משלי 8‏:1‏-36

  • ‏”‏החוכמה”‏ מדברת ‏(‏1–36‏)‏

    • ‏’‏אני הראשונה מבין פועלי אלוהים’‏ ‏(‏22‏)‏

    • ‏’‏כרב־אומן לצד אלוהים’‏ ‏(‏30‏)‏

    • ‏’‏אהבתי את בני האדם’‏ ‏(‏31‏)‏

ח  הַאִם חָכְמָה אֵינָהּ קוֹרֵאת?‏ הַאִם תְּבוּנָה* אֵינָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ?‏   בַּמְּרוֹמִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ,‏בְּצָמְתֵי הַנְּתִיבִים הִיא מִתְיַצֶּבֶת.‏   לְיַד הַשְּׁעָרִים הַמּוֹבִילִים אֶל תּוֹךְ הָעִיר,‏בִּמְבוֹאוֹת הַפְּתָחִים,‏הִיא מוֹסִיפָה לִקְרֹא בְּקוֹל:‏   ‏”‏אֲלֵיכֶם,‏ אֲנָשִׁים,‏ אֲנִי קוֹרֵאת;‏אֶת קוֹלִי אֲנִי נוֹשֵׂאת לַכֹּל.‏*   חַסְרֵי הַנִּסָּיוֹן,‏ לִמְדוּ פִּקְּחוּת;‏כְּסִילִים,‏ רִכְשׁוּ לֵב מֵבִין.‏*   הַקְשִׁיבוּ,‏ כִּי חֲשׁוּבִים דְּבָרַי,‏וּשְׂפָתַי מְדַבְּרוֹת נְכוֹנָה;‏   כִּי אֱמֶת הוֹגֶה פִּי חֲרִישִׁית,‏*וּשְׂפָתַי מְתַעֲבוֹת רֶשַׁע.‏   כָּל אִמְרֵי פִּי אִמְרֵי צֶדֶק הֵם.‏ אֵין בָּהֶם דָּבָר מְסֻלָּף אוֹ מְעֻוָּת.‏   כֻּלָּם נְכוֹחִים* לַנְּבוֹנִים*וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי יֶדַע.‏ 10  קְחוּ אֶת מוּסָרִי בִּמְקוֹם כֶּסֶף,‏וְיֶדַע בִּמְקוֹם הַזָּהָב הַמְּשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר,‏ 11  כִּי טוֹבָה חָכְמָה מֵאַלְמֻגִּים;‏*כָּל שְׁאַר דִּבְרֵי הַחֶמְדָּה לֹא יִשְׁווּ לָהּ.‏ 12  אֲנִי,‏ חָכְמָה,‏ שׁוֹכֶנֶת יַחַד עִם פִּקְּחוּת;‏מָצָאתִי יֶדַע וְכֹשֶׁר חֲשִׁיבָה.‏ 13  יִרְאַת יְהֹוָה מַשְׁמָעָהּ שִׂנְאַת רַע.‏ אֲנִי שׂוֹנֵאת הִתְרַבְרְבוּת וְגַאֲוָה וְאֶת הַדֶּרֶךְ הָרָעָה וְדִבּוּר מְסֻלָּף.‏ 14  לִי עֵצָה טוֹבָה וְתוּשִׁיָּה;‏*לִי שַׁיָּכוֹת הֲבָנָה וּגְבוּרָה.‏ 15  בְּאֶמְצָעוּתִי מְלָכִים מוֹסִיפִים לִמְלֹךְ,‏וּמוֹשְׁלִים מְחוֹקְקִים צְדָקָה.‏ 16  בְּאֶמְצָעוּתִי שָׂרִים מוֹסִיפִים לִשְׁלֹט,‏וְנִכְבָּדִים שׁוֹפְטִים בִּצְדָקָה.‏ 17  אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת אוֹהֲבַי,‏וְהַמְּחַפְּשִׂים אוֹתִי יִמְצָאוּנִי.‏ 18  עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי,‏הוֹן תְּמִידִי* וּצְדָקָה.‏ 19  טוֹב פִּרְיִי מִזָּהָב,‏ וְאַף מִזָּהָב צָרוּף,‏וְטוֹבָה תּוֹצַרְתִּי מִן הַכֶּסֶף הַמֻּבְחָר בְּיוֹתֵר.‏ 20  בְּאֹרַח צְדָקָה אֲנִי הוֹלֶכֶת,‏בְּאֶמְצַע נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט;‏* 21  אֲנִי מַנְחִילָה לְאוֹהֲבַי נַחֲלָה עֲשִׁירָה,‏וְאֶת בָּתֵּי אוֹצְרוֹתֵיהֶם מְמַלֵּאת.‏ 22  יְהֹוָה יָצַר אוֹתִי כְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ,‏מִפְעָלוֹ הָרִאשׁוֹן מִיְּמֵי קֶדֶם.‏ 23  מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק* הֻצַּבְתִּי,‏מֵרֵאשִׁית,‏ מִן הַיָּמִים שֶׁקָּדְמוּ לָאָרֶץ.‏ 24  כַּאֲשֶׁר לֹא הָיוּ תְּהוֹמוֹת* נוֹלַדְתִּי,‏*כַּאֲשֶׁר לֹא הָיוּ מַעְיָנוֹת שׁוֹפְעֵי מַיִם.‏ 25  בְּטֶרֶם הֻצְּבוּ הֶהָרִים,‏לִפְנֵי הַגְּבָעוֹת,‏ אֲנִי נוֹלַדְתִּי,‏ 26  בְּטֶרֶם עָשָׂה אֶת הָאָרֶץ וְאֶת שְׂדוֹתֶיהָאוֹ אֶת רִגְבֵי הֶעָפָר הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַתֵּבֵל.‏ 27  בַּהֲכִינוֹ אֶת הַשָּׁמַיִם,‏ שָׁם הָיִיתִי;‏בְּסַמְּנוֹ אֶת הָאֹפֶק* עַל פְּנֵי הַמַּיִם,‏ 28  כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן* אֶת הָעֲנָנִים מִמַּעַל,‏בְּיַסְּדוֹ אֶת מַעַיְנוֹת הַתְּהוֹם,‏ 29  בְּקָבְעוֹ חֹק לַיָּםלְבַל יַעַבְרוּ מֵימָיו אֶת פְּקֻדָּתוֹ,‏כַּאֲשֶׁר הִנִּיחַ* אֶת יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ,‏ 30  אָז הָיִיתִי לְצִדּוֹ כְּרַב־אָמָּן.‏ הָיִיתִי הָאֲהוּבָה עָלָיו בִּמְיֻחָד יוֹם יוֹם;‏שָׂמַחְתִּי לְפָנָיו בְּכָל עֵת;‏ 31  שָׂמַחְתִּי עַל הַתֵּבֵל,‏*וְאָהַבְתִּי בִּמְיֻחָד אֶת בְּנֵי הָאָדָם.‏* 32  וְכָעֵת,‏ בָּנַי,‏ הַקְשִׁיבוּ לִי;‏אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמְרִים אֶת דְּרָכַי.‏ 33  הַקְשִׁיבוּ לְמוּסָר וְהַחְכִּימוּ,‏וּלְעוֹלָם אַל תַּזְנִיחוּ אוֹתוֹ.‏ 34  אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַמַּקְשִׁיב לִיבְּבוֹאוֹ מֻקְדָּם אֶל* דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם,‏בְּחַכּוֹתוֹ לְיַד מְזוּזוֹת* פְּתָחַי;‏ 35  כִּי הַמּוֹצֵא אוֹתִי יִמְצָא חַיִּים,‏וְהוּא מֵפִיק רָצוֹן מִלִּפְנֵי יְהֹוָה.‏ 36  אַךְ הַמִּתְעַלֵּם מִמֶּנִּי מַזִּיק לְעַצְמוֹ,‏*וְשׂוֹנְאַי אוֹהֲבִים מָוֶת”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏כושר הבחנה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אל בני אדם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏הבינו לב”‏.‏
או ”‏ברכות;‏ בעדינות”‏.‏
או ”‏ישירים”‏.‏
או ”‏לבעלי כושר הבחנה”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏חוכמה מעשית”‏.‏
או ”‏דברי ערך העוברים בירושה”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏הון עָתֵק”‏.‏
או ”‏צדק”‏.‏
או ”‏מעולם;‏ מימי קדם”‏.‏
או ”‏מים עמוקים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏חוללתי”‏,‏ נולדתי כבחבלי לידה.‏
נה״מ,‏ ”‏בחוקו חוּג”‏,‏ בסמנו גבול בצורת חוג,‏ עיגול.‏
נה״מ,‏ ”‏באמצו”‏,‏ כאשר חיזק.‏
או ”‏חוקק;‏ ציווה”‏.‏
או ”‏הארץ שניתן ליישב;‏ הראויה למגורים”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏תבל ארצו”‏.‏
או ”‏האנושות;‏ המין האנושי”‏.‏
או ”‏בהישארו ער ליד”‏.‏
כלומר,‏ העמודים שעליהם נשען המשקוף.‏
או ”‏לנפשו”‏.‏