משלי 30:1-33
ל הַמֶּסֶר כְּבַד הַמִּשְׁקָל אֲשֶׁר בְּדִבְרֵי אָגוּר בֶּן יָקֶה, אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶל אִיתִיאֵל, אֶל אִיתִיאֵל וְאֻכָל.
2 נִבְעָר אֲנִי מִכָּל אִישׁ,וְאֵין לִי הַהֲבָנָה אֲשֶׁר צְרִיכָה לִהְיוֹת לְאָדָם.
3 לֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה,וְאֵין לִי הַיֶּדַע שֶׁל הַקָּדוֹשׁ מִכֹּל.*
4 מִי עָלָה לַשָּׁמַיִם וְיָרַד?
מִי אָסַף אֶת הָרוּחַ בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו?
מִי צָרַר אֶת הַמַּיִם בְּבִגְדּוֹ?
מִי כּוֹנֵן* אֶת כָּל קְצוֹת הָאָרֶץ?
מָה שְׁמוֹ וּמָה שֵׁם בְּנוֹ — אִם הִנְּךָ יוֹדֵעַ?
5 כָּל אִמְרַת אֱלֹהִים צְרוּפָה.
מָגֵן הוּא לַחוֹסִים בּוֹ.
6 אַל תּוֹסִיף עַל דְּבָרָיו,פֶּן יוֹכִיחַ אוֹתְךָ,וְתִתְגַּלֶּה כְּשַׁקְרָן.
7 שְׁנֵי דְּבָרִים מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ;אַל תִּמְנָעֵם מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת.
8 שֶׁקֶר וְכָזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי.
אַל תִּתֵּן לִי לֹא עֹנִי וְלֹא עֹשֶׁר.
הָנַח לִי רַק לֶאֱכֹל אֶת מְנַת מְזוֹנִי,
9 פֶּן אֶשְׂבַּע וְאֶתְכַּחֵשׁ לְךָ וְאֹמַר, ”מִיהוּ יְהֹוָה?”
וּפֶן אֶהְיֶה עָנִי וְאֶגְנֹב וַאֲנָאֵץ* אֶת שֵׁם אֱלֹהַי.
10 אַל תַּשְׁמִיץ עֶבֶד בְּאָזְנֵי אֲדוֹנוֹ,פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְתִמָּצֵא אָשֵׁם.
11 יֵשׁ דּוֹר הַמְּקַלֵּל אֶת אָבִיווְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶת אִמּוֹ.
12 יֵשׁ דּוֹר אֲשֶׁר טָהוֹר הוּא בְּעֵינָיואַךְ מִצּוֹאָתוֹ* לֹא רֻחַץ.
13 יֵשׁ דּוֹר אֲשֶׁר כֹּה רָמוֹת עֵינָיו*וַאֲשֶׁר עֵינָיו מַבִּיטוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת כֹּה רַבָּה!
14 יֵשׁ דּוֹר אֲשֶׁר שִׁנָּיו חֲרָבוֹתוַאֲשֶׁר לִסְתוֹתָיו סַכִּינֵי שְׁחִיטָה;אוֹכְלִים הֵם אֶת דַּלֵּי הָאָרֶץוְאֶת הָאֶבְיוֹנִים מִקֶּרֶב בְּנֵי הָאָדָם.
15 לָעֲלוּקוֹת יֵשׁ שְׁתֵּי בָּנוֹת הַקּוֹרְאוֹת, ”תֵּן! תֵּן!”
יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים,אַרְבָּעָה שֶׁאֵינָם אוֹמְרִים, ”דַּי!”
16 — הַשְּׁאוֹל* וְרֶחֶם עָקָר,אֶרֶץ מְשֻׁלֶּלֶת מַיִםוְאֵשׁ אֲשֶׁר אֵינָהּ אוֹמֶרֶת, ”דַּי!”
17 הָעַיִן הַלּוֹעֶגֶת לְאָב וּבָזָה לְצִיּוּת לְאֵם— יְנַקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל,*וְיֹאכְלוּהָ גּוֹזְלֵי הָעַיִט.
18 שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים מִבִּינָתִי,*וְאַרְבָּעָה אֵינֶנִּי מֵבִין:
19 דֶּרֶךְ הָעַיִט בַּשָּׁמַיִם,דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר,דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֵב יָםוְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.
20 זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְנָאֶפֶת:
הִיא אוֹכֶלֶת וּמוֹחָה פִּיהָ;וְאָז אוֹמֶרֶת, ”לֹא עָשִׂיתִי כָּל רַע”.
21 שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מַרְעִידִים אֶת הָאָרֶץוְאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵין הִיא יְכוֹלָה לָשֵׂאת:
22 עֶבֶד אֲשֶׁר מוֹלֵךְ,אֱוִיל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ שֶׁפַע מָזוֹן,
23 אִשָּׁה שְׂנוּאָה* אֲשֶׁר נִשֵּׂאתוְשִׁפְחָה אֲשֶׁר תּוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹם* גְּבִרְתָּהּ.
24 אַרְבָּעָה דְּבָרִים עַל הָאָרֶץ הֵם בֵּין הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר,אַךְ הֵם חֲכָמִים מִטִּבְעָם:*
25 הַנְּמָלִים אֵינָן יְצוּרִים חֲזָקִים,*אַךְ הֵן מְכִינוֹת בַּקַּיִץ אֶת מְזוֹנָן.
26 שְׁפַנֵּי הַסֶּלַע אֵינָם יְצוּרִים רַבֵּי־עָצְמָה,*אַךְ בּוֹנִים הֵם בַּסְּלָעִים אֶת בֵּיתָם.
27 לָאַרְבֶּה אֵין מֶלֶךְ,אַךְ כֻּלָּם יוֹצְאִים קָדִימָה בְּמַעֲרָךְ.*
28 הַשְּׂמָמִית נֶאֱחֶזֶת בְּרַגְלֶיהָ,וְנִכְנֶסֶת אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.
29 שְׁלוֹשָׁה הֵם בַּעֲלֵי צְעָדִים מַרְשִׁימִים,אַרְבָּעָה בַּעֲלֵי תְּנוּעָה מַרְשִׁימָה:*
30 הָאַרְיֵה, הַגִּבּוֹר בַּחַיּוֹת,אֲשֶׁר אֵינוֹ נָסוֹג מֵאַף אֶחָד;
31 כֶּלֶב הַצַּיִד; הַתַּיִשׁ;וּמֶלֶךְ אֲשֶׁר צְבָאוֹ עִמּוֹ.
32 אִם בְּטִפְּשׁוּת הִתְנַשֵּׂאתָאוֹ אִם זָמַמְתָּ לַעֲשׂוֹת כֵּן,שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ.
33 כִּי כְּפִי שֶׁחִבּוּץ הֶחָלָב מוֹצִיא חֶמְאָהוּלְחִיצַת הָאַף מוֹצִיאָה דָּם,כָּךְ אָדָם הַמְּעוֹרֵר כַּעַס יוֹצֵר מְרִיבוֹת.
הערות שוליים
^ כלומר, של אלוהים.
^ נה״מ, ”הקים”.
^ או ”ואתקוף”.
^ או ”מן הזוהמה שלו”.
^ או ”יהירות עיניו”.
^ או ”עמק”.
^ או ”נפלאים מדי עבורי”.
^ או ”לא אהובה”.
^ או ”דוחקת את רגלי”.
^ או ”חכמים עד מאוד”.
^ נה״מ, ”עם לא עז”.
^ נה״מ, ”עם לא עצום [חזק]”.
^ או ”מחולקים לקבוצות”.
^ נה״מ, ”מיטיבי לכת”.
