קהלת 7:1-29
ז טוֹב שֵׁם טוֹב* מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הַלֵּדָה.
2 טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלָּלֶכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, כִּי זֶה סוֹפוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, וְהַחַיִּים צְרִיכִים לָתֵת לִבָּם לְכָךְ.
3 טוֹבָה מְצוּקָה מִצְּחוֹק, כִּי עַצְבוּת הַפָּנִים מֵיטִיבָה אֶת הַלֵּב.
4 לֵב הַחֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, אַךְ לֵב הַכְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה.*
5 טוֹב לְהַקְשִׁיב לְגַעֲרַת חָכָם מִלְּהַקְשִׁיב לְשִׁיר כְּסִילִים.
6 כִּי כְּקוֹל פִּצּוּחַ הַקּוֹצִים הַנִּשְׂרָפִים תַּחַת הַסִּיר, כָּךְ הוּא צְחוֹק הַכְּסִיל; וְגַם זֶה הֶבֶל.
7 אַךְ הָעֹשֶׁק* יָכוֹל לְהַטְרִיף אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וְשֹׁחַד מַשְׁחִית אֶת הַלֵּב.
8 טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. טוֹב לִהְיוֹת סַבְלָן מִלִּהְיוֹת גְּבַהּ רוּחַ.
9 אַל תְּמַהֵר לִכְעֹס,* כִּי כַּעַס נָח בְּחֵיק כְּסִילִים.*
10 אַל תֹּאמַר, ”לָמָּה הָיוּ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה?” כִּי לֹא מֵחָכְמָה אַתָּה שׁוֹאֵל זֹאת.
11 טוֹבָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה, וְהִיא יִתְרוֹן לָרוֹאִים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.*
12 כִּי הַחָכְמָה הִיא הֲגָנָה כְּשֵׁם שֶׁהַכֶּסֶף הוּא הֲגָנָה, אַךְ זֶהוּ יִתְרוֹן הַיֶּדַע: הַחָכְמָה שׁוֹמֶרֶת עַל חַיֵּי בְּעָלֶיהָ.
13 רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי מִי יָכוֹל לְתַקֵּן* אֶת מָה שֶׁהוּא עִוֵּת?
14 בְּיוֹם טוֹב, גַּלֵּה טוּב זֶה, אַךְ בְּיוֹם צָרָה,* רְאֵה כִּי אֱלֹהִים עָשָׂה גַּם אֶת זֶה וְגַם אֶת הָאַחֵר, וְלָכֵן בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים לְגַבֵּי שׁוּם דָּבָר* שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם בֶּעָתִיד.
15 אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי חַיַּי הַהַבְלוּתִיִּים — מִן הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד בְּצִדְקָתוֹ וְעַד הָרָשָׁע הַמַּאֲרִיךְ יָמִים לַמְרוֹת רָעָתוֹ.
16 אַל תִּהְיֶה צַדִּיק מִדַּי וְאַל תַּפְגִּין חָכְמָה רַבָּה מִדַּי. לָמָּה תָּבִיא חֻרְבָּן עַל עַצְמְךָ?
17 אַל תִּהְיֶה רָשָׁע מִדַּי וְאַל תִּהְיֶה כְּסִיל. לָמָּה תָּמוּת לִפְנֵי עִתְּךָ?
18 מוּטָב לֶאֱחֹז בְּאַזְהָרָה אַחַת מִבְּלִי לְהַרְפּוֹת מִן הַשְּׁנִיָּה; כִּי הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת אֱלֹהִים יִשָּׁמַע לִשְׁתֵּיהֶן.
19 הַחָכְמָה הוֹפֶכֶת אֶת הֶחָכָם לְחָזָק יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים בָּעִיר.
20 כִּי אֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תָּמִיד עוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב וְאֵינוֹ חוֹטֵא.
21 וְגַם אַל תִּתֵּן לִבְּךָ לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים; אַחֶרֶת תִּשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלֵּל אוֹתְךָ;*
22 כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּלִבְּךָ שֶׁגַּם אַתָּה קִלַּלְתָּ אֲחֵרִים פְּעָמִים רַבּוֹת.
23 אֶת כָּל זֶה נִסִּיתִי בְּחָכְמָה, וְאָמַרְתִּי: ”אַחְכִּים”. אַךְ הַדָּבָר נִבְצַר מִמֶּנִּי.
24 מָה שֶׁנִּהְיָה אֵינוֹ נִתָּן לְהַשָּׂגָה וְעָמֹק הוּא עַד מְאוֹד. מִי יָכוֹל לַהֲבִינוֹ?
25 הֵסַבְתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת וְלַחְקֹר וּלְחַפֵּשׂ חָכְמָה וְאֶת הַסִּבָּה לַדְּבָרִים, וּלְהָבִין אֶת רִשְׁעוּת הַכְּסִילוּת וְאֶת סִכְלוּת הַשִּׁגָּעוֹן.
26 וְאָז אֶת זֹאת גִּלִּיתִי: מָרָה מִמָּוֶת הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא כְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל צַיָּד, אֲשֶׁר לִבָּהּ כְּרִשְׁתוֹת דַּיִג* וַאֲשֶׁר יָדֶיהָ כְּכַבְלֵי מַאֲסָר. הָאִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, אַךְ הַחוֹטֵא נִלְכָּד עַל־יָדֶיהָ.
27 ”רְאֵה, אֶת זֶה מָצָאתִי”, אוֹמֵר קֹהֶלֶת.* ”חָקַרְתִּי דָּבָר אַחַר דָּבָר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַסְקְנָתִי,
28 אַךְ אֶת אֲשֶׁר הוֹסַפְתִּי* לְחַפֵּשׂ לֹא מָצָאתִי. אָדָם* אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, אַךְ אִשָּׁה בְּקִרְבָּם לֹא מָצָאתִי.
29 אֶת זֹאת בִּלְבַד מָצָאתִי: הָאֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, אַךְ הֵם חִפְּשׂוּ מְזִמּוֹת רַבּוֹת”.
הערות שוליים
^ או ”מוניטין טוב”. נה״מ, ”שם”.
^ או ”שעשועים; בידור”.
^ או ”הדיכוי”.
^ או ”להיעלב”. נה״מ, ”אל תבהל ברוחך לכעוס”.
^ או אולי ”מאפיין את הכסיל”.
^ כלומר, לאנשים החיים.
^ או ”ליישר”.
^ או ”אסון”.
^ או ”לגלות שום דבר”.
^ או ”מאחל לך רעה”.
^ או ”כְּמִכְמוֹרוֹת”.
^ או ”המקהיל”.
^ או ”נפשי הוסיפה”.
^ או ”אדם ישר”.
