עזרא 9:1-15
ט וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר נַעֲשׂוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים וְאָמְרוּ: ”עַם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים לֹא נִבְדְּלוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם — תּוֹעֲבוֹת הַכְּנַעֲנִים, הַחִתִּים, הַפְּרִזִּים, הַיְּבוּסִים, הָעַמּוֹנִים, הַמּוֹאָבִים, הַמִּצְרִים וְהָאֱמוֹרִים.
2 הֵם נָשְׂאוּ נָשִׁים מִבְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם. וְהֵם, זֶרַע* הַקֹּדֶשׁ, הִתְעָרְבוּ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת. הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיוּ רִאשׁוֹנֵי הָאֲשֵׁמִים בִּבְגִידָה זוֹ”.
3 וּבָרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל כָּךְ, קָרַעְתִּי אֶת בִּגְדִּי וְאֶת מְעִילִי וּמָרַטְתִּי מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי, וְיָשַׁבְתִּי מְזֻעֲזָע.
4 וְכָל מִי שֶׁהָיְתָה לָהֶם יִרְאָה כְּלַפֵּי דִּבְרֵי* אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ סְבִיבִי בְּשֶׁל בְּגִידַת אַנְשֵׁי הַגּוֹלָה, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מְזֻעֲזָע עַד מִנְחַת הָעֶרֶב.
5 וּבְעֵת מִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי,* וּבִגְדִּי וּמְעִילִי קְרוּעִים, וְכָרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי וּפָרַשְׂתִּי כַּפַּי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהַי.
6 וְאָמַרְתִּי: ”אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים פָּנַי אֵלֶיךָ, אֱלֹהַי, כִּי עֲווֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מֵעַל רֹאשֵׁנוּ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָּדְלָה עַד לַשָּׁמַיִם.
7 מִיְּמֵי אֲבוֹתֵינוּ גְּדוֹלָה הָיְתָה אַשְׁמָתֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וּבְשֶׁל עֲווֹנוֹתֵינוּ נִמְסַרְנוּ אֲנַחְנוּ, מְלָכֵינוּ וְכֹהֲנֵינוּ לִידֵי מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת, לַחֶרֶב, לְשֶׁבִי, לְבִזָּה וּלְבֹשֶׁת פָּנִים, כְּמוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה.
8 אַךְ כָּעֵת, לְרֶגַע קָט, בָּאוּ רַחֲמִים מֵאֵת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בַּהֲנִיחוֹ לִשְׁאֵרִית לְהִמָּלֵט וּבְתִתּוֹ לָנוּ אֲחִיזָה אֵיתָנָה* בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, לְהָאִיר עֵינֵינוּ, אֱלֹהֵינוּ, וּלְהַחֲיוֹתֵנוּ מְעַט בְּעַבְדוּתֵנוּ.
9 כִּי לַמְרוֹת הֱיוֹתֵנוּ עֲבָדִים, לֹא עָזַב אוֹתָנוּ אֱלֹהֵינוּ בְּעַבְדוּתֵנוּ, אֶלָּא נָטָה לָנוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָּרָס, לְהַחֲיוֹתֵנוּ כְּדֵי לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְשַׁקֵּם אֶת הֲרִיסוֹתָיו וְלָתֵת לָנוּ גֶּדֶר אֶבֶן* בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם.
10 ”אַךְ כָּעֵת, מָה נֹאמַר, אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי זֶה? כִּי עָזַבְנוּ אֶת מִצְווֹתֶיךָ,
11 אֲשֶׁר מָסַרְתָּ לָנוּ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, וְאָמַרְתָּ: ’הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם נִכְנָסִים לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ, אֶרֶץ טְמֵאָה הִיא בְּשֶׁל טֻמְאַת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּשֶׁל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר בָּהֶן מִלְּאוּ אוֹתָהּ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם.
12 לָכֵן אַל תִּתְּנוּ אֶת בְּנוֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאַל תְּקַבְּלוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם; וְאַל תְּבַקְּשׁוּ אֶת שְׁלוֹמָם וְאֶת טוֹבָתָם,* לְמַעַן תִּתְחַזְּקוּ וְתֹאכְלוּ אֶת טוּב הָאָרֶץ וְתִירְשׁוּ אוֹתָהּ עֲבוּר בְּנֵיכֶם עַד עוֹלָם’.
13 וְאַחֲרֵי כָּל מָה שֶׁבָּא עָלֵינוּ בְּשֶׁל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה — כִּי אַתָּה, אֱלֹהֵינוּ, לֹא נָהַגְתָּ בָּנוּ לְפִי עֲווֹנֵנוּ, וְנָתַתָּ לָנוּ הַנִּמְצָאִים כָּאן לְהִמָּלֵט —
14 הַאִם נָשׁוּב לְהָפֵר אֶת מִצְווֹתֶיךָ וְנִקְשֹׁר בְּרִיתוֹת נִשּׂוּאִין* עִם הָעַמִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה? הַאִם לֹא תִּתְמַלֵּא כַּעַס עָלֵינוּ עַד כִּי תַּשְׁמִידֵנוּ לְגַמְרֵי מִבְּלִי לְהוֹתִיר לָנוּ שְׁאֵרִית וְנִצּוֹל?
15 יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיק אַתָּה, כִּי שָׂרַדְנוּ כִּשְׁאֵרִית עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵנוּ, כִּי לֹא נִתָּן לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ בְּשֶׁל כָּךְ”.
