משלי 27‏:1‏-27

  • התועלת בתוכחה מאת חבר ‏(‏5,‏ 6‏)‏

  • בני,‏ שמח את ליבי ‏(‏11‏)‏

  • ברזל מחדד ברזל ‏(‏17‏)‏

  • הכר את צאנך ‏(‏23‏)‏

  • העושר אינו מתקיים לעולם ‏(‏24‏)‏

כז  אַל תִּתְפָּאֵר לְגַבֵּי מָחָר,‏כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה יֵלֵד יוֹם.‏   יְהַלֶּלְךָ זָר* וְלֹא פִּיךָ;‏אֲחֵרִים,‏* וְלֹא שְׂפָתֶיךָ.‏   כְּבֵדָה הָאֶבֶן וְגָדוֹל מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הַחוֹל,‏אַךְ רֹגֶז בְּשֶׁל אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.‏   יֶשְׁנָם אַכְזָרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף כַּעַס,‏אַךְ מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי קִנְאָה?‏   טוֹבָה תּוֹכָחָה גְּלוּיָה מֵאַהֲבָה מֻסְתֶּרֶת.‏   נֶאֱמָנִים פְּצָעִים הַנִּגְרָמִים עַל־יְדֵי חָבֵר,‏אַךְ נְשִׁיקוֹת הָאוֹיֵב רַבּוֹת.‏*   אָדָם שָׂבֵעַ מְסָרֵב לִדְבַשׁ נוֹטֵף,‏*אַךְ לְאָדָם רָעֵב* אֲפִלּוּ דָּבָר מַר טַעֲמוֹ מָתוֹק.‏   כְּצִפּוֹר הַתּוֹעָה* מִקִּנָּהּהוּא אִישׁ הַתּוֹעֶה מִבֵּיתוֹ.‏   שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב;‏כָּךְ גַּם יְדִידוּת מְתוּקָה הַנּוֹבַעַת מֵעֵצָה כֵּנָה.‏* 10  אַל תִּטֹּשׁ אֶת רֵעֲךָ אוֹ אֶת רֵעַ אָבִיךָ,‏וְאֶל בֵּית אָחִיךָ אַל תִּכָּנֵס בְּיוֹם אֲסוֹנְךָ;‏טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.‏ 11  הֱיֵה חָכָם,‏ בְּנִי,‏ וְשַׂמַּח אֶת לִבִּי,‏וְאוּכַל לְהָשִׁיב לִמְחָרְפִי.‏ 12  הַפִּקֵּחַ רוֹאֶה אֶת הַסַּכָּנָה וּמִסְתַּתֵּר,‏אַךְ חַסְרֵי הַנִּסָּיוֹן הוֹלְכִים הַיְשֵׁר קָדִימָה וְנוֹשְׂאִים בַּתּוֹצָאוֹת.‏* 13  קַח אֶת בִּגְדּוֹ שֶׁל הָאָדָם אִם נָתַן עַרְבוּת לְזָר;‏תְּפֹס אֶת מַשְׁכּוֹנוֹ אִם נַעֲשָׂה עָרֵב לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה.‏* 14  הַמְּבָרֵךְ אֶת רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר,‏קְלָלָה יֵחָשֵׁב לוֹ הַדָּבָר.‏ 15  אִשָּׁה מְחַרְחֶרֶת רִיב* הִיא כְּגַג הַדּוֹלֵף לְלֹא הֶרֶף בְּיוֹם סַגְרִיר.‏ 16  הַמְּסֻגָּל לְרַסְּנָהּ יָכוֹל לְרַסֵּן אֶת הָרוּחַוּלְהַחְזִיק שֶׁמֶן בְּיַד יְמִינוֹ.‏ 17  כְּפִי שֶׁבַּרְזֶל מְחַדֵּד בַּרְזֶל,‏כָּךְ מְחַדֵּד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.‏* 18  הַדּוֹאֵג לְעֵץ* תְּאֵנָה יֹאכַל אֶת פִּרְיוֹ,‏וְהַדּוֹאֵג לַאֲדוֹנוֹ יְכֻבַּד.‏ 19  כְּפִי שֶׁמַּיִם מְשַׁקְּפִים אֶת פְּנֵי הָאָדָם,‏כָּךְ מְשַׁקֵּף לֵב אָדָם אֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר.‏ 20  שְׁאוֹל* וַאֲבַדּוֹן* לְעוֹלָם אֵינָם שְׂבֵעִים,‏וְגַם עֵינֵי הָאָדָם אֵינָן שְׂבֵעוֹת.‏ 21  כְּפִי שֶׁהַמַּצְרֵף הוּא לַכֶּסֶף וְהַכּוּר הוּא לַזָּהָב,‏כָּךְ נִבְחָן הָאָדָם לְפִי הַשֶּׁבַח הַנִּתָּן לוֹ.‏* 22  גַּם אִם תִּכְתֹּשׁ אֶת הָאֱוִיל בָּעֱלִיכְּדָגָן כָּתוּשׁ בַּמַּכְתֵּשׁ,‏לֹא תָּסוּר מִמֶּנּוּ אֱוִילוּתוֹ.‏ 23  הַכֵּר הֵיטֵב אֶת מַרְאֵה צֹאנְךָ.‏ טַפֵּל הֵיטֵב בִּכְבָשֶׂיךָ,‏* 24  כִּי הָעֹשֶׁר אֵינוֹ מִתְקַיֵּם לָעַד,‏*וְגַם לֹא הַכֶּתֶר* לְדוֹר וָדוֹר.‏ 25  הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק נֶעֱלָם,‏ דֶּשֶׁא חָדָשׁ נִרְאֶה,‏וְצִמְחִיַּת הֶהָרִים נֶאֱסֶפֶת.‏ 26  הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים מְסַפְּקִים לְךָ לְבוּשׁ,‏וְהַתְּיָשִׁים מְסַפְּקִים אֶת מְחִיר הַשָּׂדֶה.‏ 27  וְיִהְיֶה דֵּי חֲלַב עִזִּים כְּדֵי לְהַאֲכִילְךָ,‏לְהַאֲכִיל אֶת בְּנֵי בֵּיתְךָ וּלְכַלְכֵּל אֶת מְשָׁרְתוֹתֶיךָ.‏

הערות שוליים

או ”‏אדם אחר ישבח אותך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נוכרי”‏.‏
או אולי ”‏בלתי כנות;‏ מאולצות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נפש שבעה תבוס [‏תרמוס]‏ נופת”‏.‏
או ”‏לנפש רעבה”‏.‏
או ”‏הנמלטת”‏.‏
או ”‏מעצת נפש”‏.‏
או ”‏נענשים”‏.‏
או ”‏לנוכרי”‏.‏
או ”‏וכחנית;‏ מציקה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏[‏את]‏ פני רעהו”‏.‏
או ”‏המטפל בעץ”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏מקום הכיליון”‏.‏
או ”‏כך האדם הוא לפי שבחו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שית ליבך לעדרים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏כי לא לעולם חוסן”‏.‏
או ”‏נזר”‏.‏