נחמיה 8‏:1‏-18

  • קריאה והסבר של התורה באוזני העם ‏(‏1–12‏)‏

  • קיום חג הסוכות ‏(‏13–18‏)‏

ח  אָז נֶאֶסְפוּ כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד בַּכִּכָּר מוּל שַׁעַר הַמַּיִם וְאָמְרוּ לְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר* לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה,‏ אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל יִשְׂרָאֵל.‏  לְפִיכָךְ עֶזְרָא הַכֹּהֵן הֵבִיא אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי קְהַל הַגְּבָרִים,‏ הַנָּשִׁים וְלִפְנֵי כָּל הַמְּסֻגָּל לְהַקְשִׁיב וּלְהָבִין,‏ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.‏  וְהוּא קָרָא בָּהּ בְּקוֹל לִפְנֵי הַכִּכָּר מוּל שַׁעַר הַמַּיִם,‏ מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד מַחֲצִית הַיּוֹם,‏ לִפְנֵי הַגְּבָרִים,‏ הַנָּשִׁים וְכָל הַמְּסֻגָּל לְהָבִין;‏ וְהָעָם הִקְשִׁיבוּ קֶשֶׁב רַב לְסֵפֶר הַתּוֹרָה.‏  וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר* עָמַד עַל בִּימַת הָעֵץ אֲשֶׁר נִבְנְתָה לְרֶגֶל הַמְּאֹרָע;‏ וּלְצִדּוֹ עָמְדוּ מַתִּתְיָה,‏ שֶׁמַע,‏ עֲנָיָה,‏ אוּרִיָּה,‏ חִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה מִיְּמִינוֹ,‏ וּמִשְּׂמֹאלוֹ עָמְדוּ פְּדָיָה,‏ מִישָׁאֵל,‏ מַלְכִּיָּה,‏ חָשֻׁם,‏ חַשְׁבַּדָּנָה,‏ זְכַרְיָה וּמְשֻׁלָּם.‏  עֶזְרָא פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָּל הָעָם,‏ כִּי הוּא הָיָה מֵעַל כָּל הָעָם.‏ וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אוֹתוֹ,‏ נֶעֶמְדוּ כָּל הָעָם.‏  וְעֶזְרָא הִלֵּל אֶת יְהֹוָה הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל,‏ וְכָל הָעָם עָנוּ,‏ ”‏אָמֵן!‏* אָמֵן!‏”‏ וְהֵרִימוּ יְדֵיהֶם מַעְלָה.‏ אָז קַדּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה אַפַּיִם אַרְצָה.‏  וְיֵשׁוּעַ,‏ בָּנִי,‏ שֵׁרֵבְיָה,‏ יָמִין,‏ עַקּוּב,‏ שַׁבְּתַי,‏ הוֹדִיָּה,‏ מַעֲשֵׂיָה,‏ קְלִיטָא,‏ עֲזַרְיָה,‏ יוֹזָבָד,‏ חָנָן וּפְלָאיָה,‏ אֲשֶׁר הָיוּ לְוִיִּים,‏ הִסְבִּירוּ אֶת הַתּוֹרָה לָעָם,‏ בְּשָׁעָה שֶׁהָעָם הִמְשִׁיכוּ לַעֲמֹד.‏  וְהֵם הוֹסִיפוּ לְהַקְרִיא בְּקוֹל מֵהַסֵּפֶר,‏ מִתּוֹרַת הָאֱלֹהִים,‏ וְהִסְבִּירוּ אוֹתוֹ בְּבֵרוּר וְהִבְהִירוּ אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ;‏ וְהֵם עָזְרוּ לָעָם לְהָבִין אֶת הַנִּקְרָא.‏*  וּנְחֶמְיָה,‏ אֲשֶׁר הָיָה אָז הַמּוֹשֵׁל,‏* עֶזְרָא הַכֹּהֵן וְהַסּוֹפֵר* וְהַלְּוִיִּים הַמְּלַמְּדִים אֶת הָעָם אָמְרוּ לְכָל הָעָם:‏ ”‏יוֹם זֶה קָדוֹשׁ לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.‏ אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ”‏.‏ כִּי כָּל הָעָם בָּכוּ כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.‏ 10  הוּא אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לְכוּ,‏ אִכְלוּ מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים* וּשְׁתוּ מַשְׁקָאוֹת מְתוּקִים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְמִי שֶׁלֹּא הֵכִינוּ דָּבָר;‏ כִּי יוֹם זֶה קָדוֹשׁ לַאֲדוֹנֵנוּ,‏ וְאַל תִּתְעַצְּבוּ,‏ כִּי חֶדְוַת יְהֹוָה הִיא מָעֻזְּכֶם”‏.‏* 11  וְהַלְּוִיִּים הִרְגִּיעוּ אֶת כָּל הָעָם וְאָמְרוּ:‏ ”‏הַחְרִישׁוּ!‏ כִּי יוֹם זֶה קָדוֹשׁ,‏ וְאַל תִּתְעַצְּבוּ”‏.‏ 12  לָכֵן כָּל הָעָם הָלְכוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁלֹחַ מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְּדוֹלָה,‏ כִּי הֵבִינוּ אֶת הַדְּבָרִים* אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם.‏ 13  וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי בָּתֵּי הָאָב שֶׁל כָּל הָעָם,‏ הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים סְבִיב עֶזְרָא הַסּוֹפֵר* כְּדֵי לְהָבִין יוֹתֵר לָעֹמֶק אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.‏ 14  אָז מָצְאוּ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לָשֶׁבֶת בְּסֻכּוֹת בַּחַג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,‏ 15  וְשֶׁעֲלֵיהֶם לְהַכְרִיז וּלְהוֹדִיעַ בְּכָל עָרֵיהֶם וּבְרַחֲבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְלוֹמַר:‏ ”‏צְאוּ אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי וְהָבִיאוּ עֲנָפִים מֵעֲצֵי זַיִת,‏ עֲצֵי אֹרֶן,‏ הֲדַס וַעֲצֵי תָּמָר,‏ וַעֲנָפִים מֵעֵצִים אֲחֵרִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת,‏ כַּכָּתוּב”‏.‏ 16  עַל כֵּן הָעָם יָצְאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָם וְעָשׂוּ סֻכּוֹת לְעַצְמָם,‏ אִישׁ אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרוֹתֵיהֶם,‏ בְּחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים,‏ בְּכִכַּר שַׁעַר הַמַּיִם וּבְכִכַּר שַׁעַר אֶפְרַיִם.‏ 17  לְפִיכָךְ כָּל הַקָּהָל אֲשֶׁר חָזְרוּ מִן הַשֶּׁבִי עָשׂוּ סֻכּוֹת וְיָשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת,‏ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ זֹאת כָּךְ מִיְּמֵי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן עַד הַיּוֹם הַהוּא,‏ וְהָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד.‏ 18  וְיוֹם יוֹם הָיְתָה קְרִיאָה בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים,‏ מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.‏ וְהֵם עָשׂוּ אֶת הַחַג שִׁבְעָה יָמִים,‏ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי הָיְתָה עֲצֶרֶת,‏ כַּנִּדְרָשׁ.‏

הערות שוליים

או ”‏מעתיק”‏.‏
או ”‏מעתיק”‏.‏
או ”‏כן יהי!‏”‏
או ”‏הקנו הבנה בקריאה”‏.‏
או ”‏הַתִּרְשָׁתָא”‏,‏ תואר פרסי של מושל מחוז.‏
או ”‏מעתיק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏משמנים”‏,‏ מאכלים שמנים.‏
או ”‏כוחכם”‏.‏
או ”‏המילים”‏.‏
או ”‏מעתיק”‏.‏