נחמיה 4‏:1‏-23

  • המלאכה מתקדמת חרף התנגדות ‏(‏1–14‏)‏

  • הבנייה נמשכת,‏ הפועלים חמושים ‏(‏15–23‏)‏

ד  מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹנִים מֵחָדָשׁ אֶת הַחוֹמָה,‏ חָרָה לוֹ וְהוּא כָּעַס* מְאוֹד,‏ וְהֵחֵל לִלְעֹג לַיְּהוּדִים.‏  וְלִפְנֵי אֶחָיו וּצְבָא שׁוֹמְרוֹן אָמַר:‏ ”‏מָה עוֹשִׂים הַיְּהוּדִים הַחֲלוּשִׁים?‏ הַאִם יַעֲשׂוּ זֹאת בְּכוֹחוֹת עַצְמָם?‏ הַאִם יַקְרִיבוּ זְבָחִים?‏ הַאִם יְסַיְּמוּ בְּיוֹם אֶחָד?‏ הַאִם יְחַיּוּ אֶת הָאֲבָנִים הַמְּפֻיָּחוֹת מִתּוֹךְ עֲרֵמוֹת הֶעָפָר?‏”‏  וְטוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי,‏ אֲשֶׁר עָמַד לְיָדוֹ,‏ אָמַר:‏ ”‏אִם אֲפִלּוּ שׁוּעָל יְטַפֵּס עַל מָה שֶׁהֵם בּוֹנִים,‏ יַפִּיל הוּא אֶת חוֹמַת אַבְנֵיהֶם”‏.‏  שְׁמַע,‏ אֱלֹהֵינוּ,‏ כִּי נוֹהֲגִים בָּנוּ בְּבוּז,‏ וְהָשֵׁב אֶת חֶרְפָּתָם עַל רֹאשָׁם וְתֵן אוֹתָם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שֶׁבִי.‏  וְאַל תְּכַסֶּה עַל אַשְׁמָתָם וּבַל יִמָּחֶה חֶטְאָם מִלְּפָנֶיךָ,‏ כִּי הֶעֱלִיבוּ אֶת הַבּוֹנִים.‏  וְהִמְשַׁכְנוּ לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה,‏ וְכָל הַחוֹמָה הִתְחַבְּרָה וְנִבְנְתָה מֵחָדָשׁ עַד חֲצִי גָּבְהָהּ,‏ וְהָעָם הִמְשִׁיכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּכָל לִבָּם.‏  וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ סַנְבַלַּט,‏ טוֹבִיָּה,‏ הָעַרְבִים,‏ הָעַמּוֹנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי תִּקּוּן חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִתְקַדֵּם וְשֶׁהַפְּרָצוֹת נִסְתָּמוֹת,‏ חָרָה לָהֶם מְאוֹד.‏  הֵם קָשְׁרוּ יַחְדָּו לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלַיִם וּלְעוֹרֵר בָּהּ תְּסִיסָה.‏  אַךְ הִתְפַּלַּלְנוּ אֶל אֱלֹהֵינוּ וְהֶעֱמַדְנוּ מִשְׁמָר יוֹמָם וָלַיְלָה מִפְּנֵיהֶם.‏ 10  אוּלָם אַנְשֵׁי יְהוּדָה אָמְרוּ:‏ ”‏כָּשַׁל כּוֹחָם שֶׁל הַפּוֹעֲלִים,‏* וְהֶעָפָר כֹּה רַב;‏ לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה”‏.‏ 11  וְאוֹיְבֵינוּ אָמְרוּ:‏ ”‏בְּטֶרֶם הֵם יֵדְעוּ אוֹ יִרְאוּ אוֹתָנוּ,‏ נִכָּנֵס עַד אֲלֵיהֶם וְנַהֲרֹג אוֹתָם וְנַשְׁבִּית אֶת הַמְּלָאכָה”‏.‏ 12  וּבְכָל עֵת שֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּקִרְבָתָם,‏ הֵם אָמְרוּ לָנוּ שׁוּב וָשׁוּב:‏* ”‏הֵם יָבוֹאוּ עָלֵינוּ מִכָּל עֵבֶר”‏.‏ 13  עַל כֵּן הִצַּבְתִּי אֲנָשִׁים בַּחֲלָקִים הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר בַּשֶּׁטַח שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה בַּמְּקוֹמוֹת הַחֲשׂוּפִים,‏ וְהִצַּבְתִּי אוֹתָם לְפִי מִשְׁפָּחוֹת עִם חַרְבוֹתֵיהֶם,‏ רָמְחֵיהֶם וְקַשְׁתוֹתֵיהֶם.‏ 14  כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי שֶׁהֵם מְפַחֲדִים,‏ מִיָּד קַמְתִּי וְאָמַרְתִּי לָאֲצִילִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר הָעָם:‏ ”‏אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם.‏ זִכְרוּ אֶת יְהֹוָה,‏ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא;‏* וְהִלָּחֲמוּ עַל אֲחֵיכֶם,‏ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם,‏ נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם”‏.‏ 15  וּלְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם נוֹדְעוּ לָנוּ וְשֶׁסִּכֵּל הָאֱלֹהִים אֶת תָּכְנִיתָם,‏ חָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה,‏ אִישׁ אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ.‏ 16  מִן הַיּוֹם הַהוּא וְאֵילָךְ הָיוּ חֲצִי אֲנָשַׁי עוֹבְדִים וְחֶצְיָם הָיוּ מַחְזִיקִים בָּרְמָחִים,‏ בַּמָּגִנִּים,‏ בַּקְּשָׁתוֹת וּבְשִׁרְיוֹנֵי הַקַּשְׂקַשִּׂים.‏ וְהַשָּׂרִים עָמְדוּ מֵאֲחוֹרֵי כָּל בֵּית יְהוּדָה 17  הַבּוֹנִים אֶת הַחוֹמָה.‏ הַנּוֹשְׂאִים אֶת הַמַּעֲמָסוֹת עָבְדוּ בְּיָד אַחַת בְּעוֹדָם מַחְזִיקִים בַּנֶּשֶׁק* בְּיָדָם הַשְּׁנִיָּה.‏ 18  וּלְכָל אֶחָד מִן הַבּוֹנִים הָיְתָה חֶרֶב חֲגוּרָה עַל מָתְנָיו בְּעוֹדוֹ בּוֹנֶה,‏ וְהַמְּמֻנֶּה עַל הַתְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר עָמַד לְיָדִי.‏ 19  אָז אָמַרְתִּי לָאֲצִילִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר הָעָם:‏ ”‏הַמְּלָאכָה רַבָּה וְנִרְחֶבֶת,‏ וְאָנוּ פְּרוּשִׂים עַל הַחוֹמָה וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה.‏ 20  כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר,‏ הִתְקַבְּצוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים.‏ אֱלֹהֵינוּ יִלָּחֵם עֲבוּרֵנוּ”‏.‏ 21  לְפִיכָךְ הִמְשַׁכְנוּ לַעֲבֹד בְּשָׁעָה שֶׁהַחֵצִי הָאַחֵר הֶחְזִיקוּ בָּרְמָחִים,‏ מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.‏ 22  בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם:‏ ”‏יָלוּנוּ אִישׁ אִישׁ וּמְשָׁרְתוֹ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם,‏ וְהֵם יִשְׁמְרוּ עָלֵינוּ בַּלַּיְלָה וְיַעַבְדוּ בַּיּוֹם”‏.‏ 23  וַאֲנִי וְאַחַי,‏ מְשָׁרְתַי וְהַשּׁוֹמְרִים הַהוֹלְכִים אַחֲרַי לֹא פָּשַׁטְנוּ אֶת בְּגָדֵינוּ,‏ וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הֶחְזִיק אֶת נִשְׁקוֹ בְּיַד יְמִינוֹ.‏

הערות שוליים

או ”‏נעלב”‏.‏
או ”‏הסבלים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עשר פעמים”‏.‏
או ”‏ומעורר היראה”‏.‏
או ”‏בחנית”‏.‏