משלי 14‏:1‏-35

  • הלב יודע את מרירותו שלו ‏(‏10‏)‏

  • דרך הנראית ישרה עלולה להוביל למוות ‏(‏12‏)‏

  • פתי מאמין לכל דבר ‏(‏15‏)‏

  • רבים הם ידידי העשיר ‏(‏20‏)‏

  • לב רגוע נותן חיים לגוף ‏(‏30‏)‏

יד  הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה* בּוֹנָה אֶת בֵּיתָהּ,‏אַךְ הָאֱוִילָה הוֹרֶסֶת אוֹתוֹ בְּמוֹ יָדֶיהָ.‏   הַהוֹלֵךְ בְּיָשְׁרוֹ יָרֵא אֶת יְהֹוָה,‏אַךְ מִי שֶׁדְּרָכָיו נְלוֹזוֹת* בָּז לוֹ.‏*   מַטֵּה הַגַּאֲוָה הוּא בְּפִי הָאֱוִיל,‏אַךְ שִׂפְתֵי הַחֲכָמִים יִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶם.‏   בְּאֵין בָּקָר,‏ הָאֵבוּס נָקִי,‏אַךְ כּוֹחַ הַשּׁוֹר מֵנִיב תְּבוּאָה רַבָּה.‏   עֵד נֶאֱמָן לֹא יְשַׁקֵּר,‏אַךְ עֵד שֶׁקֶר מֵפִיחַ כְּזָבִים לְלֹא הֶרֶף.‏   הַלַּעֲגָן מְחַפֵּשׂ חָכְמָה וְאֵינוֹ מוֹצֵא,‏אַךְ לַנָּבוֹן קַל לִרְכֹּשׁ יֶדַע.‏   הִתְרַחֵק מִן הָאִישׁ הַכְּסִיל,‏כִּי לֹא תִּמְצָא יֶדַע עַל שְׂפָתָיו.‏   בְּחָכְמָה מֵבִין הַפִּקֵּחַ אֶת דַּרְכּוֹ,‏אַךְ הַכְּסִילִים מֻטְעִים* עַל־יְדֵי אֱוִילוּתָם.‏   אֱוִילִים צוֹחֲקִים לְאַשְׁמָה,‏*אַךְ בְּקֶרֶב הַיְּשָׁרִים יֵשׁ נְכוֹנוּת לְהִתְפַּיֵּס.‏* 10  הַלֵּב יוֹדֵעַ אֶת מְרִירוּתוֹ שֶׁלּוֹ,‏*וְזָר לֹא יִהְיֶה שֻׁתָּף לְשִׂמְחָתוֹ.‏ 11  בֵּית הָרְשָׁעִים יִשָּׁמֵד,‏אַךְ אֹהֶל הַיְּשָׁרִים יִפְרַח.‏ 12  יֵשׁ דֶּרֶךְ הַנִּרְאֵית יְשָׁרָה בְּעֵינֵי הָאִישׁ,‏אַךְ לְבַסּוֹף הִיא מוֹבִילָה לְמָוֶת.‏ 13  גַּם בִּשְׂחוֹק עָלוּל הַלֵּב לִכְאֹב,‏וְשִׂמְחָה יְכוֹלָה לְהִסְתַּיֵּם בְּתוּגָה.‏ 14  בַּעַל לֵב סוֹרֵר יִקְצֹר אֶת תּוֹצְאוֹת דְּרָכָיו,‏אַךְ הָאִישׁ הַטּוֹב קוֹצֵר אֶת גְּמוּל פְּעֻלּוֹתָיו.‏ 15  פֶּתִי* מַאֲמִין לְכָל דָּבָר,‏אַךְ הַפִּקֵּחַ שׁוֹקֵל כָּל צַעַד.‏ 16  הֶחָכָם נִזְהָר וְסָר מֵרַע,‏אַךְ הַכְּסִיל פָּזִיז* וּבַעַל בִּטָּחוֹן עַצְמִי מֻפְרָז.‏ 17  הַמְּמַהֵר לִכְעֹס פּוֹעֵל בֶּאֱוִילוּת,‏אַךְ הַשּׁוֹקֵל דְּבָרִים לָעֹמֶק* שָׂנוּא.‏ 18  הַפְּתָאִים* יִנְחֲלוּ אֱוִילוּת,‏אַךְ הַפִּקְּחִים מֻכְתָּרִים בְּיֶדַע.‏ 19  הָרָעִים יֵאָלְצוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הַטּוֹבִים,‏וְהָרְשָׁעִים יִשְׁתַּחֲווּ בְּשַׁעֲרֵי הַצַּדִּיקִים.‏ 20  הֶעָנִי שָׂנוּא אֲפִלּוּ עַל רֵעָיו,‏אַךְ רַבִּים הֵם יְדִידֵי הֶעָשִׁיר.‏ 21  הָאִישׁ הַבָּז לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא,‏אַךְ הַמְּגַלֶּה חֶמְלָה לַדַּלִּים מְאֻשָּׁר.‏ 22  הַאִם חוֹרְשֵׁי רָעָה לֹא יִתְעוּ?‏ אַךְ הַנְּחוּשִׁים לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב יִנְחֲלוּ חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת.‏ 23  בְּכָל עָמָל יֵשׁ תּוֹעֶלֶת,‏אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם* מוֹבִיל לְמַחְסוֹר.‏ 24  כֶּתֶר הַחֲכָמִים הוּא עָשְׁרָם;‏אַךְ אֱוִילוּת הַכְּסִילִים הִיא רַק אֱוִילוּת.‏ 25  עֵד אֱמֶת מַצִּיל חַיִּים,‏*אַךְ עֵד מִרְמָה מֵפִיחַ כְּזָבִים לְלֹא הֶרֶף.‏ 26  בְּיִרְאַת יְהֹוָה יֵשׁ בִּטָּחוֹן עַז,‏וְלִילָדָיו תִּהְיֶה הִיא מַחֲסֶה.‏ 27  יִרְאַת יְהֹוָה הִיא מְקוֹר* חַיִּים,‏לְהַרְחִיק אָדָם מִמַּלְכּוֹדוֹת הַמָּוֶת.‏ 28  עַם רַב הוּא הֲדָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ,‏אַךְ שַׁלִּיט לְלֹא נְתִינִים נוֹפֵל.‏ 29  אָדָם סַבְלָן* הוּא בַּעַל תְּבוּנָה רַבָּה,‏אַךְ קְצַר רוּחַ חוֹשֵׂף אֶת אֱוִילוּתוֹ.‏ 30  לֵב רָגוּעַ נוֹתֵן חַיִּים* לַגּוּף,‏אַךְ קִנְאָה הִיא רָקָב לָעֲצָמוֹת.‏ 31  עוֹשֵׁק דַּל מְחָרֵף אֶת עוֹשֵׂהוּ,‏אַךְ הַמְּגַלֶּה חֶמְלָה לָאֶבְיוֹן מְכַבֵּד אוֹתוֹ.‏* 32  הָרָשָׁע יִפֹּל בְּרָעָתוֹ שֶׁלּוֹ,‏אַךְ הַצַּדִּיק יֶחְסֶה בְּתֻמָּתוֹ.‏ 33  חָכְמָה נָחָה בְּשֶׁקֶט בְּלֵב אָדָם נָבוֹן,‏אַךְ בְּקֶרֶב הַכְּסִילִים הִיא חַיֶּבֶת לְהִוָּדַע.‏* 34  צְדָקָה מְרוֹמֶמֶת אֻמָּה,‏אַךְ חֵטְא הוּא דָּבָר מַחְפִּיר לְעַם.‏ 35  הַמֶּלֶךְ שְׂבַע רָצוֹן מֵעֶבֶד הַנּוֹהֵג בְּתוֹבָנָה,‏אַךְ זַעֲמוֹ הוּא נֶגֶד אָדָם מֵבִישׁ.‏

הערות שוליים

או ”‏החכמה באמת”‏.‏
או ”‏עקמומיות;‏ נפתלות”‏.‏
כלומר,‏ לאלוהים.‏
או אולי ”‏מטעים”‏.‏
או ”‏לכפרה;‏ לפיצוי”‏.‏
או ”‏יש רצון טוב”‏.‏
או ”‏את מרירות נפשו”‏.‏
או ”‏חסר הניסיון”‏.‏
או ”‏זועם”‏.‏
או ”‏איש בעל יכולות חשיבה”‏.‏
או ”‏חסרי הניסיון”‏.‏
או ”‏פטפוט;‏ דיבורים ריקים”‏.‏
או ”‏נפשות”‏.‏
או ”‏מעיין”‏.‏
או ”‏ארך אפיים;‏ אינו ממהר לכעוס”‏.‏
או ”‏בריאות”‏.‏
כלומר,‏ את אלוהים.‏
או ”‏לפרסם את עצמה”‏.‏