משלי 16‏:1‏-33

  • יהוה בוחן את המניעים ‏(‏2‏)‏

  • הפקד מעשיך בידי יהוה ‏(‏3‏)‏

  • מאזניים ישרים הם מאת יהוה ‏(‏11‏)‏

  • גאווה לפני מפלה ‏(‏18‏)‏

  • שיבה היא כתר תפארת ‏(‏31‏)‏

טז  אָדָם מֵכִין אֶת מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ,‏*אַךְ מַעֲנֵה פִּיו הוּא* מֵאֵת יְהֹוָה.‏   כָּל דַּרְכֵי הָאִישׁ נְכוֹנוֹת* בְּעֵינָיו,‏אַךְ יְהֹוָה בּוֹחֵן אֶת הַמְּנִיעִים.‏*   הַפְקֵד בִּידֵי יְהֹוָה אֶת כָּל מַעֲשֶׂיךָ,‏*וְיַצְלִיחוּ תָּכְנִיּוֹתֶיךָ.‏   יְהֹוָה עָשָׂה שֶׁהַכֹּל יִפְעַל לְמַעַן מַטְּרָתוֹ,‏גַּם אֶת הָרָשָׁע לְיוֹם הָאָסוֹן.‏   כָּל גְּבַהּ לֵב מְתֹעָב בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏ הֱיֵה בָּטוּחַ* שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה פָּטוּר מֵעֹנֶשׁ.‏   בְּחֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת מְכֻפָּר עָווֹן,‏וּבְיִרְאַת יְהֹוָה סָר הָאָדָם מֵרַע.‏   כַּאֲשֶׁר דַּרְכֵי הָאִישׁ רְצוּיוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏הוּא* גּוֹרֵם אֲפִלּוּ לְאוֹיְבָיו לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִמּוֹ.‏   טוֹב מְעַט בִּצְדָקָהמֵהַכְנָסָה גְּדוֹלָה בְּלֹא צֶדֶק.‏   הָאָדָם מְחַשֵּׁב אֶת דַּרְכּוֹ בְּלִבּוֹ,‏אַךְ יְהֹוָה הוּא שֶׁמְּכַוֵּן אֶת צְעָדָיו.‏ 10  פְּסִיקָה אֱלֹהִית צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל שִׂפְתֵי הַמֶּלֶךְ;‏אַל לוֹ לִבְגֹּד בְּמִשְׁפָּט.‏* 11  מִשְׁקָל וּמֹאזְנַיִם יְשָׁרִים הֵם מֵאֵת יְהֹוָה;‏כָּל אַבְנֵי הַמִּשְׁקָל שֶׁבַּנַּרְתִּיק הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו.‏ 12  מַעֲשֵׂי רֶשַׁע מְתֹעָבִים בְּעֵינֵי מְלָכִים,‏כִּי כִּסֵּא הַמַּלְכוּת נַעֲשֶׂה מְבֻסָּס בְּאֶמְצָעוּת צְדָקָה.‏ 13  שִׂפְתֵי צֶדֶק רְצוּיוֹת בְּעֵינֵי מְלָכִים.‏ הֵם אוֹהֲבִים אָדָם הַמְּדַבֵּר בְּיֹשֶׁר.‏ 14  חֲמָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִיא כִּשְׁלִיחַ מָוֶת,‏אַךְ אִישׁ חָכָם מְשַׁכֵּךְ אוֹתָהּ.‏* 15  בְּאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ יֵשׁ חַיִּים;‏רְצוֹנוֹ הַטּוֹב הוּא כַּעֲנַן גֶּשֶׁם בָּאָבִיב.‏ 16  מָה טוֹב לִקְנוֹת חָכְמָה מֵאֲשֶׁר זָהָב!‏ יֵשׁ לִבְחֹר בִּרְכִישַׁת הֲבָנָה מֵאֲשֶׁר בְּכֶסֶף.‏ 17  דַּרְכָּם שֶׁל הַיְּשָׁרִים נִמְנַעַת מִן הָרַע.‏ הַנּוֹצֵר אֶת דַּרְכּוֹ שׁוֹמֵר עַל חַיָּיו.‏* 18  לִפְנֵי מַפָּלָה יֶשְׁנָהּ גַּאֲוָה,‏וְלִפְנֵי כִּשָּׁלוֹן רוּחַ יְהִירָה.‏ 19  טוֹב לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בְּקֶרֶב הָעֲנָוִיםמִלַּחְלֹק אֶת שְׁלַל הַגַּאַוְתָנִים.‏ 20  הַבּוֹחֵן דָּבָר בְּתוֹבָנָה יִמְצָא הַצְלָחָה,‏*וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ הַבּוֹטֵחַ בִּיהֹוָה.‏ 21  חֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן,‏וְהַמְּדַבֵּר בַּאֲדִיבוּת* מוֹסִיף שִׁכְנוּעַ לִדְבָרָיו.‏ 22  תּוֹבָנָה הִיא מְקוֹר* חַיִּים לִבְעָלֶיהָ,‏אַךְ הָאֱוִילִים מְקַבְּלִים מוּסָר מֵאֱוִילוּתָם שֶׁלָּהֶם.‏ 23  לֵב הֶחָכָם מַעֲנִיק תּוֹבָנָה לְפִיווּמוֹסִיף שִׁכְנוּעַ לְדִבּוּרוֹ.‏ 24  אִמְרֵי נֹעַם הֵם חַלַּת דְּבַשׁ,‏מְתוּקִים לַנֶּפֶשׁ* וּמַרְפֵּא לָעֲצָמוֹת.‏ 25  יֵשׁ דֶּרֶךְ הַנִּרְאֵית יְשָׁרָה בְּעֵינֵי הָאִישׁ,‏אַךְ לְבַסּוֹף הִיא מוֹבִילָה לְמָוֶת.‏ 26  תַּאֲבוֹנוֹ* שֶׁל הַפּוֹעֵל גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבֹד קָשֶׁה,‏כִּי רַעֲבוֹנוֹ* דּוֹחֵק בּוֹ.‏ 27  אִישׁ בְּלִיַּעַל כּוֹרֶה דָּבָר רַע;‏דִּבּוּרוֹ הוּא כְּאֵשׁ צוֹרֶבֶת.‏ 28  עוֹשֵׂה צָרוֹת* מְעוֹרֵר מַחֲלוֹקוֹת,‏וּמַשְׁמִיץ מַפְרִיד בֵּין חֲבֵרִים קְרוֹבִים.‏ 29  אִישׁ אַלִּים מְפַתֶּה אֶת רֵעֵהוּוּמוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה.‏* 30  קוֹרֵץ הוּא בְּעֵינָיו בְּעוֹדוֹ חוֹרֵשׁ רָעָה.‏ קוֹפֵץ אֶת שְׂפָתָיו בְּעוֹדוֹ מְבַצֵּעַ אֶת מְזִמָּתוֹ.‏ 31  שֵׂיבָה הִיא כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת*בְּהִמָּצְאָהּ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה.‏ 32  אָדָם סַבְלָן* טוֹב מִגִּבּוֹר,‏וְהַשּׁוֹלֵט בְּמִזְגּוֹ* טוֹב מִכּוֹבֵשׁ עִיר.‏ 33  הַגּוֹרָל מוּטָל אֶל הַחֵיק,‏אַךְ כָּל הַחְלָטָה בְּאֶמְצָעוּתוֹ מִיְּהֹוָה הִיא.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏לאדם מערכי [‏סידורי]‏ לב”‏.‏
או ”‏תשובתו הנכונה היא”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏מענה לשון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏זך”‏,‏ טהורות.‏
נה״מ,‏ ”‏רוחות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גול [‏גלול]‏ אל יהוה מעשיך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יד ליד”‏.‏
כלומר,‏ אלוהים.‏
או ”‏בצדק”‏.‏
או ”‏נמנע ממנה”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏טוב”‏.‏
או ”‏ודיבור מושך;‏ נעים”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏ומתק שפתיים”‏.‏
או ”‏מעיין”‏.‏
או ”‏מתוקים לחך”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏פיהו”‏.‏
או ”‏תככן;‏ חורש מזימות”‏.‏
או ”‏הלא נכונה”‏.‏
או ”‏יופי”‏.‏
או ”‏ארך אפיים;‏ אינו ממהר לכעוס”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מושל ברוחו”‏.‏