נחמיה 9:1-38
ט בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; הֵם צָמוּ וְלָבְשׁוּ שַׂקִּים וְשָׂמוּ עַל עַצְמָם אֲדָמָה.
2 אָז נִבְדְּלוּ צֶאֱצָאֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַנָּכְרִים, וְעָמְדוּ וְהִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיהֶם וְעַל עֲווֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.
3 וְהֵם נֶעֶמְדוּ בִּמְקוֹמָם וְקָרְאוּ בְּקוֹל מִסֵּפֶר תּוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ רְבִיעִית הַיּוֹם;* וּבְמֶשֶׁךְ רְבִיעִית נוֹסֶפֶת הִתְוַדּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.
4 יֵשׁוּעַ, בַּנִי, קַדְמִיאֵל, שְׁבַנְיָה, בֻּנִּי, שֵׁרֵבְיָה, בָּנִי וּכְנָנִי עָמְדוּ עַל הַבִּימָה הַמֻּגְבַּהַת שֶׁל הַלְּוִיִּים וְזָעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.
5 וְהַלְּוִיִּים יֵשׁוּעַ, קַדְמִיאֵל, בָּנִי, חֲשַׁבְנְיָה, שֵׁרֵבְיָה, הוֹדִיָּה, שְׁבַנְיָה וּפְתַחְיָה אָמְרוּ: ”קוּמוּ וְהַלְּלוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.* וִיהַלְּלוּ אֶת שִׁמְךָ הַנִּכְבָּד, הַמְּרוֹמָם מֵעַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
6 ”אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדְּךָ; אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, אֶת שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, אֶת הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, אֶת הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם. וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.
7 אַתָּה הוּא יְהֹוָה הָאֵל הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ אַבְרָהָם.
8 מָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְלָכֵן כָּרַתָּ עִמּוֹ בְּרִית לָתֵת לוֹ אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִים, הַחִתִּים, הָאֱמוֹרִים, הַפְּרִזִּים, הַיְּבוּסִים וְהַגִּרְגָּשִׁים, לָתֵת אוֹתָהּ לְזַרְעוֹ;* וְקִיַּמְתָּ אֶת הַבְטָחוֹתֶיךָ, כִּי צַדִּיק אַתָּה.
9 ”וְרָאִיתָ אֶת סֵבֶל אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וְשָׁמַעְתָּ אֶת זַעֲקָתָם בְּיַם סוּף.
10 וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נֶגֶד פַּרְעֹה וְכָל עֲבָדָיו וְכָל עַם אַרְצוֹ, כִּי יָדַעְתָּ שֶׁהֵם נָהֲגוּ בָּהֶם בְּעַזּוּת מֵצַח. עָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם אֲשֶׁר נוֹתַר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
11 וּבָקַעְתָּ אֶת הַיָּם לִפְנֵיהֶם, וְהֵם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְאֶת רוֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ לַמְּצוּלוֹת כְּמוֹ אֶבֶן הַמֻּשְׁלֶכֶת אֶל מַיִם גּוֹעֲשִׁים.
12 בְּעַמּוּד עָנָן הִנְחֵיתָ אוֹתָם בַּיּוֹם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ בַּלַּיְלָה, לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ.
13 וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדִבַּרְתָּ עִמָּם מִשָּׁמַיִם וְנָתַתָּ לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים, תּוֹרוֹת אֱמֶת,* חֻקִּים וּמִצְווֹת טוֹבִים.
14 אֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם, וְנָתַתָּ לָהֶם מִצְווֹת, חֻקִּים וְתוֹרָה בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדְּךָ.
15 לֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּ לָהֶם בִּהְיוֹתָם רְעֵבִים, וּמַיִם מִן הַסֶּלַע הוֹצֵאתָ לָהֶם בִּהְיוֹתָם צְמֵאִים, וְאָמַרְתָּ לָהֶם לְהִכָּנֵס וְלָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ* לָתֵת לָהֶם.
16 ”אַךְ הֵם, אֲבוֹתֵינוּ, נָהֲגוּ בְּעַזּוּת מֵצַח וְהִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם* וְלֹא נִשְׁמְעוּ לְמִצְווֹתֶיךָ.
17 הֵם מֵאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ אֶת נִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּקִרְבָּם, אֶלָּא הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם* וּמִנּוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדוּתָם בְּמִצְרַיִם. אַךְ אַתָּה אֵל סַלְחָן,* חַנּוּן* וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם* וְרַב חֶסֶד, וְלֹא עָזַבְתָּ אוֹתָם.
18 גַּם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם צֶלֶם מַתֶּכֶת* שֶׁל עֵגֶל וְאָמְרוּ, ’זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אוֹתְךָ מִמִּצְרַיִם’, וְעָשׂוּ נְאָצוֹת גְּדוֹלוֹת,
19 גַּם אָז אַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לֹא עָזַבְתָּ אוֹתָם בַּמִּדְבָּר. עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בַּיּוֹם לְהַנְחוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, וְגַם לֹא עַמּוּד הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ.
20 וְאֶת רוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ כְּדֵי לְהַעֲנִיק לָהֶם תּוֹבָנָה, וְאֶת מַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם, וּמַיִם נָתַתָּ לָהֶם כַּאֲשֶׁר הָיוּ צְמֵאִים.
21 אַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּ אוֹתָם בַּמִּדְבָּר. הֵם לֹא חָסְרוּ דָּבָר. בִּגְדֵיהֶם לֹא הִתְבַּלּוּ וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָּצֵקוּ.
22 ”נָתַתָּ לָהֶם מַמְלָכוֹת וְעַמִּים וְחִלַּקְתָּ אוֹתָם חֵלֶק אַחַר חֵלֶק, וְכָךְ הֵם יָרְשׁוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן, הִיא אַרְצוֹ שֶׁל מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, וְאֶת אַרְצוֹ שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.
23 וְאֶת בְּנֵיהֶם הִרְבֵּיתָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם. וְאָז הֵבֵאתָ אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהֵם יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וְיִירְשׁוּ אוֹתָהּ.
24 לָכֵן בְּנֵיהֶם נִכְנְסוּ וְיָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, וְהִכְנַעְתָּ לִפְנֵיהֶם אֶת הַכְּנַעֲנִים, אֲשֶׁר הָיוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, וְנָתַתָּ אוֹתָם בְּיָדָם, הֵן אֶת מַלְכֵיהֶם וְהֵן אֶת עַמְמֵי הָאָרֶץ, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם.
25 וְהֵם לָכְדוּ עָרִים מְבֻצָּרוֹת וַאֲדָמָה פּוֹרִיָּה,* וְיָרְשׁוּ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, בּוֹרוֹת מַיִם חֲצוּבִים, כְּרָמִים, מַטָּעֵי זֵיתִים וַעֲצֵי פְּרִי בְּשֶׁפַע. וְהֵם אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ וְהִשְׁמִינוּ וְהִתְעַנְּגוּ עַל טוּבְךָ הַגָּדוֹל.
26 ”אוּלָם הֵם לֹא צִיְּתוּ לְךָ וּמָרְדוּ בְּךָ וְהִשְׁלִיכוּ אֶת תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גֵּוָם.* הֵם הָרְגוּ אֶת נְבִיאֶיךָ אֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָם כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ, וְעָשׂוּ נְאָצוֹת גְּדוֹלוֹת.
27 מִשּׁוּם כָּךְ נָתַתָּ אוֹתָם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לִגְרֹם לָהֶם מְצוּקָה. אַךְ בְּעֵת מְצוּקָתָם הֵם צָעֲקוּ אֵלֶיךָ, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִשָּׁמַיִם; וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים נָתַתָּ לָהֶם מוֹשִׁיעִים לְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אוֹיְבֵיהֶם.
28 ”אַךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוּקַל לָהֶם, שָׁבוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע לְפָנֶיךָ, וְעָזַבְתָּ אוֹתָם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר רָדוּ בָּהֶם.* וְאָז הֵם שָׁבוּ וְזָעֲקוּ אֵלֶיךָ לְעֶזְרָה, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִשָּׁמַיִם וְהִצַּלְתָּ אוֹתָם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים פַּעַם אַחַר פַּעַם.
29 אַף כִּי הִזְהַרְתָּ אוֹתָם כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם אֶל תּוֹרָתְךָ, הֵם נָהֲגוּ בְּעַזּוּת מֵצַח וְסֵרְבוּ לְהִשָּׁמַע לְמִצְווֹתֶיךָ; וְהֵם חָטְאוּ נֶגֶד מִשְׁפָּטֶיךָ, אֲשֶׁר אָדָם יִחְיֶה בָּהֶם אִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם. אַךְ הֵם הִפְנוּ אֶת גַּבָּם בְּעַקְשָׁנוּת וְהִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וְסֵרְבוּ לְהִשָּׁמַע.
30 נָהַגְתָּ בָּהֶם בְּאֹרֶךְ רוּחַ שָׁנִים רַבּוֹת וְהוֹסַפְתָּ לְהַזְהִירָם בְּרוּחֲךָ בְּיַד נְבִיאֶיךָ, אַךְ הֵם סֵרְבוּ לְהַקְשִׁיב. לְבַסּוֹף נָתַתָּ אוֹתָם בְּיַד עַמֵּי הָאֲרָצוֹת.
31 וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים לֹא הִשְׁמַדְתָּ אוֹתָם וְלֹא עָזַבְתָּ אוֹתָם, כִּי אֵל חַנּוּן* וְרַחוּם אַתָּה.
32 ”וְכָעֵת, אֱלֹהֵינוּ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא,* הַשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד, אַל תַּמְעִיט בְּכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתָנוּ, אֶת מְלָכֵינוּ, אֶת שָׂרֵינוּ, אֶת כֹּהֲנֵינוּ, אֶת נְבִיאֵינוּ, אֶת אֲבוֹתֵינוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ מִיְּמֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
33 אַתָּה הָיִיתָ צַדִּיק בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּאוּ עָלֵינוּ, כִּי אַתָּה נָהַגְתָּ בְּנֶאֱמָנוּת; אַךְ אֲנַחְנוּ נָהַגְנוּ בְּרִשְׁעוּת.
34 וּמְלָכֵינוּ, שָׂרֵינוּ, כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ לֹא שָׁמְרוּ אֶת תּוֹרָתְךָ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ לְמִצְווֹתֶיךָ וְלַתִּזְכּוֹרוֹת* אֲשֶׁר נָתַתָּ כְּדֵי לְהַזְהִירָם.
35 וְגַם כַּאֲשֶׁר הָיוּ בְּמַלְכוּתָם וְנֶהֱנוּ מִטּוּבְךָ הָרַב אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם וְהָיוּ בָּאָרֶץ הָרְחָבָה וְהַפּוֹרִיָּה* אֲשֶׁר הֶעֱנַקְתָּ לָהֶם, לֹא עָבְדוּ אוֹתְךָ וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים.
36 וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם, עֲבָדִים — עֲבָדִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת פִּרְיָהּ וְאֶת טוּבָהּ.
37 תְּבוּאָתָהּ הָרַבָּה הִיא עֲבוּר הַמְּלָכִים אֲשֶׁר שַׂמְתָּ עָלֵינוּ בְּשֶׁל חֲטָאֵינוּ. הֵם מוֹשְׁלִים עַל גּוּפֵנוּ וְעַל בַּהֲמוֹתֵינוּ כִּרְצוֹנָם, וַאֲנַחְנוּ בִּמְצוּקָה גְּדוֹלָה.
38 ”וּלְנֹכַח כָּל זֹאת, אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים אֲמָנָה בִּכְתָב, וְהִיא מְאֻשֶּׁרֶת בְּחוֹתֶמֶת שָׂרֵינוּ, לְוִיֵּנוּ וְכֹהֲנֵינוּ”.
הערות שוליים
^ או ”במשך שלוש שעות”.
^ או ”מעולם ועד עולם”.
^ או ”לצאצאיו”.
^ או ”חוקים אמינים”.
^ נה״מ, ”נשאת את ידך”.
^ או ”נעשו עקשנים”.
^ או ”מלא חמלה”.
^ או ”סבלן; אינו ממהר לכעוס”.
^ או ”אל סליחות”, מעשי סלחנות.
^ או ”נעשו עקשנים”.
^ או ”צלם יצוק”.
^ או ”עשירה; דשנה”.
^ או ”הפנו את גבם לתורתך”.
^ או ”רמסו אותם”.
^ או ”מלא חמלה”.
^ או ”ומעורר היראה”.
^ או ”אזהרות”.
^ או ”עשירה; דשנה”.
