עמוס 7‏:1‏-17

  • חזונות על קיצה הקרוב של ישראל ‏(‏1–9‏)‏

    • ארבה ‏(‏1–3‏)‏‏,‏ אש ‏(‏4–6‏)‏‏,‏ אנך ‏(‏7–9‏)‏

  • אמציה אומר לעמוס להפסיק להינבא ‏(‏10–17‏)‏

ז  אֶת זֹאת הֶרְאָה לִי אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ הִנֵּה הוּא יָצַר נְחִיל אַרְבֶּה כְּשֶׁהֵחֵלָּה לַעֲלוֹת הַתְּבוּאָה הַמְּאֻחֶרֶת.‏* זוֹ הָיְתָה הַתְּבוּאָה הַמְּאֻחֶרֶת אַחֲרֵי קְצִירַת חֲצִיר הַמֶּלֶךְ.‏  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַנְּחִיל לֶאֱכֹל אֶת צִמְחִיַּת הָאָרֶץ,‏ אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ סְלַח נָא!‏ כֵּיצַד יִשְׂרֹד* יַעֲקֹב?‏ כִּי חַלָּשׁ הוּא!‏”‏  לָכֵן יְהֹוָה חָזַר בּוֹ מִכָּךְ.‏* ”‏לֹא יִקְרֶה הַדָּבָר”‏,‏ אָמַר יְהֹוָה.‏  אֶת זֹאת הֶרְאָה לִי אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ הִנֵּה קָרָא אֲדֹנָי יְהֹוָה לְעֹנֶשׁ בָּאֵשׁ.‏ הִיא אָכְלָה אֶת הַמְּצוּלָה הַגְּדוֹלָה,‏* וְאָכְלָה חֵלֶק מִן הָאָרֶץ.‏  וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ אָנָּא הִמָּנַע מִכָּךְ.‏ כֵּיצַד יִשְׂרֹד* יַעֲקֹב?‏ כִּי חַלָּשׁ הוּא!‏”‏  לָכֵן יְהֹוָה חָזַר בּוֹ מִכָּךְ.‏* ”‏גַּם זֶה לֹא יִקְרֶה”‏,‏ אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏  אֶת זֹאת הוּא הֶרְאָה לִי:‏ הִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עַל חוֹמָה שֶׁנִּבְנְתָה בְּעֶזְרַת אֲנָךְ,‏ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ.‏  אָמַר אֵלַי יְהֹוָה:‏ ”‏מָה אַתָּה רוֹאֶה,‏ עָמוֹס?‏”‏ וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲנָךְ”‏.‏ וִיהֹוָה אָמַר:‏ ”‏הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל.‏ לֹא אוֹסִיף עוֹד לִמְחֹל לָהֶם.‏  בָּמוֹת יִצְחָק יִהְיוּ שׁוֹמֵמוֹת,‏ וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֵחָרְבוּ;‏ וְאָקוּם עַל בֵּית יָרָבְעָם בַּחֶרֶב”‏.‏ 10  וַאֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל שָׁלַח הוֹדָעָה זוֹ אֶל יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏עָמוֹס קוֹשֵׁר קֶשֶׁר נֶגְדְּךָ בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏ הָאָרֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרָיו.‏ 11  כִּי כָּךְ אוֹמֵר עָמוֹס,‏ ’‏בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם,‏ וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח יִגְלֶה מֵאַדְמָתוֹ’‏”‏.‏ 12  וַאֲמַצְיָה אָמַר אֶל עָמוֹס:‏ ”‏חוֹזֶה,‏ לֵךְ,‏ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה,‏ וְהַרְוַח שָׁם אֶת לַחְמְךָ,‏* וְשָׁם תִּנָּבֵא.‏ 13  וּבְבֵית אֵל לֹא תּוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא,‏ כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הִיא וּבֵית מַמְלָכָה”‏.‏ 14  הֵשִׁיב עָמוֹס לַאֲמַצְיָה וְאָמַר:‏ ”‏לֹא נָבִיא הָיִיתִי וְלֹא בֶּן נָבִיא,‏ אֶלָּא רוֹעֶה הָיִיתִי,‏ וְטִפַּלְתִּי בַּעֲצֵי שִׁקְמָה.‏* 15  אַךְ יְהֹוָה לָקַח אוֹתִי מֵאַחֲרֵי* הַצֹּאן,‏ וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי,‏ ’‏לֵךְ,‏ הִנָּבֵא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל’‏.‏ 16  וְכָעֵת שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה:‏ ’‏אַתָּה אוֹמֵר,‏ ”‏לֹא תִּנָּבֵא נֶגֶד יִשְׂרָאֵל,‏ וְלֹא תַּטִּיף נֶגֶד בֵּית יִצְחָק”‏.‏ 17  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏אִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה זוֹנָה בָּעִיר,‏ וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפְּלוּ.‏ אַדְמָתְךָ תְּחֻלַּק בְּחֶבֶל מִדָּה,‏ וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת;‏ וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח יִגְלֶה מֵאַדְמָתוֹ”‏’‏”‏.‏

הערות שוליים

כלומר,‏ בינואר ופברואר.‏
נה״מ,‏ ”‏יקום”‏.‏
או ”‏התחרט על כך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏תהום רבה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יקום”‏.‏
או ”‏התחרט על כך”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ואכול שם לחם”‏.‏
או ”‏וחורץ חריצים בפירות עצי השקמה”‏.‏
או ”‏מהליכה אחרי”‏.‏