מלכים ב׳ 9:1-37
ט וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וְאָמַר לוֹ: ”חֲגֹר אֶת בְּגָדֶיךָ סְבִיב מָתְנֶיךָ וְקַח אִתְּךָ מַהֵר אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה וְלֵךְ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד.
2 בְּהַגִּיעֲךָ לְשָׁם, חַפֵּשׂ אֶת יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי; הִכָּנֵס וְהָקֵם אוֹתוֹ מִקֶּרֶב אֶחָיו וְקַח אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּיוֹתֵר.
3 אַחֲרֵי כֵן קַח אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וְצֹק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ וֶאֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”אָנוֹכִי מוֹשֵׁחַ אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל”’, וְאָז פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנוּס לְלֹא דִּחוּי”.
4 עַל כֵּן מְשָׁרֵת הַנָּבִיא הָלַךְ לוֹ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד.
5 בְּהַגִּיעוֹ יָשְׁבוּ שָׁם שָׂרֵי הַצָּבָא. וְהוּא אָמַר: ”מֶסֶר לִי אֵלֶיךָ, הַשַּׂר”. שָׁאַל יֵהוּא: ”אֶל מִי מֵאִתָּנוּ?” הֵשִׁיב לוֹ: ”אֵלֶיךָ, הַשַּׂר”.
6 וְיֵהוּא קָם וְנִכְנַס אֶל הַבַּיִת; הַמְּשָׁרֵת יָצַק אֶת הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ, ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ’אָנוֹכִי מוֹשֵׁחַ אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל עַם יְהֹוָה, עַל יִשְׂרָאֵל.
7 עָלֶיךָ לְהַכּוֹת אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדוֹנְךָ, וַאֲנִי אֶנְקֹם אֶת דַּם עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וְאֶת דַּם כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר הוּמְתוּ עַל־יְדֵי אִיזֶבֶל.
8 וְכָל בֵּית אַחְאָב יֹאבַד; אַכְרִית מֵאַחְאָב כָּל זָכָר,* גַּם אֶת חֲסַר הָאוֹנִים וְהַחַלָּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
9 וְאֶעֱשֶׂה אֶת בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶּן אֲחִיָּה.
10 וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֶלְקַת יִזְרְעֶאל, וְאִישׁ לֹא יִקְבֹּר אוֹתָהּ’”. אָז פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְנָס.
11 כַּאֲשֶׁר חָזַר יֵהוּא אֶל מְשָׁרְתֵי אֲדוֹנוֹ, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר? מַדּוּעַ בָּא הַמְּשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ?” הֵשִׁיב לָהֶם: ”אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הָאִישׁ וְאֶת דִּבּוּרוֹ”.
12 אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”אֵינְךָ דּוֹבֵר אֱמֶת! סַפֵּר נָא לָנוּ”. אָמַר לָהֶם: ”כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר לִי וְאָז הוֹסִיף, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”אָנוֹכִי מוֹשֵׁחַ אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל”’”.
13 בִּתְגוּבָה לָקַח כָּל אֶחָד מֵהֶם בִּמְהִירוּת אֶת בִּגְדּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ תַּחְתָּיו עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַחֲשׂוּפוֹת, וְהֵם תָּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וְאָמְרוּ: ”יֵהוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ!”
14 וְאָז קָשַׁר יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי נֶגֶד יוֹרָם.
קֹדֶם לָכֵן עָמַד יוֹרָם עַל הַמִּשְׁמָר בְּרָמוֹת גִּלְעָד, הוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשֶׁל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם.
15 מְאֻחָר יוֹתֵר חָזַר יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְיִזְרְעֶאל כְּדֵי לְהַחְלִים מִן הַפְּצָעִים אֲשֶׁר פָּצְעוּ אוֹתוֹ הָאֲרַמִּים כַּאֲשֶׁר נִלְחַם בַּחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם.
וְיֵהוּא אָמַר: ”אִם אַתֶּם מַסְכִּימִים,* אַל תָּנִיחוּ לְאִישׁ לְהִמָּלֵט מִן הָעִיר כְּדֵי לָלֶכֶת וּלְדַוֵּחַ עַל כָּךְ בְּיִזְרְעֶאל”.
16 אָז עָלָה יֵהוּא עַל מֶרְכַּבְתּוֹ וְהָלַךְ לְיִזְרְעֶאל, כִּי יוֹרָם שָׁכַב שָׁם פָּצוּעַ, וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד קֹדֶם לָכֵן לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם.
17 הַצּוֹפֶה שֶׁעָמַד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל רָאָה אֶת הֲמוֹנֵי אֲנָשָׁיו שֶׁל יֵהוּא מִתְקָרְבִים. מִיָּד אָמַר: ”אֲנִי רוֹאֶה הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים”. אָמַר יְהוֹרָם: ”קַח פָּרָשׁ וּשְׁלַח אוֹתוֹ לִקְרָאתָם, וֶאֱמֹר לוֹ לִשְׁאֹל, ’הַאִם פְּנֵיכֶם לְשָׁלוֹם?’”
18 לָכֵן הָלַךְ הַפָּרָשׁ לִקְרָאתוֹ וְאָמַר לוֹ: ”כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ, ’הַאִם פְּנֵיכֶם לְשָׁלוֹם?’” אַךְ יֵהוּא הֵשִׁיב: ”מָה לְךָ וּלְשָׁלוֹם? סֹב אֶל מֵאֲחוֹרַי!”
וְהַצּוֹפֶה דִּוֵּחַ: ”הַשָּׁלִיחַ הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אַךְ לֹא שָׁב”.
19 לְפִיכָךְ הוּא שָׁלַח פָּרָשׁ שֵׁנִי, אֲשֶׁר בְּהַגִּיעוֹ אֲלֵיהֶם אָמַר: ”כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ, ’הַאִם פְּנֵיכֶם לְשָׁלוֹם?’” אַךְ יֵהוּא הֵשִׁיב: ”מָה לְךָ וּלְשָׁלוֹם? סֹב אֶל מֵאֲחוֹרַי!”
20 וְהַצּוֹפֶה דִּוֵּחַ: ”הוּא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אַךְ לֹא שָׁב, וְהַנְּהִיגָה הִיא כִּנְהִיגַת יֵהוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל* נִמְשִׁי, כִּי כְּמוֹ מְשֻׁגָּע הוּא נוֹהֵג”.
21 אָמַר יְהוֹרָם: ”רְתֹם!” וְאָז רָתְמוּ אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. וִיהוֹרָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה יָצְאוּ אִישׁ אִישׁ בְּמֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ לִקְרַאת יֵהוּא, וְהֵם פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי.
22 כַּאֲשֶׁר רָאָה יְהוֹרָם אֶת יֵהוּא שָׁאַל אוֹתוֹ: ”הַאִם פָּנֶיךָ לְשָׁלוֹם, יֵהוּא?” אַךְ הוּא הֵשִׁיב: ”אֵיזֶה שָׁלוֹם יוּכַל לִהְיוֹת לְנֹכַח זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים?”
23 מִיָּד הִפְנָה יְהוֹרָם אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לָנוּס וְאָמַר אֶל אֲחַזְיָהוּ: ”רִמּוּ אוֹתָנוּ, אֲחַזְיָה!”
24 לָקַח יֵהוּא אֶת קַשְׁתּוֹ בְּיָדוֹ וְיָרָה בִּיהוֹרָם בֵּין כְּתֵפָיו, וְהַחֵץ יָצָא מִלִּבּוֹ, וְהוּא הִתְמוֹטֵט בְּמֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ.
25 אָז אָמַר אֶל בִּדְקַר שָׁלִישׁוֹ:* ”שָׂא אוֹתוֹ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ אֶל שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. זְכֹר, אֲנִי וְאַתָּה רָכַבְנוּ יַחַד* מֵאֲחוֹרֵי אַחְאָב אָבִיו כַּאֲשֶׁר יְהֹוָה עַצְמוֹ הִכְרִיז נֶגְדּוֹ אֶת הַהַכְרָזָה הַזֹּאת:
26 ’”אֶת דַּם נָבוֹת וְאֶת דַּם בָּנָיו רָאִיתִי אֶתְמוֹל”, מַצְהִיר יְהֹוָה, ”וְעַל כֵּן הֱיֵה בָּטוּחַ שֶׁאֲשַׁלֵּם לְךָ בְּחֶלְקָה זוֹ”, מַצְהִיר יְהֹוָה’. לָכֵן כָּעֵת שָׂא אוֹתוֹ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ אֶל הַחֶלְקָה, לְפִי דְּבַר יְהֹוָה”.
27 וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה אֶת מָה שֶׁקָּרָה וְנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגַּן. (מְאֻחָר יוֹתֵר רָדַף אַחֲרָיו יֵהוּא וְאָמַר: ”הִרְגוּ גַּם אוֹתוֹ!” וְהֵם פָּגְעוּ בּוֹ בַּמֶּרְכָּבָה בַּעֲלוֹתוֹ לְגוּר, אֲשֶׁר לְיַד יִבְלְעָם. אַךְ הוּא הִמְשִׁיךְ בִּמְנוּסָתוֹ לִמְגִדּוֹ וְשָׁם מֵת.
28 וַעֲבָדָיו לָקְחוּ אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּמֶרְכָּבָה וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹ עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד.
29 הָיָה זֶה בַּשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב שֶׁאֲחַזְיָה נַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל יְהוּדָה.)
30 וְיֵהוּא בָּא לְיִזְרְעֶאל, וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה עַל כָּךְ. לָכֵן הִיא אִפְּרָה אֶת עֵינֶיהָ בְּצֶבַע שָׁחֹר* וְקִשְּׁטָה אֶת רֹאשָׁהּ וְהִבִּיטָה מַטָּה בְּעַד הַחַלּוֹן.
31 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס יֵהוּא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: ”הֲשָׁלוֹם לְזִמְרִי, הוֹרֵג אֲדוֹנוֹ?”
32 הוּא הִבִּיט לְמַעְלָה אֶל הַחַלּוֹן, וְשָׁאַל: ”מִי לְצִדִּי? מִי?” מִיָּד הִבִּיטוּ אֵלָיו מַטָּה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה שָׂרֵי חָצֵר.
33 אָמַר לָהֶם: ”הַשְׁלִיכוּהָ מַטָּה!” וְהֵם הִשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ מַטָּה וְדָמָהּ נִתַּז עַל הַקִּיר וְעַל הַסּוּסִים, וְהוּא רָמַס אוֹתָהּ.
34 לְאַחַר מִכֵּן נִכְנַס וְאָכַל וְשָׁתָה. אָז אָמַר: ”דַּאֲגוּ נָא לָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ. הֲרֵי בַּת מֶלֶךְ הִיא”.
35 אַךְ כְּשֶׁהָלְכוּ לִקְבֹּר אוֹתָהּ לֹא מָצְאוּ דָּבָר מִלְּבַד גֻּלְגָּלְתָּהּ וְכַפּוֹת רַגְלֶיהָ וְכַפּוֹת יָדֶיהָ.
36 כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ וְסִפְּרוּ לוֹ, אָמַר: ”כָּךְ מִתְקַיֵּם דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּאֶמְצָעוּת עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי בְּאָמְרוֹ, ’בְּחֶלְקַת יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזֶבֶל.
37 וְגוּפַת אִיזֶבֶל תִּהְיֶה כְּזֶבֶל* עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֶלְקַת יִזְרְעֶאל, פֶּן יֹאמְרוּ: ”זֹאת אִיזֶבֶל”’”.
