קהלת 3:1-22
ג לְכָל דָּבָר יֵשׁ מוֹעֵד,וְעֵת לְכָל פְּעִילוּת תַּחַת הַשָּׁמַיִם:
2 עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת;עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקֹר נָטוּעַ;
3 עֵת לַהֲרֹג וְעֵת לְרַפֵּא;עֵת לַהֲרֹס וְעֵת לִבְנוֹת;
4 עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִצְחֹק;עֵת לְקוֹנֵן וְעֵת לִרְקֹד;*
5 עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת לֶאֱסֹף אֲבָנִים;עֵת לְחַבֵּק וְעֵת לְהִמָּנַע מִלְּחַבֵּק;
6 עֵת לְחַפֵּשׂ וְעֵת לְוַתֵּר עַל אֲבֵדָה;עֵת לִשְׁמֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ;
7 עֵת לִקְרֹעַ וְעֵת לִתְפֹּר;עֵת לַחְשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר;
8 עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא;עֵת לְמִלְחָמָה וְעֵת לְשָׁלוֹם.
9 מָה מַשִּׂיג הָעוֹבֵד מִכָּל מַאֲמַצָּיו?
10 רָאִיתִי אֶת הָעִסּוּק אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲסֹק בּוֹ.
11 אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה* בְּעִתּוֹ. גַּם אֶת הַנֶּצַח שָׂם בְּלִבָּם; אַךְ בְּנֵי הָאָדָם לְעוֹלָם לֹא יְגַלּוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ.
12 הִסַּקְתִּי כִּי אֵין דָּבָר טוֹב יוֹתֵר עֲבוּרָם מִלִּשְׂמֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיֵּיהֶם,
13 וְגַם שֶׁכָּל אָדָם יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִמְצָא הֲנָאָה בְּכָל עֲמָלוֹ. מַתַּת אֱלֹהִים הִיא.
14 נוֹכַחְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה הָאֱלֹהִים יִתְקַיֵּם לְעוֹלָם. עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. הָאֱלֹהִים עָשָׂה זֹאת כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִפָּנָיו.
15 מָה שֶׁקּוֹרֶה כְּבָר קָרָה, וּמָה שֶׁעָתִיד לָבוֹא כְּבָר הָיָה; וְהָאֱלֹהִים מְחַפֵּשׂ אֶת מָה שֶׁנִּרְדָּף.*
16 וְרָאִיתִי גַּם אֶת זֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ: בַּמָּקוֹם שֶׁל הַמִּשְׁפָּט, שָׁם הָיָה רֶשַׁע, וּבַמָּקוֹם שֶׁל הַצְּדָקָה, שָׁם הָיָה רֶשַׁע.
17 לָכֵן אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ”הֵן אֶת הַצַּדִּיק וְהֵן אֶת הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים, כִּי יֵשׁ עֵת לְכָל פְּעִילוּת וּלְכָל מַעֲשֶׂה”.
18 עוֹד אָמַרְתִּי בְּלִבִּי עַל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהָאֱלֹהִים יִבְחַן אוֹתָם וְיַרְאֶה לָהֶם שֶׁהֵם כִּבְהֵמוֹת,
19 כִּי יֵשׁ מִקְרֶה* לִבְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה לַבְּהֵמוֹת; לְכֻלָּם אוֹתוֹ הַמִּקְרֶה. כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה; וּלְכֻלָּם יֵשׁ רוּחַ אַחַת. לָכֵן אֵין לָאָדָם יִתְרוֹן* עַל הַבְּהֵמָה, כִּי הַכֹּל הֶבֶל.
20 הַכֹּל הוֹלְכִים אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. כֻּלָּם בָּאִים מִן הֶעָפָר, וְכֻלָּם שָׁבִים אֶל הֶעָפָר.
21 מִי בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אִם רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם עוֹלָה לְמַעְלָה, וְאִם רוּחַ הַבְּהֵמוֹת יוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ?
22 וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב יוֹתֵר לָאָדָם מִלִּמְצֹא הֲנָאָה בְּמַעֲשָׂיו, כִּי זֶה גְּמוּלוֹ;* כִּי מִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה אַחֲרָיו?
