נחמיה 1:1-11
א דִּבְרֵי נְחֶמְיָה* בֶּן חֲכַלְיָה: בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו,* בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים, הָיִיתִי בְּשׁוּשָׁן* הַמְּצוּדָה.*
2 בְּאוֹתָהּ עֵת בָּא חֲנָנִי, אֶחָד מֵאַחַי, הוּא וַאֲנָשִׁים מִיְּהוּדָה, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל שְׁאֵרִית הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִמְלְטוּ מֵהַשֶּׁבִי, וְגַם עַל יְרוּשָׁלַיִם.
3 הֵם הֵשִׁיבוּ: ”הַנִּשְׁאָרִים שָׁם בַּמָּחוֹז אֲשֶׁר שָׂרְדוּ אֶת הַשֶּׁבִי נִמְצָאִים בְּמַצָּב אָיֹם וּבְחֶרְפָּה. חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם פְּרוּצוֹת, וּשְׁעָרֶיהָ הֻעֲלוּ בָּאֵשׁ”.
4 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָשַׁבְתִּי וְהִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, וְצַמְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.
5 אָמַרְתִּי: ”אָנָּא, יְהֹוָה, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא* הַשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אוֹהֲבָיו וְעִם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו,
6 תִּהְיֶה נָא אָזְנְךָ קַשּׁוּבָה וְיִהְיוּ עֵינֶיךָ פְּתוּחוֹת לְהַקְשִׁיב לִתְפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנוֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, יוֹמָם וָלַיְלָה, עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, וּמִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָטְאוּ לְךָ. חָטָאנוּ, אֲנִי וּבֵית אָבִי.
7 אָכֵן הִשְׁחַתְנוּ דַּרְכֵּנוּ לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַרְנוּ אֶת הַמִּצְווֹת, אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ עַל מֹשֶׁה עַבְדְּךָ.
8 ”זְכֹר נָא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוִּיתָ עַל מֹשֶׁה* עַבְדְּךָ: ’אִם תִּבְגְּדוּ, אָפִיץ אֶתְכֶם בָּעַמִּים.
9 אַךְ אִם תָּשׁוּבוּ אֵלַי וְתִשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי וּתְקַיְּמוּ אוֹתָן, גַּם אִם אַנְשֵׁיכֶם הַפְּזוּרִים יִהְיוּ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם אֲקַבְּצֵם וַאֲבִיאֵם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְשַׁכֵּן שָׁם אֶת שְׁמִי’.
10 הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ, אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּכוֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבְיָדְךָ הַחֲזָקָה.
11 אָנָּא, יְהֹוָה, תִּהְיֶה נָא אָזְנְךָ קַשּׁוּבָה אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר מוֹצְאִים הֲנָאָה בְּיִרְאַת שִׁמְךָ, וְאָנָּא הַעֲנֵק הַצְלָחָה לְעַבְדְּךָ הַיּוֹם, וִיגַלֶּה נָא הָאִישׁ הַזֶּה רַחֲמִים כְּלַפַּי”.
וַאֲנִי הָיִיתִי שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
