נחמיה 2:1-20
ב בְּחֹדֶשׁ נִיסָן,* בַּשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים לַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, הֻגַּשׁ יַיִן לְפָנָיו, וּכְהֶרְגֵּלִי נָשָׂאתִי אֶת הַיַּיִן וְנָתַתִּי אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי קוֹדֵר בְּנוֹכְחוּתוֹ.
2 לָכֵן הַמֶּלֶךְ אָמַר לִי: ”מַדּוּעַ פָּנֶיךָ כֹּה קוֹדְרוֹת אַף כִּי אֵינְךָ חוֹלֶה? אֵין זוֹ אֶלָּא קַדְרוּת לֵב”. עַל כֵּן הִתְמַלֵּאתִי פַּחַד רַב.
3 וְאָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ: ”הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה! מַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ קוֹדְרוֹת פָּנַי בְּשָׁעָה שֶׁהָעִיר, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ קְבוּרִים אֲבוֹתַי, חֲרֵבָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָּאֵשׁ?”
4 אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ: ”מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” וּמִיָּד הִתְפַּלַּלְתִּי לֶאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.
5 וְאָז אָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ: ”אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם מוֹצֵא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ, שְׁלַח אוֹתִי אֶל יְהוּדָה, אֶל הָעִיר שֶׁבָּהּ קְבוּרִים אֲבוֹתַי, לְמַעַן אֶבְנֶה אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ”.
6 אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ, וְרַעְיָתוֹ הַמַּלְכוּתִית* יוֹשֶׁבֶת לְצִדּוֹ: ”כַּמָּה זְמַן יֶאֱרַךְ מַסָּעֲךָ, וּמָתַי תָּשׁוּב?” וְטוֹב הָיָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אוֹתִי, וְנָתַתִּי לוֹ מוֹעֵד.
7 וְאָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ: ”אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, יִנָּתְנוּ לִי אִגְּרוֹת אֶל מוֹשְׁלֵי אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר,* לְמַעַן אוּכַל לַעֲבֹר בְּבִטְחָה עַד אֲשֶׁר אַגִּיעַ אֶל יְהוּדָה,
8 וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף, שׁוֹמֵר יַעַר הַמֶּלֶךְ,* כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לִי עֵצִים לְקוֹרוֹת עֲבוּר שַׁעֲרֵי הַמְּצוּדָה שֶׁל הַבַּיִת* וַעֲבוּר חוֹמוֹת הָעִיר וַעֲבוּר הַבַּיִת אֲשֶׁר אֵלֵךְ אֵלָיו”. וְהַמֶּלֶךְ נָתַן לִי אוֹתָן, כִּי יָדוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אֱלֹהַי הָיְתָה עָלַי.
9 לְבַסּוֹף בָּאתִי אֶל מוֹשְׁלֵי אֵזוֹר עֵבֶר הַנָּהָר וְנָתַתִּי לָהֶם אֶת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ. וְהַמֶּלֶךְ גַּם שָׁלַח עִמִּי שָׂרֵי צָבָא וּפָרָשִׁים.
10 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ סַנְבַלַּט הַחוֹרוֹנִי וְטוֹבִיָּה הַפָּקִיד* הָעַמּוֹנִי, חָרָה לָהֶם עַד מְאוֹד שֶׁבָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
11 בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בָּאתִי אֶל יְרוּשָׁלַיִם, וְנִשְׁאַרְתִּי שָׁם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
12 וְקַמְתִּי בַּלַּיְלָה, אֲנִי וַאֲנָשִׁים סְפוּרִים עִמִּי, וְלֹא סִפַּרְתִּי לְאִישׁ מָה שָׂם אֱלֹהַי בְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם, וְלֹא הָיְתָה עִמִּי בְּהֵמָה מִלְּבַד הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר רָכַבְתִּי עָלֶיהָ.
13 וְיָצָאתִי בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הַגַּיְא וְעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי עֵין* הַתַּנִּין אֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת, וּבָדַקְתִּי אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַפְּרוּצוֹת וְאֶת שְׁעָרֶיהָ אֲשֶׁר אֻכְּלוּ בָּאֵשׁ.
14 וְעָבַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי אֶל שַׁעַר הָעַיִן* וְאֶל בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ, וְלַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ רָכַבְתִּי לֹא הָיָה מַסְפִּיק מָקוֹם לַעֲבֹר.
15 אַךְ הִמְשַׁכְתִּי בְּמַעֲלֵה הָעֵמֶק* בַּלַּיְלָה, וְהוֹסַפְתִּי לִבְדֹּק אֶת הַחוֹמָה, וְאַחֲרֵי כֵן חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַגַּיְא, וְאָז שַׁבְתִּי.
16 הַסְּגָנִים לֹא יָדְעוּ לְאָן הָלַכְתִּי וּמָה עָשִׂיתִי, כִּי טֶרֶם סִפַּרְתִּי דָּבָר לַיְּהוּדִים, לַכֹּהֲנִים, לָאֲצִילִים, לַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר הַפּוֹעֲלִים.
17 לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי לָהֶם: ”אַתֶּם רוֹאִים עַד כַּמָּה אָיֹם מַצָּבֵנוּ, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ הֻעֲלוּ בָּאֵשׁ. בּוֹאוּ וְנִבְנֶה מֵחָדָשׁ אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּשֵׁךְ הַחֶרְפָּה הַזֹּאת”.
18 וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כֵּיצַד יָדוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אֱלֹהַי הָיְתָה עָלַי וְגַם עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ. בִּתְגוּבָה הֵם אָמְרוּ: ”הָבָה נָקוּם וְנִבְנֶה”. וְהֵם הִתְחַזְּקוּ* לַמְּלָאכָה הַטּוֹבָה.
19 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ סַנְבַלַּט הַחוֹרוֹנִי, טוֹבִיָּה הַפָּקִיד* הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי, הֵם הֵחֵלּוּ לִלְעֹג לָנוּ וְלָבוּז לָנוּ וְלוֹמַר: ”מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? הַאִם אַתֶּם מוֹרְדִים בַּמֶּלֶךְ?”
20 אַךְ הֵשַׁבְתִּי לָהֶם: ”אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲנִיק לָנוּ הַצְלָחָה, וַאֲנַחְנוּ, עֲבָדָיו, נָקוּם וְנִבְנֶה; אַךְ לָכֶם אֵין חֵלֶק וּזְכוּת וְזִכָּרוֹן* בִּירוּשָׁלַיִם”.
