נחמיה 13:1-31
יג בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא סֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם, וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עַמּוֹנִי אוֹ מוֹאָבִי אֶל קְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם,
2 כִּי הֵם לֹא קִדְּמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּלֶחֶם וּבְמַיִם, אֶלָּא שָׂכְרוּ נֶגְדָּם אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלָם. אַךְ אֱלֹהֵינוּ הָפַךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.
3 כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה, הֵם הֵחֵלּוּ לְהַבְדִּיל אֶת כָּל צֶאֱצָאֵי הַנָּכְרִים* מִיִּשְׂרָאֵל.
4 וְלִפְנֵי כֵן, הַכֹּהֵן הַמֻּפְקָד עַל חַדְרֵי הָאִחְסוּן* שֶׁל בֵּית* אֱלֹהֵינוּ הָיָה אֶלְיָשִׁיב, קְרוֹבוֹ שֶׁל טוֹבִיָּה.
5 הוּא הֶעֱמִיד לִרְשׁוּתוֹ חֲדַר אִחְסוּן* גָּדוֹל, אֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן הָיוּ שָׂמִים בּוֹ אֶת הַמִּנְחָה, הַלְּבוֹנָה וְהַכֵּלִים וְאֶת מַעֲשַׂר הַדָּגָן, הַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְהַשֶּׁמֶן, אֲשֶׁר הַלְּוִיִּים, הַזַּמָּרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים הָיוּ זַכָּאִים לְקַבֵּל, יַחַד עִם הַתְּרוּמָה עֲבוּר הַכֹּהֲנִים.
6 וּבְכָל אוֹתָהּ תְּקוּפָה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ; וּזְמַן מָה לְאַחַר מִכֵּן בִּקַּשְׁתִּי מֵהַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְהֵעָדֵר.
7 וְאָז בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם וְהִבְחַנְתִּי בַּדָּבָר הָאָיֹם אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְמַעַן טוֹבִיָּה בְּתִתּוֹ לוֹ חֲדַר אִחְסוּן בַּחֲצַר בֵּית הָאֱלֹהִים.
8 הַדָּבָר הָיָה רַע מְאוֹד בְּעֵינַי, וְלָכֵן הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל רָהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל טוֹבִיָּה מִחוּץ לַחֲדַר הָאִחְסוּן.*
9 אַחֲרֵי כֵן נָתַתִּי הוֹרָאוֹת, וְחַדְרֵי הָאִחְסוּן* טֹהֲרוּ; וְהֵשַׁבְתִּי לְשָׁם אֶת כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, עִם הַמִּנְחָה וְהַלְּבוֹנָה.
10 וְעוֹד נוֹדַע לִי כִּי מְנוֹת הַלְּוִיִּים לֹא נִתְּנוּ לָהֶם, וְעַל כֵּן הַלְּוִיִּים וְהַזַּמָּרִים עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הָלְכוּ לָהֶם, אִישׁ אִישׁ לְשָׂדֵהוּ.
11 לְפִיכָךְ נָזַפְתִּי בַּסְּגָנִים וְאָמַרְתִּי: ”מַדּוּעַ הֻזְנַח בֵּית הָאֱלֹהִים?” וְאָז קִבַּצְתִּי אוֹתָם וְהֵשַׁבְתִּי אוֹתָם לְעֶמְדוֹתֵיהֶם.
12 וְכָל יְהוּדָה הֵבִיאוּ אֶת מַעֲשַׂר הַדָּגָן, הַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְהַשֶּׁמֶן אֶל חַדְרֵי הָאִחְסוּן.
13 וְהִפְקַדְתִּי עַל חַדְרֵי הָאִחְסוּן אֶת שֶׁלֶמְיָה הַכֹּהֵן, צָדוֹק הַסּוֹפֵר* וּפְדָיָה מִן הַלְּוִיִּים, וְעוֹזְרָם הָיָה חָנָן בֶּן זַכּוּר בֶּן מַתַּנְיָה, כִּי אֲנָשִׁים אֵלֶּה נֶחְשְׁבוּ אֲמִינִים. עֲלֵיהֶם הוּטְלָה הָאַחְרָיוּת לְחַלֵּק לַאֲחֵיהֶם.
14 זְכֹר נָא אוֹתִי, אֱלֹהַי, עַל כָּךְ, וְאַל תִּמְחֶה אֶת חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמַעַן בֵּית אֱלֹהַי וְשֵׁרוּתָיו.*
15 בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֲנָשִׁים בִּיהוּדָה דּוֹרְכִים עֲנָבִים בַּגִּתּוֹת בְּשַׁבָּת וּמְבִיאִים עֲרֵמוֹת דָּגָן וְעוֹמְסִים אוֹתָן עַל חֲמוֹרִים, וּמְבִיאִים יַיִן, עֲנָבִים, תְּאֵנִים וּמַשָּׂא מִכָּל סוּג אֶל יְרוּשָׁלַיִם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לָכֵן הִזְהַרְתִּי אוֹתָם לֹא לִמְכֹּר מָזוֹן בַּיּוֹם הַזֶּה.*
16 וְהַצּוֹרִים שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בָּעִיר הִכְנִיסוּ דָּגִים וְכָל מִינֵי סְחוֹרוֹת וּמָכְרוּ אוֹתָם בְּשַׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם.
17 עַל כֵּן נָזַפְתִּי בַּאֲצִילֵי יְהוּדָה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ”מָה הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עוֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת?
18 הַאִם לֹא כָּךְ עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם וּבְעִקְבוֹת זֹאת הֵבִיא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה וְגַם עַל הָעִיר הַזֹּאת? אַתֶּם כָּעֵת מוֹסִיפִים עַל הַכַּעַס הַבּוֹעֵר נֶגֶד יִשְׂרָאֵל בְּחַלֶּלְכֶם אֶת הַשַּׁבָּת”.
19 לְפִיכָךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר נָטוּ הַצְּלָלִים עַל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, צִוִּיתִי שֶׁיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת. גַּם אָמַרְתִּי שֶׁאֵין לִפְתֹּחַ אוֹתָן עַד אַחֲרֵי הַשַּׁבָּת, וְהִצַּבְתִּי כַּמָּה מִמְּשָׁרְתַי בַּשְּׁעָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻכְנַס כָּל מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
20 וְהָרוֹכְלִים וּמוֹכְרֵי כָּל סוּגֵי הַסְּחוֹרָה לָנוּ מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם.
21 וְאָז הִזְהַרְתִּי אוֹתָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ”מַדּוּעַ אַתֶּם לָנִים מוּל הַחוֹמָה? אִם תַּעֲשׂוּ זֹאת שׁוּב, אֶשְׁתַּמֵּשׁ נֶגְדְּכֶם בְּכוֹחַ”. מִן הָעֵת הַהִיא הֵם לֹא בָּאוּ בְּשַׁבָּת.
22 וְאָמַרְתִּי לַלְּוִיִּים שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִטַּהֵר בִּקְבִיעוּת וְלָבוֹא וְלִשְׁמֹר בַּשְּׁעָרִים כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. גַּם אֶת זֹאת זְכֹר נָא לִי, אֱלֹהַי, וְחוּס עָלַי כְּרֹב חַסְדְּךָ.
23 בַּיָּמִים הָהֵם גַּם רָאִיתִי יְהוּדִים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ* נָשִׁים אַשְׁדּוֹדִיּוֹת, עַמּוֹנִיּוֹת וּמוֹאָבִיּוֹת.
24 חֵצִי מִבְּנֵיהֶם דִּבְּרוּ אַשְׁדּוֹדִית, וְחֵצִי דִּבְּרוּ אֶת לְשׁוֹנָם שֶׁל הָעַמִּים הַשּׁוֹנִים, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע לְדַבֵּר יְהוּדִית.*
25 לָכֵן נָזַפְתִּי בָּהֶם וְקִלַּלְתִּי אוֹתָם וְהִכֵּיתִי כַּמָּה מֵהָאֲנָשִׁים וּמָרַטְתִּי אֶת שְׂעָרָם וְהִשְׁבַּעְתִּי אוֹתָם בֶּאֱלֹהִים: ”לֹא תִּתְּנוּ אֶת בְּנוֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וְלֹא תְּקַבְּלוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם אוֹ לָכֶם.
26 הַאִם לֹא בִּגְלַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל? בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת הָרַבּוֹת לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ; וְהוּא הָיָה אָהוּב עַל אֱלֹהָיו, וְלָכֵן הִמְלִיךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. אַךְ אֲפִלּוּ לוֹ גָּרְמוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת לַחְטֹא.
27 הַאֵין זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כְּמוֹתוֹ, לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְלִבְגֹּד בֶּאֱלֹהֵינוּ וְלָשֵׂאת נָשִׁים נָכְרִיּוֹת?”
28 אֶחָד מִבְּנֵי יוֹיָדָע בֶּן אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ שֶׁל סַנְבַלַּט הַחוֹרוֹנִי. לָכֵן גֵּרַשְׁתִּי אוֹתוֹ מִמֶּנִּי.
29 זְכֹר נָא אוֹתָם, אֱלֹהַי, כִּי טִמְּאוּ אֶת הַכְּהֻנָּה וְאֶת בְּרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְּוִיִּים.
30 וְטִהַרְתִּי אוֹתָם מִכָּל טֻמְאָה זָרָה וְנָתַתִּי תַּפְקִידִים לַכֹּהֲנִים וְלַלְּוִיִּים, אִישׁ אִישׁ לְשֵׁרוּתוֹ,
31 וְדָאַגְתִּי לְאַסְפָּקַת הָעֵצִים בַּזְּמַנִּים הַקְּבוּעִים וְלַבִּכּוּרִים.
זְכֹר נָא אוֹתִי, אֱלֹהַי, לְטוֹבָה.
