משלי 20‏:1‏-30

  • היין הוא לעגן ‏(‏1‏)‏

  • העצל אינו חורש בחורף ‏(‏4‏)‏

  • מחשבות האדם כמים עמוקים ‏(‏5‏)‏

  • אזהרה מפני נדרים פזיזים ‏(‏25‏)‏

  • תפארת בחורים היא כוחם ‏(‏29‏)‏

כ  הַיַּיִן לַעֲגָן,‏ הַשֵּׁכָר מְשֻׁלַּח רֶסֶן;‏כָּל הַסּוֹטֶה בִּגְלָלָם מִן הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ חָכָם.‏   אֵימַת מֶלֶךְ* הִיא כְּנַהֲמַת אַרְיֵה;‏*הַמְּעוֹרֵר אֶת כַּעֲסוֹ מְסַכֵּן אֶת חַיָּיו.‏   כָּבוֹד הוּא לְאִישׁ לְהִמָּנַע מֵרִיב,‏אַךְ כָּל אֱוִיל יִסְתַּבֵּךְ בּוֹ.‏   הֶעָצֵל אֵינוֹ חוֹרֵשׁ בַּחֹרֶף,‏וְלָכֵן יִתְחַנֵּן בַּקָּצִיר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר.‏*   מַחְשְׁבוֹת* לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם הֵן כְּמַיִם עֲמֻקִּים,‏אַךְ אִישׁ תְּבוּנָה* דּוֹלֶה אוֹתָן.‏   אֲנָשִׁים רַבִּים מַכְרִיזִים עַל חַסְדָּם,‏אַךְ מִי יָכוֹל לִמְצֹא אִישׁ נֶאֱמָן?‏   הַצַּדִּיק מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמָּתוֹ.‏ אַשְׁרֵי יְלָדָיו* הַבָּאִים אַחֲרָיו.‏   כַּאֲשֶׁר יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה לִשְׁפֹּט,‏הוּא זוֹרֶה בְּעֶזְרַת עֵינָיו כָּל רַע.‏*   מִי יָכוֹל לוֹמַר:‏ ”‏זִכִּיתִי אֶת לִבִּי;‏טָהוֹר אֲנִי מֵחֶטְאִי”‏?‏ 10  מִשְׁקוֹלוֹת מִרְמָה וּמִדּוֹת מְזֻיָּפוֹת*‏— שְׁתֵּיהֶן מְתֹעָבוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏ 11  אֲפִלּוּ יֶלֶד* נִכָּר לְפִי מַעֲשָׂיו,‏אִם הִתְנַהֲגוּתוֹ טְהוֹרָה וִישָׁרָה.‏ 12  אֹזֶן שׁוֹמַעַת וְעַיִן רוֹאָה‏— יְהֹוָה עָשָׂה אֶת שְׁתֵּיהֶן.‏ 13  אַל תֹּאהַב שֵׁנָה,‏ פֶּן תֵּעָשֶׂה עָנִי.‏ פְּקַח עֵינֶיךָ,‏ וְתִשְׂבַּע מִלֶּחֶם.‏ 14  ‏”‏זֶה לֹא טוֹב!‏ זֶה לֹא טוֹב!‏”‏ אוֹמֵר הַקּוֹנֶה;‏וְאָז הוֹלֵךְ וּמִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ.‏ 15  יֵשׁ זָהָב,‏ וְאַלְמֻגִּים* רַבִּים,‏אַךְ שִׂפְתֵי יֶדַע הֵן דָּבָר יָקָר.‏ 16  קַח אֶת בִּגְדּוֹ שֶׁל הָאָדָם אִם נָתַן עַרְבוּת לְזָר;‏תְּפֹס אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ אִם נַעֲשָׂה עָרֵב לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה.‏* 17  לֶחֶם שֶׁהֻשַּׂג בְּמִרְמָה טָעִים לָאָדָם,‏אַךְ לְאַחַר מִכֵּן יִמָּלֵא פִּיו חָצָץ.‏ 18  בִּזְכוּת הִתְיַעֲצוּת* יַצְלִיחוּ* תָּכְנִיּוֹת,‏וּבְהַדְרָכָה נְבוֹנָה הִלָּחֵם מִלְחַמְתְּךָ.‏ 19  הַמַּשְׁמִיץ מִתְהַלֵּךְ וּמְגַלֶּה סוֹד;‏עִם הָאוֹהֵב לְהָפִיץ רְכִילוּת* אַל תִּתְרוֹעֵעַ.‏ 20  מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,‏תִּדְעַךְ מְנוֹרָתוֹ בְּבוֹא הַחֹשֶׁךְ.‏ 21  נַחֲלָה שֶׁהֻשְּׂגָה בְּחַמְדָנוּת בָּרִאשׁוֹנָהלֹא תִּהְיֶה בְּרָכָה בְּאַחֲרִיתָהּ.‏ 22  אַל תֹּאמַר:‏ ”‏אֲנִי אֲשַׁלֵּם רַע!‏”‏ קַוֵּה לִיהֹוָה,‏ וְהוּא יוֹשִׁיעֲךָ.‏ 23  מִשְׁקוֹלוֹת מִרְמָה* מְתֹעָבוֹת בְּעֵינֵי יְהֹוָה,‏וּמֹאזְנֵי שֶׁקֶר אֵינָם טוֹבִים.‏ 24  יְהֹוָה מְכַוֵּן אֶת צַעֲדֵי הַגֶּבֶר;‏כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לְהָבִין אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ?‏* 25  זוֹ מַלְכֹּדֶת לָאָדָם לְהַכְרִיז בִּפְזִיזוּת,‏ ”‏קָדוֹשׁ!‏”‏ וְרַק אַחֲרֵי כֵן לַחְשֹׁב עַל מָה שֶׁנָּדַר.‏ 26  מֶלֶךְ חָכָם זוֹרֶה אֶת הָרְשָׁעִיםוּמְסוֹבֵב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹפַן הַדַּיִשׁ.‏ 27  נְשִׁימַת הָאָדָם הִיא מְנוֹרַת יְהֹוָה,‏הַבּוֹחֶנֶת אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ.‏ 28  חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת נוֹצְרִים אֶת הַמֶּלֶךְ;‏עַל־יְדֵי חֶסֶד מְכַלְכֵּל הוּא אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.‏ 29  תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים הִיא כּוֹחָם,‏וַהֲדַר זְקֵנִים הוּא שֵׂיבָתָם.‏ 30  חַבּוּרוֹת וּפְצָעִים מְמָרְקִים וּמְסִירִים רֹעַ,‏וּמַכּוֹת מְטַהֲרוֹת אֶת תּוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָאָדָם.‏

הערות שוליים

או ”‏האימה שמטיל מלך”‏.‏
או ”‏כפיר אריות”‏,‏ אריה צעיר בעל רעמה.‏
או אולי ”‏הוא יחפש בקציר אך לא ימצא דבר”‏.‏
או ”‏כוונות”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏עצה”‏.‏
או ”‏בעל כושר הבחנה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בניו”‏.‏
או ”‏עיניו מבחינות בכל רע”‏.‏
או ”‏שתי אבני משקל שונות ושני מכלי מדידה שונים”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏אבן ואבן,‏ איפה ואיפה”‏.‏
או ”‏נער”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏לנוכרי”‏.‏
או ”‏עצה”‏.‏
או ”‏ייכונו;‏ יתבססו”‏.‏
או ”‏עם המפתה בשפתיו”‏.‏
או ”‏שתי אבני משקל שונות”‏.‏
או ”‏את הדרך שבה יש ללכת?‏”‏