲרִים, וְהַדָּבָר דֻּוַּח בְּתוֹךְ בֵּית הַמֶּלֶךְ.
12 קָם הַמֶּלֶךְ בַּלַּיְלָה וְאָמַר לַעֲבָדָיו: ”אֹמַר נָא לָכֶם מָה עָשׂוּ לָנוּ הָאֲרַמִּים. הֵם יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ רְעֵבִים, וְלָכֵן עָזְבוּ אֶת הַמַּחֲנֶה כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר בַּשָּׂדֶה, בְּאָמְרָם, ’הֵם יֵצְאוּ מִן הָעִיר, וַאֲנַחְנוּ נִתְפֹּס אוֹתָם חַיִּים וְנִכָּנֵס אֶל הָעִיר’”.
13 אָמַר אֶחָד מֵעֲבָדָיו: ”יִקְּחוּ נָא כַּמָּה אֲנָשִׁים חֲמִשָּׁה מִן הַסּוּסִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָּעִיר. הִנֵּה סוֹפָם יִהְיֶה כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁאָר כָּאן. הִנֵּה סוֹפָם יִהְיֶה כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אָבְדוּ. אִם כֵּן, הָבָה נִשְׁלַח אוֹתָם וְנִרְאֶה”.
14 לְפִיכָךְ הֵם לָקְחוּ שְׁתֵּי מֶרְכָּבוֹת רְתוּמוֹת לְסוּסִים, וְהַמֶּלֶךְ שָׁלַח אוֹתָם אֶל מַחֲנֵה הָאֲרַמִּים בְּאָמְרוֹ: ”לְכוּ וּרְאוּ”.
15 הֵם הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד הַיַּרְדֵּן, וְהִנֵּה כָּל הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְּגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ הָאֲרַמִּים בְּשָׁעָה שֶׁנָּסוּ בְּבֶהָלָה. וְהַשְּׁלִיחִים חָזְרוּ וְדִוְּחוּ זֹאת לַמֶּלֶךְ.
16 וְהָעָם יָצָא וּבָזַז אֶת מַחֲנֵה הָאֲרַמִּים, וּבְעִקְבוֹת זֹאת סְאַת קֶמַח מְשֻׁבָּח הָיְתָה שָׁוָה שֶׁקֶל, וּשְׁתֵּי סְאִים שֶׁל שְׂעוֹרָה הָיוּ שָׁווֹת שֶׁקֶל, לְפִי דְּבַר יְהֹוָה.
17 וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד עַל הַשַּׁעַר אֶת הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ בָּטַח, אַךְ הָעָם רָמְסוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת בַּשַּׁעַר, כְּפִי שֶׁאָמַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר יָרַד אֵלָיו הַמֶּלֶךְ.
18 הַדָּבָר קָרָה כְּפִי שֶׁאָמַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ: ”שְׁתֵּי סְאִים שֶׁל שְׂעוֹרָה יִהְיוּ שָׁווֹת שֶׁקֶל, וּסְאָה שֶׁל קֶמַח מְשֻׁבָּח תִּהְיֶה שָׁוָה שֶׁקֶל מָחָר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּשַׁעַר שׁוֹמְרוֹן”.
19 אַךְ הַשָּׁלִישׁ אָמַר בְּאוֹתָהּ עֵת לְאִישׁ הָאֱלֹהִים: ”גַּם אִם יִפְתַּח יְהֹוָה אֲרֻבּוֹת* בַּשָּׁמַיִם, הֲיוּכַל לִקְרוֹת הַדָּבָר הַזֶּה?” וֶאֱלִישָׁע הֵשִׁיב לוֹ: ”אַתָּה תִּרְאֶה אֶת הַדָּבָר בְּמוֹ עֵינֶיךָ, אַךְ לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ”.
20 וְכָךְ בְּדִיּוּק קָרָה לוֹ, כִּי הָעָם רָמְסוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת בַּשַּׁעַר.
