קהלת 12:1-14
יב עַל כֵּן זְכֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ הָאַדִּיר בִּימֵי נְעוּרֶיךָ, בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה* וְיַגִּיעוּ הַשָּׁנִים שֶׁתֹּאמַר: ”אֵין לִי בָּהֶם הֲנָאָה”;
2 בְּטֶרֶם יֶחְשְׁכוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, וְהֶעָבִים יָשׁוּבוּ אַחֲרֵי* הַגֶּשֶׁם;
3 בַּיּוֹם שֶׁיַּתְחִילוּ לִרְעֹד שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, וְיִשְׁתּוֹפְפוּ אַנְשֵׁי הַחַיִל, וְהַנָּשִׁים יֶחְדְּלוּ לִטְחֹן כִּי יִתְמַעֲטוּ, וְהַמַּבִּיטוֹת מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת יִרְאוּ חֲשֵׁכָה;
4 כַּאֲשֶׁר יִסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת אֶל הָרְחוֹב, כַּאֲשֶׁר יֵחָלֵשׁ קוֹל הַטַּחֲנָה, כַּאֲשֶׁר יָקוּם הָאִישׁ לְקוֹל צִפּוֹר, וְיֵחָלְשׁוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר.
5 וְגַם הָאִישׁ מְפַחֵד מִגְּבָהִים, וְיֶשְׁנָם פְּחָדִים בָּרְחוֹב. וּפוֹרֵחַ עֵץ הַשָּׁקֵד, וּמִשְׂתָּרֵךְ לוֹ הֶחָגָב, וּמִתְבַּקֵּעַ פְּרִי הַצָּלָף, כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית הַקֶּבַע שֶׁלּוֹ וְסוֹבְבִים הָאֲבֵלִים בָּרְחוֹב;
6 בְּטֶרֶם יוּסַר חֶבֶל הַכֶּסֶף, וּתְרֻצַּץ קַעֲרַת הַזָּהָב, וְיִשָּׁבֵר הַכַּד לְיַד הַמַּעְיָן, וִירֻצַּץ גַּלְגַּל בּוֹר הַמַּיִם.
7 וְאָז יָשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ, כְּפִי שֶׁהָיָה, וְהָרוּחַ* תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן אוֹתָהּ.
8 ”הֲבֵל הֲבָלִים!” אוֹמֵר קֹהֶלֶת.* ”הַכֹּל הֶבֶל”.
9 וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, אֶלָּא שֶׁהוּא הוֹסִיף לְלַמֵּד אֶת הָעָם אֶת אֲשֶׁר יָדַע, וְשָׁקַל וְחִפֵּשׂ הֵיטֵב כְּדֵי לְקַבֵּץ* מְשָׁלִים רַבִּים.
10 קֹהֶלֶת רָצָה לִמְצֹא מִלִּים נְעִימוֹת וְלִכְתֹּב דִּבְרֵי אֱמֶת מְדֻיָּקִים.
11 דִּבְרֵי הַחֲכָמִים הֵם כְּדָרְבָּנוֹת, וַאֲסֻפּוֹת אִמְרוֹתֵיהֶם הֵן כְּמַסְמְרִים הַנְּעוּצִים בְּחָזְקָה; מֵרוֹעֶה אֶחָד נִתְּנוּ.
12 וּבַאֲשֶׁר לְכָל דָּבָר מִלְּבַד אֵלֶּה, בְּנִי, הִזָּהֵר: אֵין קֵץ לַעֲשִׂיַּת סְפָרִים רַבִּים, וְהִתְמַסְּרוּת רַבָּה לָהֶם מְיַגַּעַת אֶת הַבָּשָׂר.
13 סוֹף דָּבָר, לְאַחַר שֶׁהַכֹּל נִשְׁמַע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְווֹתָיו שְׁמֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.*
14 כִּי הָאֱלֹהִים יִשְׁפֹּט אִם כָּל מַעֲשֶׂה — וְגַם כָּל מַעֲשֶׂה נִסְתָּר — טוֹב הוּא אוֹ רַע.
