עמוס 5‏:1‏-27

  • ישראל כבתולה שנפלה ‏(‏1–3‏)‏

  • חפשו את אלוהים והמשיכו לחיות ‏(‏4–17‏)‏

    • שנאו רע,‏ אהבו טוב ‏(‏15‏)‏

  • יום יהוה הוא יום חושך ‏(‏18–27‏)‏

    • זבחי ישראל אינם מתקבלים ברצון ‏(‏22‏)‏

ה  ‏”‏שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנוֹכִי נוֹשֵׂא עֲלֵיכֶם כְּקִינָה,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל:‏   ‏’‏הַבְּתוּלָה,‏ יִשְׂרָאֵל,‏ נָפְלָה;‏הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לָקוּם שׁוּב.‏ הִיא נִנְטְשָׁה עַל אַדְמָתָהּ;‏אֵין אִישׁ לַהֲקִימָהּ’‏.‏  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ‏’‏בָּעִיר הַיּוֹצֵאת וְצוֹעֶדֶת עִם אֶלֶף יִשָּׁאֲרוּ מֵאָה;‏וּבַיּוֹצֵאת עִם מֵאָה יִשָּׁאֲרוּ עֲשָׂרָה;‏ כָּךְ יִקְרֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל’‏.‏  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל:‏ ‏’‏חַפְּשׂוּנִי וְהַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת.‏   אַל תְּחַפְּשׂוּ אֶת בֵּית אֵל,‏אַל תֵּלְכוּ אֶל גִּלְגָּל,‏ וְאֶל בְּאֵר שֶׁבַע אַל תַּעַבְרוּ,‏כִּי גִּלְגָּל אָכֵן יִגְלֶה,‏וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאַיִן.‏*   חַפְּשׂוּ אֶת יְהֹוָה וְהַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת,‏פֶּן יִתְלַקֵּחַ כְּאֵשׁ עַל בֵּית יוֹסֵףוְיֹאכַל אֶת בֵּית אֵל מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יְכַבֶּה.‏   אַתֶּם הוֹפְכִים מִשְׁפָּט* לְלַעֲנָה,‏*וּמַשְׁלִיכִים לָאָרֶץ צְדָקָה.‏   עוֹשֵׂה קְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים כִּימָה* וּכְסִיל,‏*הַהוֹפֵךְ צַלְמָוֶת* לְבֹקֶר,‏הַמַּחְשִׁיךְ יוֹם כַּלַּיְלָה,‏הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּםלְשָׁפְכָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ‏— יְהֹוָה שְׁמוֹ.‏   הוּא יִגְרֹם לְחֻרְבָּן לְהִתְפָּרֵץ עַל הָעַז,‏וְיָבִיא חֻרְבָּן עַל מְקוֹמוֹת מְבֻצָּרִים.‏ 10  הֵם שׂוֹנְאִים אֶת הַמּוֹכִיחִים בְּשַׁעַר הָעִיר,‏וּמְתַעֲבִים דּוֹבְרֵי אֱמֶת.‏ 11  מִכֵּיוָן שֶׁאַתֶּם דּוֹרְשִׁים שְׂכִירוּת חַקְלָאִית* מִן הַדַּלוְלוֹקְחִים מִמֶּנּוּ אֶת דְּגָנוֹ כְּמַס,‏לֹא תּוֹסִיפוּ לְהִתְגּוֹרֵר בְּבָתֵּי הַגָּזִית* אֲשֶׁר בְּנִיתֶםוְלֹא תִּשְׁתּוּ אֶת הַיַּיִן מֵהַכְּרָמִים הַמֻּבְחָרִים אֲשֶׁר נְטַעְתֶּם.‏ 12  כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מָה רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם*וּמָה עֲצוּמִים חֲטָאֵיכֶם‏— אַתֶּם מִתְנַכְּלִים לַצַּדִּיק,‏לוֹקְחִים שֹׁחַד,‏*וּבְשַׁעַר הָעִיר שׁוֹלְלִים מִן הָאֶבְיוֹנִים אֶת זְכֻיּוֹתֵיהֶם.‏ 13  לָכֵן בַּעֲלֵי הַתּוֹבָנָה יַחְרִישׁוּ בָּעֵת הַהִיא,‏כִּי תִּהְיֶה זוֹ עֵת אָסוֹן.‏ 14  חַפְּשׂוּ אֶת הַטּוֹב וְלֹא אֶת הָרַע,‏לְמַעַן תַּמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת.‏ וְאָז יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יִהְיֶה אִתְּכֶם,‏כְּפִי שֶׁאַתֶּם טוֹעֲנִים.‏ 15  שִׂנְאוּ רַע וְאֶהֱבוּ טוֹב,‏וְיִמְשֹׁל הַצֶּדֶק בְּשַׁעַר הָעִיר.‏ אוּלַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹתיַחְמֹל עַל שְׁאֵרִית יוֹסֵף’‏.‏ 16  ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת,‏ יְהֹוָה:‏ ‏’‏בְּכָל כִּכְּרוֹת הָעִיר יְקוֹנְנוּ,‏וּבְכָל הָרְחוֹבוֹת יֹאמְרוּ,‏ ”‏אֲבוֹי,‏ אֲבוֹי!‏”‏ יִקְרְאוּ לָאִכָּרִים לְהִתְאַבֵּלוְלַמְּקוֹנְנִים לְיַלֵּל’‏.‏ 17  ‏’‏בְּכָל הַכְּרָמִים יְקוֹנְנוּ;‏כִּי אֲנִי אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ’‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה.‏ 18  ‏’‏הוֹי לַמִּתְאַוִּים לְיוֹם יְהֹוָה!‏ מָה יִהְיֶה לָכֶם אֵפוֹא יוֹם יְהֹוָה?‏ הוּא יִהְיֶה חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר.‏ 19  הוּא יִהְיֶה כְּאִישׁ הַנָּס מִפְּנֵי אַרְיֵה וְנִתְקָל בְּדֹב,‏וּבְהִכָּנְסוֹ לְבֵיתוֹ הוּא מַשְׁעִין יָדוֹ עַל הַקִּיר,‏ וְנוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ נָחָשׁ.‏ 20  הֲלֹא חֹשֶׁךְ יִהְיֶה יוֹם יְהֹוָה,‏ וְלֹא אוֹר?‏ הֲלֹא אֲפֵלָה תִּהְיֶה לוֹ,‏ וְלֹא נֹגַהּ?‏ 21  אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת חַגֵּיכֶם וּמוֹאֵס בָּהֶם,‏וְאֵינֶנִּי נֶהֱנֶה מִנִּיחוֹחַ עַצְרוֹתֵיכֶם.‏ 22  גַּם אִם תַּעֲלוּ לִי עוֹלוֹת וּמְנָחוֹת,‏לֹא אֶמְצָא בָּהֶן הֲנָאָה;‏וְלֹא אַבִּיט בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּפֻטָּמִים שֶׁאַתֶּם מַקְרִיבִים כְּזִבְחֵי שְׁלָמִים.‏ 23  חֲסֹךְ מִמֶּנִּי אֶת רַעַשׁ שִׁירֶיךָ;‏וְאַל אֶשְׁמַע אֶת מַנְגִּינוֹת כְּלֵי מֵיתָרֶיךָ.‏ 24  יִזְרֹם נָא צֶדֶק כְּמַיִם,‏וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן.‏ 25  הַאִם הִגַּשְׁתֶּם לִי זְבָחִים וּמְנָחוֹתבַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל?‏ 26  כָּעֵת תִּצְטָרְכוּ לָשֵׂאת אֶת סַכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֶת כֵּיוַן,‏*צַלְמֵיכֶם,‏ כּוֹכַב הָאֵל שֶׁלָּכֶם,‏ אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם,‏ 27  וְאַגְלֶה אֶתְכֶם מֵעֵבֶר לְדַמֶּשֶׂק’‏,‏ אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר שְׁמוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת”‏.‏

הערות שוליים

או אולי ”‏יהיה לדבר על־טבעי;‏ מסתורי”‏.‏
או ”‏צדק”‏.‏
או ”‏מרירות”‏.‏
ככל הנראה הפליאדות,‏ צביר כוכבים בקבוצת הכוכבים טאורוס (‏שור)‏.‏
ככל הנראה קבוצת הכוכבים אוריון.‏
או ”‏עלטה כבדה”‏.‏
או ”‏מס קרקע”‏.‏
או ”‏בתים מאבנים מסותתות”‏.‏
או ”‏מרידותיכם”‏.‏
או ”‏דמי שתיקה”‏.‏
ייתכן ששני האלים האלה עניינם בכוכב הלכת שבתאי,‏ אשר סגדו לו כאל.‏